תעשיית משחקי המחשב בישראל לא רשמה הצלחות גדולות לאורך השנים, אבל כל מי שגדל בשנות ה-90 זוכר את ״פיפוש״ – סדרת משחקי הקאלט ההומוריסטית בעברית שיצרו האחים רנארד (רנן) ורועי גלוזמן, וקבעה לא מעט מטבעות לשון. 20 שנה אחרי, לרגל יציאת המשחק החדש שנוצר בזכות קמפיין מימון המונים הם מספרים בראיון על התחושה להחזיר לחיים את הדמות האהובה.
למי שאינו מכיר, חזי פיפוש הוא שחקן כושל, בדרן כושל, ומפעיל בובות אצבע וירטואוז שמנסה להצליח בגדול בהוליווד, ונקלע לסדרה של הרפתקאות משונות וקורעות מצחוק. סדרת המשחקים הוותיקה בכיכובו כללה ארבעה משחקים, שיצאו בין השנים 1999 ל-2003. לדברי היוצרים, אלימלך אגוז (בגילומו של משה פרסטר), הדמות הראשית במשחק "בתככי הרייטינג" שיצא בשנת 1996 ויצרו גם כן האחים גלוזמן, פוגש את פיפוש בתפקיד אורח במשחק החדש.
במשחק החדש מקבל פיפוש הזדמנות של פעם בחיים לשחק בסרט מדע בדיוני ישראלי עתיר תקציב בשם “קפטן סטארקוורץ”, וכמו במשחקים הקודמים, תפקידכם הוא לנסות לעזור לפיפוש להתקדם, תוך כדי שתפגשו דמויות הזויות, מוזרות וגם מפורסמות עם הומור מטורף.
להורדה לחצו כאן
יש בדיחות מהמשחק הקודם, לפני 20 שנה, שוודאי לא היו עוברות היום. לקחתם את זה בחשבון?
"זו שאלה שדנו בה בינינו ועם כל הצוות לאורך העבודה. הרבה דברים השתנו מבחינת גבולות השיח והפוליטיקלי קורקט, אבל גם שנות התשעים לא היו "מערב פרוע" מהבחינה הזו. כש״בתככי הרייטינג״ יצא ב-1998 היינו רק בני 19 ו-21. פיפוש יצא שנה אחר-כך, זה בלתי נתפס. קיבלנו שיחת טלפון ממנהל חטיבת המולטימדיה ב"הד-ארצי" שדיווח לנו כי הורים מתלוננים שיש במשחקים שלנו אלימות וקללות. אלו היו השנים בהם הפוליטיקלי קורקט בארצות הברית היה בשיא ומשחקי מחשב נתפסו כמשהו לילדים ובני נוער".
"הלכת לבאג ומצאת פיפוש לצד 'איתמר מטייל על הקירות' של קומפדיה ובמדף ליד Doom ו-Carmedagon (האב הקדמון של GTA). מי יותר חינוכי מתוך הארבעה? - תלוי למה? (אבל כנראה קומפדיה) היום הגיל הממוצע של הגיימר הוא 32+, בארצות הברית יותר״.
״פתאום תוכן משחקי זה משהו שמבוגרים צורכים לצד סדרות, זה היה בלתי נתפש בשנות ה-90 ליצור משחק למבוגרים. גם אז כמו היום פיפוש לא חפף באופן מלא למוסכמות השיח. הוא חורק ובשביל זה בדיוק הוא קיים – בשביל לחרוק. פיפוש הוא לא משחק מסחרי, וככזה לא שם לעצמו בראש סדר העדיפויות להיות ריווחי. זה יהיה נחמד אבל זו לא הסיבה שיצרנו אותו. ולכן אנחנו מרגישים שיש לנו חופש להעז יותר מאשר חברת משחקי מובייל או גוף שידור שמונעים משיקולים אחרים לגמרי. השפה והדמויות הצבעוניות (ולפעמים בוטות) הם חלק ממה שהפך את פיפוש לקאלט. לא רצינו לוותר על זה״.
יש משהו ששינתם בעקבות פוליטיקת הזהויות של ימינו?
״פוליטיקת הזהויות של ימינו לא הנחתה אותנו אבל היא שם. בטח, איך אפשר שלא? - בסאטירה ובאנימציה אתה עובד הרבה עם סטראוטיפים. עם זאת, הדמויות שבנינו בבסיסן הן אופי - הן שואבות את האופי שלהן דווקא מאנשים שאנחנו מכירים מקרוב, שמצחיקים אותנו. אחר-כך באות הזהויות. אם היינו מתחילים בפוליטיקה היו יוצאות לנו קלישאות שטחיות. בנוסף, כל הדמויות במשחק ללא יוצא מן הכלל מוצגות כלא מושלמות, יש להם צדדים יפים וצדדים פחות יפים. במקום אחד פיפוש אומר ׳אחרי כל מה שכולם עושים פה אני הכי נורמאלי!׳ - אנחנו לא חושבים שהוא צודק, אבל זו טענה מעניינת מצידו״.
