ביום העבודה הראשון שלאחר ההתנצלות בפני טורקיה, בסוכנויות הנסיעות דיווחו על התעניינות גדולה של התייר הישראלי, שכנראה התגעגע לקלאבים.
עם זאת, ההתעניינות הניבה הזמנות של כמה עשרות חבילות בודדות וההערכה היא שהגל הגדול יגיע רק כאשר ייקבע לוח זמנים לטיסות.
בשלוש השנים שבהן נמנעו ישראלים מלפקוד את אתרי הנופש בטורקיה עלו המחירים בעשרה אחוזים. למרות זאת, המחירים נמוכים יותר מהחלופות ביוון, כך שצפויה מלחמת מחירים, שבה הסוכנים הישראלים שהזמינו מקומות ביוון יצטרכו להוזיל את החבילות היווניות כדי להתחרות במלונות "הכל כלול" במרמריס, בבודרום ובאנטליה.
לאור התחממות היחסים עם טורקיה, מתכוונת ארקיע להפעיל טיסות ישירות המשולבות בחבילות נופש. טיסות ארקיע לטורקיה יהיו היחידות שיופעלו במטוסים ישראליים (ובגיבוי ביטחון ישראלי, שאליו מחויבות כל חברות התעופה הישראליות; א"ג). ארקיע הודיעה אתמול כי תטוס לקראת חג השבועות, אך בחברה נזהרו מלהתחייב ומנסים לבדוק אם אכן יהיה ביקוש גבוה לחופשות, שכן למרות הפיוס, ישראלים רבים אינם מוכנים לשכוח את סטירת הלחי הטורקית (ראו ידיעה למטה).
גם היום יש טיסות שכר לאזורי הנופש שבדרום טורקיה, ובכל שבוע יוצאות לפחות שלוש טיסות של חברות טורקיות. בהתראה קצרה הן מסוגלות להגביר את תדירות הטיסות ולהגיע לישראל גם לשתי טיסות ביום. עם זאת, ההסכמים עם בתי המלון והסוכנים המקומיים עדיין נמצאים בדיונים, ולכן צופים שתדירות הטיסות לא תגבר במהלך חול המועד אלא רק לאחר מכן. לדברי המשנה למנכ"ל אופיר טורס, יהודה זפרני, "הישראלים יחזרו לטורקיה בגדול רק בקיץ".
* * *
עדיין לא השתכנעו מהפיוס
75% מוועדי העובדים הגדולים: "לא ניסע השנה לטורקיה"
ועדי עובדים גדולים במשק הודיעו אתמול כי לא ישנו את התוכניות ולא ייסעו השנה לטורקיה. מסקר של חברת ועדים, המרכזת את המידע על הפעילות החברתית־כלכלית של ועדי העובדים בישראל, עולה כי כ־75 אחוזים מוועדי העובדים הגדולים במשק סבורים כי עדיין מוקדם להסיר את החרם התיירותי מעל טורקיה וכי השנאה ברחוב הטורקי כלפי הישראלים לא תיעלם ביום אחד.
לדברי מנכ"ל חברת ועדים, יעקב אלוש, בתחילת החרם היו ניסיונות רבים מצד הטורקים לשבור אותו באמצעות מסעות פרסום אגרסיביים, משלחות רמות דרג והצעות מפתות של 99 דולרים, אולם ועדי העובדים היו מאוחדים בחרם, וכך קרסה תעשיית הנופש לטורקיה. לדבריו, עם הוועדים הגדולים החושבים להמשיך את החרם נמנים אגד, אוניברסיטת חיפה, אסם, אי.סי.איי טלקום, אל על, אלקטרה, בזק, בית החולים וולפסון, בנק הפועלים, בנק מזרחי־טפחות, הטכניון, המוסד לביטוח לאומי, חיפה כימיקלים, טמפו, יבמ, ועד עובדי כנסת ישראל, מכתשים, מפעלי ים המלח, מרכז רפואי ת"א (איכילוב), משרד האוצר, משרד החינוך, עיריית באר שבע, עיריית תל אביב, תרכובות ברום ועוד. אלוש גילה כי במבקשים להפסיק את החרם היו ועדי טבע, עיריית חיפה, רשות שדות התעופה, האוניברסיטה העברית, שירותי בריאות כללית וקמ"ג.
אילן גטניו