מתי בפעם האחרונה עשית שינוי חיצוני?
"בדצמבר 2020 עשיתי השתלת שיער. היו לי קצת מפרצים, אז דאגתי להשלים אותם. לא הייתי ממש קירח, אבל זה הפריע לי ואני אדם שמודע למראה שלו. עשיתי את ההשתלה ואני מרוצה מאוד. בקורונה עברתי גם שינוי בתזונה, אבל לצערי דווקא לרעה. אכלתי הרבה גלידות ופיצחתי גרעינים, אבל זה נגמר. עכשיו הורדתי לחם ופחמימות ואני רוצה לחזור טיל".
מתי בפעם האחרונה הופעת?
"בשבוע שעבר, בעפולה ובלייב פארק בראשל"צ. חזרנו ממש, ונחזור עוד יותר חזק אחרי ל"ג בעומר. אני מסתכל קדימה ואני פול בוקינג. גם דברים שנדחו בקורונה - למשל, חתונות, אירועים פרטיים או ועדים שדחו, נסגרו בהם תאריכים חדשים. גם מתחתנים חדשים הצטרפו, וזה בהחלט קרנבל. החיסונים הם נס גדול שקרה פה וכיף לחזור. התגעגעתי מאוד להופיע. כשאמרו שחוזרים להופיע, הרגשתי שזו לידה מחודשת.
"בקורונה היה גל מטורף של ביטולים. בהתחלה מה־זה נבהלתי מלהיות כל היום בבית, ועכשיו אני רק מחפש זמן להיות בבית, זה משהו שלמדתי בקורונה. מצאתי את השלווה הפנימית ביחד עם המשפחה שלי, שהיא משהו שכנראה היה לי חסר מאוד בחיים. התחלתי להבין שהייתי בלופ ולא שמתי לב שאני נמצא בו, כי אלה היו החיים שלי. מנקודת המבט שלי הקורונה עשתה לי המון טוב. לא רק טוב, אבל גם המון טוב. עכשיו אחזור להופעות ויהיה לחץ גדול, אבל אדע למתן ולהקדיש זמן לבית, אבל באמת. קשה מאוד לעצור את השטף שהוא החיים שלנו, אבל צריך לדעת למנן".
מתי בפעם האחרונה התקשרת להוריך?
"היום בבוקר. אני מדבר עם אמא שלי בכל יום וזה עושה לי את היום, זה מבורך. הריחוק בקורונה היה לנו קשה מאוד, אמא שלי היתה על סף דיכאון, ושניהם, היא ואבי, הרגישו כלואים. הם פחדו ושמרו על עצמם מאוד, כי הם אנשים מבוגרים, וממש לא יצאו מהבית. אנחנו, כל המשפחה, שמרנו עליהם, והם הבינו את העניין ולא התגרו במזל. עכשיו, אחרי שהם שמרו על עצמם שנה ולא עשו כמעט כלום, הם בהתחדשות. הם סגרו נסיעה לאירופה ומסתערים על החיים".
מתי בפעם האחרונה קרה לך נס?
"בכל יום. התעוררתי בבוקר? זה נס. הילדים, אשתי, המשפחה והחברים בריאים? נס. בכל יום ניסים ונפלאות. אני מאוד מאמין בקדוש ברוך הוא ולאחרונה התחזקתי עוד יותר. תמיד הייתי מסורתי, הנחתי תפילין ונסעתי 13 שנים להתברך באומן, אבל מאז ראש השנה יצא לי לשמור שבת ואני שומר גם בחגים. בפסח אוכלים רק כשר וביומיום מפרידים בשר וחלב, כולנו, כי אשתי מסורתית מהבית.
"אני לובש חולצה לבנה בשבת והולך לבית הכנסת וזה כיף לי. לפעמים אני לוקח את הבת שלי איתי. יש פה קהילה מדהימה. חב"ד סביון הפכו אותנו לקהילה אוהבת ותומכת, עם הרב שמואל ביסטריצקי, שבאמת הצליח לגרום לי ממש ליהנות מכל רגע, ויש לו הרבה נגיעה להתחזקות שלי. הוא לא רב של שטיפות מוח. להפך, הוא מגיע ממקום של מאה אחוז אהבה".
מתי בפעם האחרונה הרגשת זר?
"אני אף פעם לא מרגיש זר. אני זורם ומתחבר ולא נותן לעצמי להיכנס למקום של זר. אני יודע להתאים את עצמי לכל סיטואציה כמעט. רק בצבא הרגשתי ככה, הרגשתי שם זר לגמרי. הייתי בהרכב שעשה מוזיקה מזרחית כחלק מלהקת חינוך בחיל האוויר, וההתחלה היתה קשה. המוזיקה שהייתי עושה אז גרמה לחיילים לגחך. בתקופה ההיא היו שומעים מוזיקה מזרחית באוטו, בשקט, עם חלונות סגורים. זו היתה מוזיקה של מרתפים, ואני זכיתי להביא אותה לחיילים. בהתחלה היו חיילים שהיו קמים בהופעות והולכים, וזה דיכא אותי. היו קמים לי מול הפנים לפעמים, לקח זמן עד שזה תפס תאוצה. רק באמצע השירות שלי הוצאתי את 'ילדונת', שחרשו עליו ברדיו, ואז החיילים הבינו מה אני רוצה להגיד בכלל. חיכו שאבוא להופיע והתחילו להעריך אותי. כשהחיילים התחברו למוזיקה שלי, הם התחילו להרים אחד את השני על הכתפיים".
מתי בפעם האחרונה התרגשת מאוד?
"בשבוע שעבר, כששמעתי בתקשורת ששלומי שבת ידליק משואה ביום העצמאות. שלומי הוא אבן דרך בחיים שלי, בקריירה שלי. עברתי איתו דרך, והוא אדם טוב וראוי וחבר שאני אוהב, אז הבשורה שהוא ידליק משואה ריגשה אותי מאוד. מעבר לזה, כשבישרו לי שאופיע בטקס יום העצמאות, התרגשתי מאוד. אני שמח שזה נפל בחלקי.
"האמת שכל דבר מרגש אותי, אני מתרגש כמו ילד. גם היום אני מרגיש כל הזמן שאני בתחילת הקריירה, זה קטע הזוי אצלי. אני מברך את מה שאני עושה שאין לתאר, אי אפשר לעשות את זה אם אתה לא אוהב את המקצוע, ללכת לשמח אנשים בכל ערב. אין מצב ששמים אותך על במה לשמח אנשים ואתה תזייף את זה, אי אפשר. אתה גם לא תעמוד בזה אם זה לא מרגש אותך, ואני מאוד נהנה בכל ערב להתלבש, ללכת להופיע, לשיר, לראות קהל, לשמוע אנשים שרים ולקבל את הפידבק הזה. זה שקע לתקע בשבילי".
מתי בפעם האחרונה רצית משהו והוא לא קרה?
"בשנה שעברה השקעתי מאוד בשיר 'עושים כבוד ללילה', שמאוד האמנתי בו. עשינו לו קליפ גדול ובעיניי זה שיר טוב ומקפיץ, אבל הוא לא התפוצץ. הוא היה מיועד לשבור את הרחבות, ובדיוק כשהוא יצא התחילה הקורונה.
"חוץ מזה, רציתי דברים שלא קרו בקורונה. כשהתבטלו לי כל ההופעות, הבגדים כבר היו על הקולב והנגנים בוואן, וברגע אחד נמחק לי הכל והיה פחד. חשבתי שזה יחלוף, ובינתיים היו לי מחשבות רבות שרצו לי בראש. כלכלית, עבדתי כל החיים שלי קשה מאוד והקדשתי לקהל ולהופעות המון, הפחד היה מתי חוזרים ומה עושים בינתיים, איך הגוף הזה יושב על הספה מול יונית בכל ערב ואיך משקיטים את המוח הזה. לשמחתי, מצאתי את המקום הנעלם אצלי. הייתי רגיל לישון עם פנסים בעיניים מההופעה האחרונה ולמדתי להרגיע את המוח. התקופה הזאת עשתה לי בלאנס. עברתי שיעור בחיים, לפני זה היה לי רק שחור ולבן, הייתי קיצוני, ועכשיו יש לי מלא גוונים וצבעים".
מתי בפעם האחרונה הופעת בחתונה?
"השבוע. גולת הכותרת בהופעות האלו היא האנשים. אתה עומד באירוע, הכל מתחדש וזה מדהים. היתה שמחה עצומה, הרגשה של חירות, ואתה מרגיש שהקהל התגעגע. אולי הכל היה לטובה, כי יש משהו חדש באוויר, ריח של התחדשות. אתה מרגיש שאנשים שמחים בטירוף בחתונה, מתרגשים. אני מת על חתונות, כי מה שכיף הוא שכולם באים לשמוח. אתה ביתרון, כי כולם אוהבים את החתן והכלה ורוצים לשמח אותם, וכשאני מגיע הכל נדלק יחד.
"יש הרבה אופציות והרבה זמרים, אנשים משלמים במיטב כספם, ואם בחרו בי לערב הזה, זה מרגש אותי בכל פעם מחדש. אני מעריך מאוד כל זוג שלוקח אותי לאירוע, אני מרגיש כאילו זה האירוע שלי.
"יום החתונה האישית שלי היה היום הכי טוב בחיים שלי. זכיתי באושר גדול ומטורף עם ספיר, אשתי, ותודה לאל שהיא הביאה איתי את שלושת הילדים שלנו והקמנו את המשפחה הזאת. ספיר היא אישה מדהימה וחזקה, שיודעת להכיל אותי. עברנו משבר קשה ויצאנו ממנו באמת מחוזקים, זו לא קלישאה. למדנו לדבר, להבין, להקשיב ולשנות דברים. יכולתי לסיים הופעה, לצאת לבלות ולחזור מאוחר מאוד, ושיניתי את זה בהבנה שהיא הכי חשובה היום. הייתי טרוד בקריירה שלי, והקורונה שיפרה את המצב ועשתה לנו הכי טוב בחיים. אנחנו אוהבים ומאוהבים מאוד.
"יש בינינו פער רציני בגיל, וכשהתחתנו היא היתה צעירה מאוד. שני הבנים הגדולים באו אחד אחרי השני, והיא לא עזבה אותם לרגע. היום היא עצמאית עם קריירה, ולצד זה היא אמא שאין דברים כאלה. היא למדה עיצוב פנים ופתחה עסק לביגוד, היא עסוקה מאוד בעשייה שלה, ואני מפרגן לה ומת עליה".
מתי בפעם האחרונה בילית עם הילדים?
"אתמול במסעדה, שלשום בטיול טרקטורונים. אני מבלה איתם הרבה, זה משהו שלמדתי בקורונה. עשינו רכיבות אופניים משותפות ויצאתי עם ספיר להליכות, ואלה דברים שנשארו. אני אבא אוהב, מבין, מתחשב ומחנך. אבא של צחוקים, של פרצופים וריקודים והכל, אבל גם אבא חרד, כי אני כל הזמן דואג לילדים שלי שיהיו בריאים ושמחים, שיגשימו את עצמם, שיבחרו בדרך טובה בחיים, שיהיו ילדים טובים.
"יש לנו שני בנים מקסימים ואחריהם בת קטנה. הם מטריפים אותי, משגעים אותי, ונותנים לי מלא אהבה. בעצם, הם הקיום. הילדים זה הכל - הבנים והנסיכה שלנו, תהל, שכובשת אותי בכל יום מחדש. אני מאוהב בה, היא משגעת אותי וכל מה שהיא מבקשת אני נופל לרגליה. אני ההורה הרך יותר בבית, אשתי יותר מחנכת והיא החזקה מבינינו. בעקבות זה שלא הייתי בבית הרבה לא ידעתי לכעוס, אבל עכשיו אני כבר יודע גם לתת עונש חינוכי כשצריך. אני רוצה עוד ילדים ומקווה שיהיו, אבל אני עדיין לא יודע מה העמדה של ספיר בנושא. כרגע היא רוצה הפסקה".
מתי בפעם האחרונה נתת חיבוק?
"היום בבוקר נתתי לספיר חיבוק. אני כל הזמן מחבק, אני בן אדם מאוד חם שמחבק את הילדים ואת האנשים שאני אוהב. בקורונה זה היה מאוד חסר לי, כמו לכולם. גדלתי במקום משפחתי, בבית של אהבה וחיבוקים, ויש לי עכשיו שיר לסיום התקופה המרוחקת הזו שנקרא 'חיבוק'. זה שיר שנועד נטו לעשות שמח ולהחזיר אנשים לשגרה. מגיע לנו ביג טיים".
מתי בפעם האחרונה הציעו לך להשתתף בריאליטי?
"כל הזמן. אני מקבל הצעות מכולם, 'המירוץ למיליון', 'הישרדות', אבל עובדה שלא הלכתי עליהן. מצד שני, לעולם אל תאמר 'לעולם לא'. מה שמעניין אותי באמת זה להיות שופט במשהו מוזיקלי. אני יכול לעשות כל מיני דברים ואולי כשהזמן יהיה מתאים אוכל לבחור לעשות את זה. גם לספיר יש הצעות. הציעו לה את 'גולסטאר', אבל היא לא תעשה משהו שירחיק אותה מהילדים. היא יודעת להתנהל לבד, היא לא צריכה אותי, ואנחנו נקבל החלטה יחד אם תהיה עוד הצעה".
מתי בפעם האחרונה קראת טוקבקים?
"אני קורא לפעמים, וגם ברשתות אני מקבל יותר אהבה מאשר שנאה וקיצוניות. יש דברים שאתה יכול לקרוא ולשאול 'איך הגעת לזה, אחי?', אבל באמת, תודה לאל, זכינו לקבל יותר אהבה מאשר רוע. אני לא קורא טוקבקים כל היום ולא חי את זה, אני מדפדף. אני חי בעולם האמיתי, החיים שלי הם בהופעות. אני לא כוכב רשת, לא באתי מהרשת או מהטלוויזיה, באתי מהעולם האמיתי, מהעם, מלמטה. באתי מהקהל - זו הקריירה שלי. הקהל שלי לא בא מריאליטי, לא מהפלייליסט ולא מטוקבקים. באתי מהנשמה, מהרגליים של האנשים, מהרגשות ומהחיבוקים, וזכיתי לקבל אהבה, שזו ברכה.
"לקבל אהבה מהקהל ברחוב זה משהו מעצים. על השיר 'חלקת אלוהים' קיבלתי המון מחמאות. אנשים כתבו לי בכל מיני פלטפורמות - למשל, באינסטגרם ובפייסבוק, שהשיר הזה חיזק ועודד אותם. מישהי כתבה שאמא שלה נפטרה והשיר הרים אותה, וגם בני זוג שעמדו בפני משבר ופרידה סיפרו שהשיר חיזק אותם. הם כתבו שהבינו דרך השיר מהי חלקת האלוהים האמיתית שלהם".
מתי בפעם האחרונה היית מודאג מאוד?
"כשהתחילה הקורונה. לא הפסדתי כסף, אבל גם לא הכנסתי, לא חשוב כמה, כמה מיליונים. זה הדאיג אותי, כי כשהפרנסה יורדת לאפס, אין אחד שלא יתערער קצת. יש לי עסקים נוספים - למשל, לייבל חדש שפתחתי עם יוסי גנגינה ואורלי קליש, שבו אנחנו מנהלים את מושיקו מור, אמן שנמצא בפריצה אדירה ועף עכשיו לשמיים. הוא הולך להיות כאן הרבה שנים. יש לנו גם סניף של רשת Be באריאל, ואני מתכוון להתפתח ביזמות ובעסקים אחרים".
מתי בפעם האחרונה התנתקת מהנייד?
"כל שבת וכל החג הזה הייתי בלי הנייד. בהתחלה היה לי קשה להתנתק, גיהינום, אבל עכשיו מי מתייחס אליו בכלל? אני שם אותו בצד ולא יודע בכלל איפה הוא. זה היה קשה, אבל התרגלתי. ביומיום אני כן עם הנייד. הוא בעצם החיים, וזה עצוב שהוא החיים, אבל הצלחתי להתנתק בזכות השבת, וזה גם משהו שמאוד חיזק אותי להתרכז ביום הזה. כשאני פותח את הנייד זה 'טדאם!', ואני מייד חוזר למי שצריך. היום אנשים כבר יודעים שאני לא זמין בשבת ומכבדים את זה, אז אין לחץ. שום דבר לא דחוף מאוד".
מתי בפעם הראשונה?
מתי בפעם הראשונה עבדת?
"בגיל 13-12 עשיתי שליחויות של ירקות על אופניים ומכרתי פרחים בצמתים. זה לא היה ממקום של כסף, כי המשפחה שלי היתה מבוססת, אלא ממקום של לעשות, ליזום, להשיג כסף לעצמי. היזמות התחילה אצלי בגיל צעיר. בעדלאידע בחולון מכרתי ספריי שלג. הייתי הולך וקונה הרבה ספריי מחנות גדולה, מוכר ברחוב ומרוויח. קנו ממני כי מכרתי יפה ויש לי חיוך כזה שמסדר דברים. את הכסף הייתי מבזבז על משחקים ועל דברים של ילדים".