כמה זמן עבדתם על המשחק החדש?
״עבדנו על המשחק כשנתיים וחצי. חצי שנה לתוך הפיתוח החלטנו לעצור ולצאת לקמפיין מימון המונים לבדוק אם אנחנו הוזים או שאנשים באמת מתעקשים שנחזיר את המנוול הקטן הזה לחיים. לשם כך בנינו קדימון למשחק "פיפוש האודישן" שניתן לשחק בו חינם. זו הייתה מעין בדיקה שלנו כצוות והדגמת יכולת למעריצים. יצאנו בקמפיין בדעה שאם זה יכשל נוכל לזנוח את הפרויקט הזה, אבל להפתעתנו הוא הצליח ובגדול. סגרנו את היעד שהצבנו תוך עשרה ימים מתחילתו״.
״התחלנו לעבוד ולקח המון זמן, הרבה יותר ממה שתכננו. בעיקר כי לא רצינו לאכזב את כל אלו שתמכו, ובאמת היו כאלו שתמכו בנו באלפי שקלים. בנינו עולם עצום, לא בטוח אם לכולם ברור כמה המשחק הזה רווי תוכן, זה פרויקט קולוסאלי לצוות של שבעה אנשים, וזה הזמן להזכיר שאנחנו לא לבד. אנחנו הזקנים בחבורה. איתנו בכוח אלעד טבקוב מנהל הפרויקט ומעצב המשחק, המפתחים גל חג'ג' וגל פסטרנק, האנימטור והקריקטוריסט ניר שחרור שגדל על פיפוש ומכיר אותו טוב מאיתנו, ואמיר דוויק שבנה עולם רקעים נפלא״.
ספרו לי על הרגע שבו החלטתם להחזיר את פיפוש לחיים
״מקץ סדרת משחקי פיפוש פנינו לדרכים נפרדות. אחסנו את כל הקופסאות של המשחקים הישנים בארגזים וזרקנו לבוידם של ההורים. המשכנו הלאה "לחיים האמיתיים" אם תרצה. מבחינתנו העניין היה סגור. לא נגיד לך שמידי פעם לא השתעשענו במחשבה אולי לקמבק את פיפוש, אבל היא נעצרה כשנזכרנו בכמה עבודה מדובר. זה באמת לא היה על הפרק. אלו המעריצים המושבעים של המשחק ששמרו על הגחלת וניהלו את הקהילה הרבה אחרי שאנחנו עזבנו. היו גם ניסיונות מצידם לייצר משחקי המשך. והם אלו שדחפו ליצירת משחק חדש. ב-2018 הסכמנו. בחזקת, אם לא עכשיו אז לעולם לא״.
הקורונה שיבשה את התוכניות בפיתוח המשחק?
״אנחנו נבוכים לומר שבכלל בכלל לא. היא עברה לצידנו. אנחנו עובדים אונליין כל אחד מהבית שלו עוד מההתחלה, ככה שזה אף פעם לא היה Issue״.
יש לדעתכם היום דמויות אחרות שמייצגות את המיקרוקוסמוס של החברה הישראלית ממה שזכרתם?
״פיפוש הוא יותר אסקפיזם מאשר סאטירה נוקבת על המציאות הישראלית. רוב הדמויות הן יותר הזויות או סטריאוטיפיות מאשר בנויות על מגדר מסוים בחברה. אפשר להגיד שפיפוש הוא הדמות היחידה שבנויה על אפיונים ישראליים שליליים. בוא נתחיל מזה שפיפוש עצמו הוא טיפוס לא נעים, ועם זאת כולנו מכירים כזה בנאדם המון ביטחון עצמי על כלום כישרון. אפס יכולת הקשבה. שלילי באמפתיה. אחד שרואה רק את האינטרסים הצרים של עצמו. אבל עם זאת יש בו משהו חביב והגיוני. תשאל כל שחקן ששיחק את פיפוש והוא יגיד לך שסך הכל מדובר באידיוט״.
הקהל של פיפוש מאוד נאמן, ולמרות זאת הפסקתם לפתח את המשחק ב-2003. למה החלטתם לפרוש?
״במבט לאחור, זה ככל הנראה היה צבר של דברים. הגענו לגיל שצריך להתחיל לקחת דברים יותר ברצינות ובפיפוש לא הייתה פרנסה גדולה. עלויות הפיתוח רק הלכו וגדלו, מצד שני היה בלתי אפשרי להילחם בתופעה של שכפולים פיראטים. 2001-2003 המשק בישראל במיתון. האינטרנט נכנס לתמונה והציע המון תוכן ומשחקים בחינם. משחקי רשת ותלת ממד עשו מהפכה בעולם הגיימינג. הפוינט אנד קליק אדבנצ'ר נכנס לתרדמת של יותר מעשור. כל אלו, יחד עם שחיקה טבעית, גרמו להמשך הפעילות להראות הרבה פחות אטרקטיבית״.
עשיתם התאמות כדי לדבר לדור הצעיר של ימינו?
״אי-אפשר להגיד שניסינו לכוונן לאוכלוסיית יעד מסוימת ביצירת המשחק. הומור נונסנס, אם הוא עובד, פועל אותו הדבר על כל גיל. אבל כמובן שעשינו התאמות מסוימות לדור המילניה. כדוגמה הטלפון הנייד הפך להיות דומיננטי הרבה יותר בחיים של פיפוש, והוא משתמש בו למגוון גדול של יישומיים״.
מדובר בקאמבק חד פעמי או שנראה עוד משחקים נוספים שלכם – אולי גרסה חדשה של ״בתככי הרייטינג״?
״פיפוש הוא על תקן Passion Project עבור כל המעורבים בדבר. אתה יכול להתפרנס יותר טוב מלעשות שליחויות. לכל חברי הצוות עבודה שניה. האנרגיה הייתה מדהימה וסוחפת, אבל אנחנו מניחים שיהיה קשה לגייס אותה שוב אם לא תהיה שורת רווח משמעותית מהמכירות. אבל עבורנו פיפוש הוא סוג של דיבוק, אין ריפוי מוחלט, יש רק תקופות טובות יותר. גם אם המשחק הזה יהיה פלופ ונזכה בתקופת שקט יחסית, אין מניעה שלא תהיה התפרצות מחודשת עוד עשרים שנה״.
איך המדבבים קיבלו את הבשורה על המשחק החדש, הם שיתפו פעולה במהירות?
״למרבית ההפתעה, בהתרגשות גדולה! היה מאוד מרגש לפגוש את כל המדבבים מהימים ההם, בראש ובראשונה אילן גנני, שקולו מזוהה עם פיפוש. הוא התפרץ לאולפן ביום הראשון במילים: "בואו נעשה היסטוריה!", משה פרסטר שפרגן עוד ממש מהרגע הראשון, עוד לפני שהיה לנו ברור אם אנחנו בכלל יוצאים לדרך, אילן פלד שסיפר שההקלטות של קרופניק ב-"פיפוש 1" היו העבודה המקצועית הראשונה שלו כשחקן, גלעד קלטר הווירטואוז ששב וחוזר למשחקי פיפוש כל פעם בדמות אחרת, ושי אביבי, שמשמש באופן רשמי כקמע של הסטודיו שלנו, וכמו תמיד עוזר להתחיל ולהניע את הפרויקטים שלנו״.
״אליהם נוספו גם שורה חדשה של כישרונות: תום יער, אורי גוטליב, יניב ביטון, עמית אולמן, מוראד חסן, עומר גולדמן, רחלי רוטנר, וצמד היוטיוברים תום טרגר ואור פז (שוגר זאזא). כולם נרתמו ברוח טובה - בין אם שמעו על פיפוש ובין אם פעלו מתוך תמימות שהיה מאוחר להתחרט עליה אחר כך״.
״המפורסמים שהתגייסו החדירו בנו רוח נחישות במהלך החודשים הארוכים של העבודה. אחרי הכל, אם שחקנים רציניים האמינו בנו, כנראה שאנחנו מסוגלים. המשחק הוקלט באולפני ׳תיבת הנגינה׳ תחת בימוי הקולות של רועי גבע, והמעורבות שלו בפרויקט ללא ספק הפכה אותו למשחק המושקע ביותר מבחינת קולות שהוצאנו עד היום״.
הבנתי שיש קאמבק של אלימלך אגוז, רוצים לעשות לנו ספוילר קטן?
״במשך הרבה זמן חשבנו על מפגש פסגה של פיפוש ואלימלך אגוז. מבחינה גרפית הדמות של שניהם מאוד פשטנית ואפילו די דומה, אבל מדובר באנרגיות אחרות לגמרי. היה ברור לנו שהניצוצות יעופו בין שניהם. עם זאת, למעשה זה לא היה מתוכנן בטיוטה הראשונית של המשחק. רק עם התקדמות הכתיבה, וההתעניינות של משה פרסטר בפרויקט, ראינו שזו למעשה הזדמנות מאוד טובה ליצור איחוד כזה״.
מה לדעתכם פיפוש היה אומר על ההצלחה של גל גדות בהוליווד, בהשוואה לכישלון שלו?
קבל שלוש אפשריות בחירה ברוח המשחק:
- גל? זה פיפוש שוב, הופענו יחד ב"תפוס ת'פסטיגל הרפתקה במצולות"... יש מצב שאת מסדרת לי פגישה עם זאק סניידר?
- אני לא מוצא את עצמי במוצר צריכה ממוסחר כמו וונדוומן. רדוד, אין עומק, אין גובה, אין רוחב. כמו שמרים שלא תופחים. להכל יש ריח של פלסטיק
- חבל שלא התייעצת איתי קודם, יש לי ניסיון של שנים בלשחק תוכי מהאמזונה בערבי קופת חולים של הפזורה הבדואית.
להורדה לחצו כאן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו