השבת נפתח את חומש ויקרא המכונה בשם ''תורת כהנים'' מכיוון שרובו עוסק במצוות הקרבנות ועבודת המשכן, ששני אלו הם עיקר סדר היום של הכהן.
ואם כן מיד נשאל, האם חומש ויקרא מיועד רק לכהנים? מה היחס של רוב העם, שאינם כהנים, לחומש זה?
חומש ויקרא, שהוא השלישי מבין חמשת החומשים הוא בדיוק באמצע. וגם הכהן הוא בדיוק באמצע, משמש כאמצעי, כחוליה המקשרת בין האדם אל הבורא, אל הקדושה.
בהמשך נגלה שבדיוק המפגש הזה שיש לו שלושה צדדים - האדם, הכהן והקב''ה, הוא הסיבה שהחומש הזה מרתק במיוחד וקשור מאוד לכל אדם מישראל.
מערכת היחסים בין שלושת הצדדים שהזכרנו היא מורכבת ולאורך החומש יעלו לנו כל מיני שאלות כמו:
האם הכהן הוא רק שליח? האם מותר לו להביא לידי ביטוי גם צדדים מאישיותו או שאסור לו לבטא אותה כדי לא לפגוע בשליחותו? ומה הכהן יותר, שליח של האדם או שליח של הבורא? (שאלה שעולה בצורה מפורשת בתלמוד).
וכן שאלות על מעורבות האדם: האם האדם מגיע למפגש מתוך חובה וטקסיות או מבחירה ורצון? האם הוא יכול באמת לתת מתנה לאלוקיו?
אלו שאלות מרתקות שמקבלות תשובה בחומש ויקרא.
ייחודיות המפגש הזה מתבטאת היטב בתחילת פרשת ויקרא, כבר בפסוקים הראשונים: "אדם כי יקריב מכם קרבן לה'...", מתואר פה אדם שביוזמתו מבקש להתקרב אל האלוקים, זו אינה מצווה מלמעלה.
אבל איך מתקרבים? הדרך להתקרב היא דווקא כן על פי מצווה. המצווה הבאה בהמשך הפסוק: ''מן הבהמה, מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם''
יש כאן מצווה ברורה, כך שאנו רואים עד כה שהתהליך מתחיל ברצון האדם אבל על מנת לבטא ולהגשים את הרצון הזה ישנה דרך מאוד ברורה שמגיעה בהוראה מלמעלה. והפסוק הבא מסכם את התהליך הזה במילים אלו: ''...אל פתח אוהל מועד יקריב אותו לרצונו לפני ה' ''.
הביטויים 'לרצונו' ו'לפני ה'' מבטאים בדיוק את שני הצדדים - רצון האדם האנושי, אבל - לפני ה', בצורה שהאלוקים רוצה, זהו רצון ה'.
יש כאלו שיקשו ויגידו: מדוע יש כל כך הרבה מצוות וחוקים בקרבנות ובמשכן? איפה הרצון והבחירה של האדם, מרוב מצוות הוא כבר כמעט ומתבטל לעומת רצון ה'. אין כאן מפגש רצונות אלא רק קיום מצוות!
זוהי טעות שהנביאים חוזרים ומוכיחים אותנו עליה. שמואל הנביא, עמוס, ישעיהו וגם הנביא ירמיה זועקים: ''החפץ לה' בעולות וזבחים?" "למה לי רב זבחיכם?" ''...מנחותיכם לא ארצה'' ועוד.
הנביאים רוצים לומר לנו שכל המצוות והקרבנות לא נועדו אלא לדבר אחד - להפגיש את רצון האדם עם הקב''ה. הרצון שלנו, הכנה והאמיתי, זה מה שהקב''ה רוצה. את הנקודה שמתבטאת בתוך מעשה הקרבת הקרבנות. החוקים והמצוות נועדו להכשיר את הרצון להגיע אל המקום הכי גבוה.
כעת נענה על השאלה שפתחנו בה, הרי אם החומש נקרא ''תורת כהנים'' אולי הוא מיועד לכהנים בלבד?
והתשובה היא שדווקא בזכות הכהן החומש הזה הופך להיות רלוונטי לכולם יותר מתמיד. כל אחד שרוצה להיפגש עם הבורא, זה החומש שיאיר לו את הדרך.
זה תפקיד הכהנים וזה תפקיד חומש ויקרא, לסלול לנו דרך למפגש.
הכותב הוא מנהל הפייסבוק של עמותת תימורה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו