פתיחת תיק גירושין – מה זה אומר, איך זה נראה ואיך פותחים דבר שכזה?
בניגוד לרוב התיקים המשפטיים האחרים, שנסובים סביב סוגיה או קונפליקט מרכזי אחד אותו הצדדים מעוניינים לפתור אל מול בית המשפט, תיק הגירושין כולל בתוכו מספר רב של סוגיות משפטיות, הקשורות כולן לפירוק התא המשפחתי הקיים וההיבטים המשפטיים הקשורים בו. נתון זה מוביל לכך שהליכי גירושים רבים עוברים ביותר מבית משפט אחד, וכוללים בתוכם דיונים לא רק בבית הדין הרבני, אלא גם בבית המשפט לענייני משפחה.
כיצד אדע היכן נכון לי להגיש את התיק?
מקום הגשת התיק תלוי במידה רבה באדם שמגיש אותו ובהעדפותיו, כשמתן הגט/טקס הגירושין הפורמלי חייב להתקיים בפני הערכאה הדתית אליה האדם משתייך, בהתאם לחוקי מדינת ישראל, לפיהם הדין הקובע בתחום זה הוא הדין האישי. מעבר למתן הגט ניתן כמובן להמשיך ולדון בבית הדין הרבני בסוגיות האחרות העולות מתיק הגירושין (כמו חלוקת הרכוש והמשמורת) על ידי “כריכה” של הסוגיות בתביעת הגט, אך אופציה זו איננה בהכרח נתונה לבית הדין הרבני, לחילופין ניתן להגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה אחרת, נפרדת, שעוסקת רק בעניינים הללו.
חשוב להדגיש! במספר רב של תחומים קיימת בין בית הדין הרבני לבית המשפט האזרחי “סמכות מקבילה” שנקבעת לפי המיקום אליו הוגש התיק. משמעות קביעה זו היא שמיקום הגשת התביעה אינו ניתן לשינוי ונקבע לפי הראשון בזמן שהגיש את תביעת הגירושין, ולכן יכול להוות החלטה אסטרטגית שחשוב להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום לפני קבלתה.
מה אם סיכמנו מראש איך אנחנו רוצים שהדברים יראו? האם כל תיק גירושין חייב להתדיין בפני בית משפט?
לא כל תיק גירושין חייב להגיע לדיון בבית המשפט, ורבים מהם נסגרים מלכתחילה ב”הסכם גירושין” שמוסכם בין הצדדים, וכולל בתוכו פירוט מדוקדק כיצד הם מעוניינים לפרק את הנישואים, וכיצד הם מעוניינים להתמודד ולהתנהל עם הסוגיות שעולות מפירוק זה.
כיצד נדרש להראות הסכם מסוג זה?
הסכם הגירושים איננו “סתם” הסכם שנחתם בין הצדדים או מסוכם על ידם בעל פה, אלא הסכם פורמלי ומחייב משפטית, שנדרש להיערך על ידי עורך דין גירושין מוסמך וכן לקבל אישור מביהמ”ש או מבית הדין הרבני, שעובר על תוכנו ומעניק לו תוקף של פסק דין מחייב (שהפרתו גוררת איתה השלכות משפטיות וכלכליות).
הסכם זה חייב לכלול בתוכו התייחסות למגוון העניינים הקשורים לגירושין, הכוללים ביניהם בין השאר גם את סידור הגט אותו נותן הבעל לאישה, חלוקת הרכוש בין בני הזוג, חלוקת החובות בין בני הזוג, ענייני המשמורת על הילדים, האופן בו תתקבלנה החלטות לגבי הילדים בעתיד ושיעור המזונות אשר ישולמו וזהות המשלם אותם.
הסכמים אלו מומלצים מאוד, ויכולים לחסוך לזוג המתגרש ולתא המשפחתי שלהם דיונים ארוכים בבית המשפט, עוגמת נפש רבה ואף כסף רב שמשולם למומחים השונים.
כיצד עובדת חלוקת הרכוש בהליך הגירושין בהינתן אי הסכמה בין הצדדים?
חלוקת הרכוש בין זוגות מתגרשים במדינת ישראל מוסדרת ב”חוק יחסי ממון”, שנחקק בשנת 1973 ותקף על כלל הזוגות שהתחתנו לאחר ה- 1.1.1974.
מהו ההסדר שהחוק קובע?
בניגוד לפסיקה שהסדירה את הנושא לפני חקיקתו של החוק, שהתייחסה לכלל הרכוש של בני הזוג כרכוש משותף ללא שום חריגים, קובע חוק יחסי ממון אפשרות לבני הזוג להסדיר את חלוקת הרכוש ביניהם ב”הסכם ממון” שנחתם לפני הנישואים.
זוגות שלא חתמו על הסכם ממון שכזה, ולא הסדירו את ענייניהם מראש, נכנסים לתוך “הסדר איזון המשאבים” שהחוק קובע. לפי הסדר זה, בית המשפט עורך חישוב של כל הרכוש של כל אחד מבני הזוג בעת הגירושין (מלבד מתנות ונכסים מלפני הנישואים, שנחשבים “נכסים חיצוניים”) ומחלק אותו (לפי ערכו הכלכלי) בין בני הזוג כך שכל אחד מהם יקבל חצי מהערך של כלל הרכוש שנצבר על ידי שניהם במהלך שנות נישואיהם.
חשוב לציין! ההסדר החוקי אמנם מוציא מתכולתו את הרכוש שנצבר על ידי בני הזוג לפני הנישואים, אך כולל בתוכו את כל הרכוש האחר ששייך לכל אחד מבני הזוג – גם אם מדובר ברכוש שרשום רק על שם אחד מהם (כמו למשל מכונית או חשבון בנק נפרדים), ואף אם הרכוש המדובר הוא קרן פנסיה אישית או קרנות השקעה לסוגיהן.
האם ייתכן מצב בו רכוש לפני הנישואים נכנס גם הוא להסדר זה?
בניגוד לדיכוטומיה היחסית של החוק, שקובע איזה רכוש נכנס לתוך ההסדר ואיזה רכוש יוצא ממנו, בתי המשפט נוטים להיות יותר ליברלים בחלוקה, והפסיקה מראה שייתכנו מקרים בהם גם רכוש לפני הנישואים (כמו דירה שנרכשה או התקבלה בירושה) ייכלל גם הוא בתוך הסדר איזון המשאבים, וזאת בשל “אינדיקציות שיתוף מיוחדות” בין בני הזוג, שמראות על רצון לשתף גם את הרכוש הנ”ל. קביעה זו תקפה אף ביתר שאת כלפי רכוש שנצבר במהלך תקופת הזוגיות שלפני הנישואים, שעליו מתקיימת “חזקת שיתוף” של ממש.
אם זהו ההסדר התקף לגבי זוגות שהתחתנו לאחר כניסת החוק לתוקף, מה לגבי זוגות שהתחתנו לפניו?
זוגות שהתחתנו לפני תחולת “חוק יחסי ממון” יחלקו את רכושם לפי “חזקת השיתוף” הפסיקתית (שחלה גם על ידועים בציבור) שכוללת בתוכה סוגים רבים יותר של רכוש כ”מחולק”, ומחשיבה את הרכוש ככזה שהיה שייך במשותף לבני הזוג מרגע תחילת הזוגיות שלהם (בניגוד לחוק יחסי ממון, שמתייחס אל הרכוש כמשותף רק מרגע תום מערכת היחסים).
מה קורה אם בן זוגי “מבריח” חלק מנכסיו לפני הגיענו לבית המשפט?
סיטואציה זו, שאיננה נדירה כפי שהייתם חושבים, מוצאת גם היא פתרון בחוק יחסי ממון, שקובע את מועד חלוקת הנכסים כ”תום מערכת היחסים” (עוד לפני הגירושים הפורמליים, מרגע שהזוגיות נגמרה בעיני בני הזוג), ומאפשר הכנסה של רכוש ש”הוברח” חזרה לתוך החלוקה גם אם בן הזוג המבריח העביר אותו לידיו של אחר עוד לפני סיומה הרשמי של הזוגיות.
הליך הגירושין הוא הליך מורכב וארוך, שדורש מהאדם העובר אותו תעצומות נפשיות רבות. בשל כך, אנו ממליצים לכל מי שחושב שהוא מעוניין להתגרש ליצור קשר בהקדם האפשרי עם עו”ד מומחה בתחום, שתוכל ללוות אותו עוד לפני תחילתו של ההליך המשפטי, ולהוות בין השאר גם אוזן קשבת, ולא רק איש מקצוע.
לפרטים נוספים – אתם מוזמנים להיכנס לאתר של עו”ד הלנה שמחי, הכולל בתוכו פירוט מקיף ורחב על כלל הסוגיות העולות מהליך הגירושים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו