המסרים של הניסויים במערכות ההגנה האווירית לאויבי ישראל ולבעלות בריתה

מנהלת חומה במשרד הביטחון (מפא"ת), בשת"פ עם ה-MDA האמריקאי ובהובלת רפא"ל - חטיבת עליונות אווירית, הודיעו על השלמתה המוצלחת של סדרת ניסויים במערכת ההגנה הרב-שכבתית של ישראל מפני טילים, תוך שימוש במערכות הנשק המבצעיות כיפת ברזל, שרביט קסמים וחץ. 

בסדרת הניסויים נבחנה יכולת ההתמודדות עם מגוון איומים מתקדמים, ובמיוחד עם טילי שיוט מנמיכי טוס, טילים בליסטיים ארוכי טווח, טילים מדויקים, כלי טייס בלתי מאוישים (כטב"מים) ועוד. במהלך הניסויים שולבו מערכות היירוט, תוך שימוש במערך שליטה ובקרה אחיד לבניית תמונת איומים בזמן אמת ותוכנית יירוטים, תוך מתן אחריות לכל מערכת לביצוע משימתה באופן עצמאי.

סדרת הניסויים הציבה אתגרים לא פשוטים וההצלחה לא הייתה ברורה מראש. למרות ההבדלים הטכנולוגיים והתפעוליים המשמעותיים בין כיפת ברזל לשרביט קסמים, כדוגמת יכולת התמרון, טווחי הכיסוי, עלות הטיל ועוד, הוכיח הניסוי שהמערכות יכולות לעבוד סימולטנית, תוך ניצול מקסימלי של יתרונותיהם היחסיים.

בפעם הראשונה עבדו שלוש שכבות ההגנה מפני טילים באופן שאפשר בחינת יכולת פעולה הדדית (INTEROPERABILITY), המאפשרת למנף את היתרונות היחסיים של כל מערכת. זו אבן דרך משמעותית בהוכחת יכולותיה של ישראל להגן על עצמה מפני מגוון איומים, עכשוויים ועתידיים.

מערך ההגנה מפני טילים מהווה נדבך מרכזי בתפיסת הביטחון של ישראל. ההשקעות הגדולות במערך מאפשרות למדינה להגן על עצמה בכוחותיה. הוכחת הפעולה של מערכת הגנה רב שכבתית תעודד את המשך הפיתוח והייצור, עם דגש ליכולות הטיפול באיומים העתידיים. 

גם חיל הים השתתף בסדרת הניסויים. ספינות הטילים סער 6 יצוידו בגרסה ימית מיוחדת של כיפת ברזל וייתכן שבסופו של דבר גם בגרסה כלשהיא של שרביט קסמים משולבת עם מערכות הגנה אחרות, כדי להגן על אסדות הגז מפני תקיפה בגובה נמוך של טילי שיוט ואיומים מטווח בינוני.

במהלך הניסויים בחנה ישראל גם יכולת השילוב של לייזר טקטי עתידי - המיועד לשמש כמיירט נוסף בכיפת ברזל. מערכות אלו נמצאות עדיין בפיתוח ומחזקות את האמירה שלייזר הינו נשק העתיד (ויישאר כזה לנצח), אך ישראל התקדמה מאוד בשנים אחרונות בתחום חשוב זה והיא נמצאת לקראת הדגמת היכולות.

ההצלחה בניסויים משגרת מסר ברור לאיראן ושלוחיה בלבנון, החיזבאללה. ישראל הוכיחה את יכולותיה ליירט מטח של חימושים מונחים מדויקים (PGMs), שהחיזבאללה עושה בשנים האחרונות כל מאמץ לאגור, במקביל לפיתוח יכולות עצמאיות. צה"ל זיהה את איום הנשק המדויק כאיום הקונבנציונלי החמור ביותר לישראל והרמטכ"ל הגדיר אותו בתוכנית הרב-שנתית "תנופה" כשני, רק לתוכנית הגרעין של איראן.

ישראל ממוקדת בטיפול באיום הנשק המדויק, שאיראן מבריחה ללבנון דרך סוריה (טילים שלמים, חלקי טילים וטכנולוגיות שיאפשרו בניית תשתיות פיתוח וייצור עצמאיות). רה"מ נתניהו והקבינט הכריזו על מדיניות של אפס סובלנות לניסיונות החיזבאללה להשיג "נשק שובר שוויון". היכולת המוכחת של ישראל ליירט טילים אלו מוסיפה נדבך נוסף למדיניות זו, אך חשוב להבין שההגנה היא רק אחד מסוגי הפתרונות שישראל מכינה להתמודדות עם האיום.

יתרה מזאת, בהתאם לתפיסת הביטחון החדשה שפרסם נתניהו, איראן ולבנון לא יהיו חסינות מפני פגיעה קשה אם הנשק המדויק ישוגר לישראל. ישראל הדגישה את כוונותיה לפגוע בטרוריסטים ובשולחיהם, כולל פגיעה בתשתיות קריטיות בלבנון ובטהרן.

סדרת הניסויים מעבירה גם מסר שקט לבעלת בריתה הגדולה של ישראל, ארה"ב. הכוחות האמריקנים פגיעים יותר ויותר לארסנל גדול של טילים בליסטיים לטווח קצר ובינוני, טילי שיוט, כטב"מים ורקטות. איראן ושותפיה השתמשו בנשק זה כדי לתקוף כוחות אמריקאים ושותפיהם במפרץ הפרסי, וחשפו פערים מסוכנים ביכולות ההגנה. מציאת פתרונות מהירים ומעשיים למילוי פערים אלו צריכה להיות בראש סדר העדיפויות האמריקאי, והטכנולוגיה הישראלית המוכחת יכולה לעזור.

מפקד פיקוד המרכז של ארה"ב, הגנרל פרנק מקנזי, העיד כי מלאי הטילים הבליסטיים של איראן, שנע בין 2,500 ל-3000 מהווה איום מרכזי על ארה"ב ובעלות בריתה. איראן נמצאת במרחק שנים רבות מיכולת מבצעית לטיל בליסטי בין-יבשתי (ICBM), לכן נראה שכדאי לוושינגטון להתמקד כרגע במענה לאיומים קצרי הטווח והבינוניים, כולל טילים מדויקים וסוגים שונים של מל"טי תקיפה, כדוגמת ה-Fotros שמספק 30 שעות טיסה וטווח של 2,050 ק"מ, המהווה איום על הכוחות במפרץ וגם בחלקים מאירופה.

האיום לטווח קצר בולט במיוחד בעיראק. מאז מאי 2019, מיליציות בגיבוי איראן ירו עשרות רקטות לעבר מטרות צבאיות, דיפלומטיות ומסחריות של ארה"ב בעיראק. ב-8 בינואר, ימים לאחר הריגת סולימאני, ביצעה איראן מתקפה ישירה חסרת תקדים על צבא ארה"ב, ושיגרה טילים לעבר שני בסיסים עיראקיים המארחים כוחות אמריקאים. השגרירות האמריקנית בבגדד הותקפה שוב בחודש האחרון, ולקראת יום השנה להריגת סולימאני, האווירה מתוחה.

מערכת הפטריוט הנוכחית מהווה במקרה הטוב פתרון חלקי מאד לאיומים אלו. גם הטיל המתקדם (PAC-3 MSE) הוא בעל יכולות מוגבלות כנגד טילים מדויקים, כטב"מים מתקדמים וטילי שיוט. לאור סדרת הניסויים האחרונה לוושינגטון כדאי לבחון ברצינות את שתי המערכות הישראליות המוכחות, כיפת ברזל וטיל היירוט של שרביט קסמים.

כיפת ברזל אמנם לא פותחה במקור כדי לטפל במל"טים וטילי שיוט, אבל הניסוי הדגים את יכולת המערכת לעשות בדיוק את זה. ב-2018, בעידוד הקונגרס, בחר הצבא האמריקני לרכוש שתי סוללות כיפת ברזל, שסופקו לאחרונה ונבחנות כעת. השדרוגים במערכת ויכולותיה המוכחות הופכות השקעות אמריקאיות נוספות לאטרקטיביות ביותר. 

הטכנולוגיה הנוספת לבחינה אמריקנית היא המיירט המכונה סקייספטור, המבוסס על מיירט ה-Stunner של שרביט קסמים. הטיל נבחן בהצלחה מלאה במהלך הניסויים, הוא ניתן לשיגור מסוללת הפטריוט ותוכנן במיוחד ליירט טילים בליסטיים ארוכי טווח ומל"טים וטילי שיוט מנמיכי טוס ומתמרנים.

התמיכה הדו-מפלגתית בוושינגטון במערכות ההגנה מפני טילים בישראל הייתה ונשארה חזקה מאוד. ארה"ב השקיעה מיליארדי דולרים בתמיכה בישראל בעשורים האחרונים, השקעה שבהחלט הפיקה תועלת רבה לישראל. הגיע כנראה הזמן לבחון אם ההשקעות יכולות לעזור בהגנה על הכוחות האמריקנים הפרוסים במזרח התיכון ומעבר. בנוסף, זה הזמן להדק את שיתוף הפעולה במחקר ופיתוח בטכנולוגיות מתקדמות נוספות, לטובת שתי המדינות.

תא"ל (מיל.) פרופסור יעקב נגל הוא עמית בכיר בקרן להגנה על הדמוקרטיות (FDD) ופרופסור אורח בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון. כיהן כיועץ לביטחון לאומי של רה"מ נתניהו וראש המל"ל בפועל. ד"ר יונתן שנזר כיהן כמומחה לטרור כלכלי במשרד האוצר האמריקאי ומשמש כסגן נשיא בכיר למחקר ב-FDD.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו