צילום: יח"צ // מאיה בוסקילה. "להיות בטופ כל הזמן יכול לשגע אנשים. אני פה, ואני לא הולכת לשום מקום"

נשמתי

מאיה בוסקילה הספיקה להיות זמרת השנה, לייצר להיטים, להסתכסך עם המנהל שלה, לשתוק בכפייה, להתארס, להיפרד ולהתחתן עם גבר שצעיר ממנה בעשור • אבל עכשיו, כשצ'ופי נכנס לחייה, הכל מקבל פתאום פרספקטיבה אחרת

 

מאיה בוסקילה היא חיילת ותיקה בשדה הקרב העיתונאי. מאחוריה קילומטראז' של עשרות אלפי מילים ולא מעט דם שנשפכו בעשור האחרון, מאז פרצה לסצנת המוסיקלית עם "יש בליבי כינור" ועם מחשוף אחד נדיב במיוחד, והיא יודעת לעשות את העבודה מצוין. היא חוזרת על המסרים שלה בלופ ("אני נמצאת במקום שאני מאוד מרוצה ממנו, ברוך השם"), בעלת גבולות גיזרה ברורים ("אני מעדיפה לא להיכנס לזה. לא בא לי לריב עם בעלי"), ובעיקר נושאת עימה טראומה מיותר מדי עיתונאים שבידיהם הפקידה את ליבה ("וגם הזמנתי לארוחת ערב"), והם עשו לה תרגילים מניפולטיביים שהוציאו אותה לא מי שהיא חושבת שהיא באמת. בקיצור, מאיה בוסקילה הפכה עם השנים לאגוז פסח קשה לפיצוח. תוסיפו לזה זמן מוגבל לראיון, עייפות מצטברת מיום שהתחיל בחמש לפנות בוקר, ותינוק רעב, עייף ומצונן שנמצא לה על הידיים במשך הראיון, והרי לכם פוטנציאל לתופת של ממש. מצד אחר, מה זה עבורה ילד בלונדיני תכול עיניים וצווחני בן שלושה חודשים אחרי ההתמודדות עם החוזה הדרקוני ההוא עם רוברטו או הקרב מול שיר לוי, ליאת בנאי ושרית אביטן בווילה של "חי בלה לה לנד 2", שמהם יצאה מנצחת?

בעשר שנות קריירה עשתה בוסקילה יותר מכיתה שלמה של בוגרי רימון. היא פרצה בענק, גרפה פרסים, כבשה את הפיסגה, ניהלה מאבק משפטי מול הסוכן שלה, עברה לחברת התקליטים הד ארצי, עזבה אותה, עברה לניהולו האישי של אבי גואטה, השתתפה בריאליטי ("האח הגדול VIP"), בריאליטי שני (מנטורית ב"עושים את TLV") ובריאליטי שלישי ("חי בלה לה לנד 2"), באינספור פסטיגלים ומופעי חנוכה - קחו אוויר לנשימה, יש עוד - הפכה לאייקון, קיבלה חיקוי ב"ארץ נהדרת", התארסה לדודי מליץ, נפרדה ממנו, התאחדה איתו ב"האח הגדול", התחתנה עם מתן כהן (משוחרר טרי משירות קבע במשרד הביטחון ועד לאחרונה בעל בר), ילדה בן בכור, וכמובן, סיפקה אינספור אייטמים למדורי הרכילות.

אבל זהו, רכבת ההרים הרגשית מאחוריה. עכשיו זה זמן הצ'ופצ'ופ / צ'ופי / צ'ופוני (ויש עוד כמה הטיות של רצף האותיות צו"פ), ששמו בישראל לני ("ראשי התיבות של לנו נתן ה'"), ושזוכה במהלך הראיון ללא מעט ביצועים אקוסטיים של אמא ל"עטור מצחך" וללהיטי ערוץ הופ, רק שיירגע כבר. "צו'פ, אתה לא רוצה לתת לאמא לעבוד היום?", "צ'ופני, מה עשיתי לא בסדר? אתה רוצה להגיד לי?", אתה רעב, צ'ופצ'ופ?" תעשו קופי־פייסט כפול חמישים לרצף המשפטים האחרונים ותוכלו להרגיש שאתם יושבים איתנו בסלון של בוסקילה, בפנטהאוז השכור שבשיכון ל' בתל אביב. 

"האמת? תמיד אהבתי ילדים, אבל מקסימום לשעה", היא פוצחת בווידוי, תוך כדי ניענוע של לני ביד אחת ופתיחת בקבוק אבקת תחליף חלב ביד האחרת והפיכתו למעדן גורמה תינוקי. "זה אף פעם לא משך אותי במיוחד. אפילו כשהתחתנתי לא בער לי לעשות ילד. מתן היה מאוד בעניין, ואני חשבתי שנחכה עם זה קצת. שזה מצחיק, כי אני בת 35 והוא בן 25, ואם כבר, זאת אני שהייתי צריכה להיות לחוצה. אבל ממש לא הייתי בלחץ. אתה יודע מי שינה לי את הדעה? ליאת בנאי המתוקה, שיש לה חמישה ילדים בבית. כשהייתי באל.איי בצילומים של 'לה לה לנד' היא פשוט בישלה אותי עם מחשבות על ילדים. כשחזרתי לארץ, בלי יותר מדי מילים ותוכניות, זה פשוט קרה".

תזמון קצת בעייתי, אחרי שקטפת מקום ראשון בתחרות שפותחת לך צוהר לקריירה באל.איי.

"מה קרה לך? לני הוא ברכה. נכון, צ'ופי שלי? נכון שאתה הברכה שלי? מלאך שלי! תראה איך החיוך שלו ממיס אותי. אני נורא עייפה בשבועות האחרונים, אבל אני עייפה באהבה. באופן מפתיע כלום לא קשה לי איתו. חוץ מזה, אני לא האמנית הראשונה בעולם שיש לה תינוק. מתן סגר לאחרונה את הבר שלו ומחפש את עצמו, כמו כל משוחרר טרי, ותודה לאל, הוא נמצא לא מעט בבית ועוזר, וגם האמהות שלנו מאוד עוזרות, כך שהכל אפשרי. אני נהנית מכל רגע איתו. גם ברגעים הכי קשים של בכי או שהוא מעיר אותי. נכון, צ'ופי?"

אומרים שילד הוא ריטלין של הטבע. מרגיע כל היפראקטיבי.

"ואני הייתי וואחד היפראקטיבית. לא ראיתי שום דבר חוץ מאשר את עצמי במשך שנים. הייתי מרוכזת כל כולי בקריירה שלי, לא פלא שמערכות היחסים הקודמות שלי קרסו. לא באמת היה שם מקום לאף אחד אחר".

אז מה השתנה? 

"הכרתי את מתן".

שצעיר ממך בעשר שנים!

"כן, שצעיר ממני בעשר שנים".

איך זה קרה?

"ערב אחד לפני שנתיים יצאתי עם אבישי, חבר טוב מאוד שלי, לדרינק באיזה פאב בתל אביב. היו סביבנו כל מיני גברים שהסתכלו עלינו, אבל זה לא עניין אותי באותה תקופה ולא רציתי אף אחד כי כולם עיצבנו אותי. מתן קלט אותי, ואני התעלמתי. לא היתה לי סבלנות לאף גבר תל־אביבי טיפוסי, והבנתי מחבר שלו שדיבר איתנו שהוא בן 23. חשבתי לעצמי, איזה עומק כבר יכול להיות בו? ומה כבר יכול לצאת מגבר שפוגשים בפאב באמצע הלילה? הרי זה הכי קלישאתי ולא מוביל לכלום.

"בסופו של דבר, איכשהו, הוא דיבר עם אבישי, נהיה ביניהם חיבור, והם הפכו לחברים טובים. במשך שלושה חודשים שמעתי ממנו דברים טובים על מתן, כמה שהוא אינטליגנט ובוגר ושונה, ושהוא מגיע מירושלים, ושאבא שלו נפטר כשהוא היה צעיר והוא פרש חסות על המשפחה והוא סוג של גבר־גבר שנמצא בשירות קבע במשרד הביטחון. ואז מתן פנה אלי, והציע שניפגש. נפגשנו. היו לנו כמה שבועות מוצלחים, אבל אני כל הזמן ברחתי ואמרתי 'הוא לא מתאים לי', 'הוא צעיר', 'מה את עושה, יא פאתטית מטומטמת?' עד שיום אחד, אחרי כמה פרידות זמניות, הבנתי שיש בו משהו אחר, והגיל הוא בכלל לא עניין".

"איתך כבר איבדתי תקווה"

כשהיא נשאלת ממה ברחה כשנמנעה לצאת עם מתן היא עונה "לא רציתי לחזור על טעויות עבר, כשיצאתי עם גברים שלא באמת התאימו לי, גם צעירים ממני וגם מבוגרים ממני. היום אני יודעת להגיד שבכל מקרה לא באמת עניינה אותי הזוגיות שלי איתם, אלא הקריירה שלי. לא נכחתי בזוגיות ולא נתתי מעצמי עד הסוף. לקחתי מאחרים חום ואהבה אבל לא באמת יכולתי לתת מעצמי, כי כבר הייתי מלאה במוסיקה שלי. תבין, המוסיקה היתה במשך המון שנים הדבר היחיד בחיים שלי. אני מופיעה מגיל שבע, שרה בתחרויות בנתניה ובטקסים של בית הספר, ומגיל 18 מופיעה כזמרת מקצועית. זה היה כל העולם שלי, ורק זה. עד לפני שנתיים לא חשבתי על זוגיות או על ילדים, אלא איך אני מצילה את הדבר היקר לי מכל - הקריירה שלי, ואיך אני שומרת על המתנה שקיבלתי מאלוהים. עכשיו זה שונה. יש לי מקום בלב ובראש לעוד בן אדם, וכמובן ללני, שהפך להיות הראשון בסדר העדיפויות. אוי, תראה, הוא נרדם סוף סוף".

אמא שלך שמחה לשמוע שאת מביאה הביתה חתן שצעיר ממך בעשור?

"בפעם הראשונה שסיפרתי לאמא שלי על מתן היא אמרה לי: 'איתך כבר איבדתי תקווה'. היא היתה בטוחה שזה עוד משהו זמני וחולף, וששוב אני בוחרת מישהו שלא יהיה רציני רק כדי שאוכל להיות עסוקה במוסיקה שלי. ברגע שהיא הכירה אותו היא הבינה, כמוני, שזה משהו אחר, ושהוא לא כמו כל הגברים הלא נכונים שבחרתי כל השנים".

אז למה בחרת אותם שוב ושוב?

"מטעמי נוחות. לא היו לי פרופורציות כמו שיש לי היום, אחרי שהתחתנתי וילדתי. הייתי אובססיבית. הייתי צריכה להיות בשליטה כל הזמן, אבל כל הזמן. הייתי נוראית. הייתי מעצבת השיער של עצמי, הבמאית, הנגנים, הסאונדמן, התסריטאית, המלבישה. ה־כ־ל! לא נתתי לדברים לזרום וכפיתי דברים. התערבתי בעיבודים, בלחנים, במילים. עשיתי טעויות של מתחילים. חלק מהדברים יצאו רע כי הייתי בטוחה שאני יודעת הכל. זה לא שרציתי לעשות הכל, כמו שפשוט רציתי לשמור על הבמה, על מחיאות הכפיים, על הקהל, ובעיקר לעשות את מה שאני הכי אוהבת לעשות. תבין, לשיר זה הקיום שלי. אני לא יודעת לעשות דברים אחרים, לא ניסיתי מעולם, והמחשבה הזאת יכולה גם לשתק ולהפחיד, כי אם אני לא אשיר, אז מה אני אעשה?

"המפגש שלי עם מתן והלידה של לני לימדו אותי שיש עוד דברים בחיים, ומצאתי את המנוחה ואת הנחלה ובן אדם ריאלי שמאזן אותי. מתן הוא הקול השפוי בבית, ויחד אנחנו מייצרים הרמוניה. בזכות הקשר איתו, שנמשך כבר שנתיים, אני פתאום מוצאת את עצמי מתקרבת בחזרה לאמונה שממנה ברחתי שנים".

את מתחזקת?

"אנחנו לא שומרים שבת או משהו כזה, אבל האמונה חזרה אלי. זה התחיל עוד בתקופה שמצאתי את עצמי לבד במוסיקה, והייתי צריכה מישהו זמין לדבר איתו. בתור ילדה שגדלה בבית מסורתי־דתי מרדתי, כעסתי וברחתי מזה. היום אני מבינה חלק מהדברים. אולי אני לא מקיימת את המצוות כלשונן, אבל מנסה להיות אדם טוב יותר לסביבה, לנסות לעזור ולתרום. זאת אולי קלישאה, אבל התבגרתי".

לא מתגעגעת לרוברטו

בדרך להתבגרות האישית והמקצועית, מאיה בוסקילה היתה צריכה לעבור טלטלה רצינית. זה התחיל בסכסוך מתוקשר עם סוכן הדוגמניות, רוברטו בן־שושן, שהיה האבא והאיממממא המקצועיים שלה. עד ליישוב המחלוקת נאלצה בוסקילה לשתוק במשך שנה ולהתנזר מהבמה שהיא כל כך אוהבת. בסופו של דבר היא יצאה לדרך עצמאית, עברה להד ארצי, הולידה את הדיסק "שוברת שתיקה" שנחל הצלחה מצומצמת ביחס לשני הדיסקים הראשונים, והתגלגלה למשרדו של אבי גואטה, האבא והאמא המקצועיים של שרית חדד.

אין רגעים שאת שואלת את עצמך אם זה היה מהלך חכם לעזוב את רוברטו? הרי בתקופת ניהולו היית הדבר הכי חם בשוק המוסיקה. עבדת מסביב לשעון. 

"אני אפילו לא מהרהרת בזה לשנייה. ראית ב'לה לה לנד' איך בכל פעם שהוא דיבר עם שרית אביטן הוא דיבר עלי? יכול להיות שאין לו עדיין סגירת מעגל עם עצמו לגבי התקופה המשותפת שלנו. מבחינתי, אני סגרתי את המקום הזה והמשכתי הלאה. יש לי מנהל נדיר שנותן לי חופש אמנותי, נותן לי להיות אני. אם הייתי נשארת במקום שהייתי בו, לא הייתי מתקדמת מבחינה אמנותית ולא הייתי מבינה שחשיפת יתר זה לא רק בכל מה שקשור לשמש. אמרו לי את זה הרבה בזמנו, אבל לא הייתי מסוגלת להבין או לראות".

רוברטו בן־שושן מסר בתגובה: "אני מאחל למאיה את כל ההצלחה ואני מאוד אוהב ומעריך את אבי גואטה".

"אבי הוא אהובי הגדול", היא מכריזה. "אנחנו מכירים כבר שנים, היינו חברים טובים, והיה איזה רגע מסוים שלטפל בי מקצועית הפך פתאום לאופציה מבחינת שנינו. זה מאוד החמיא לי, כי אני מאוד מעריכה אותו ואת העבודה שהוא עשה עם שרית".

מדורי הרכילות מיהרו לכתוב ששרית לא ממש שמחה על החדירה לממלכה הפרטית שלה.

"זה שקר מוחלט וקשקוש אחד גדול. שרית עוזרת לי, נותנת את דעתה על שירים שלי, ומעבר לזה, היא אחת הזמרות הכי מדהימות שיש פה ואחת הבחורות הכי טובות שאני מכירה. אבי נכנס לזה כי הוא הבין שבמקום שבו שרית נמצאת היום יש לו זמן ויכולת לנהל עוד מישהי. הוא כל הזמן מתגאה - בצניעות, ותכתוב שאמרתי צניעות - שיש לו את שתי הזמרות הכי טובות בארץ. זה גם מה שאני אוהבת באבי: הוא אדם של מאחורי הקלעים. אדם מאוד צנוע ושקט שמאמין בעבודה קשה ומעודד אותי להתעסק רק במוסיקה. הוא נותן לי את השקט הנפשי לכתוב, לשיר ולהקליט. זאת אולי הפעם הראשונה בקריירה שיש לי חופש מוחלט לעשות מה שאני רוצה. אבי יכול לתת עצה או לחוות דעה, אבל הוא לא כופה עלי דברים והוא לא מתבלבל לרגע עם שרית או איתי ולא מחפש להיות באור הזרקורים או להיות האמן. הוא לא ממהר לתקשורת על כל פיפס שאני עושה".

זה נשמע כמו ביקורת על עידן אחר של ניהול.

"אני מדברת על עובדות. שכל אחד יבין מה שהוא יבין".

אז את מרוצה?

"מאוד".

אף על פי שמוסיקלית קצת נעלמת מהרדאר. 

"אני מוציאה סינגלים בקצב שלי. עשיתי פסטיגל לאחרונה, 'לה לה לנד', אני עובדת על דיסק חדש, ותודה לאל, יש הופעות שחזרו".

פעם היית חורכת את המצעדים, היום את מככבת בתוכניות ריאליטי. שייקה לוי אמר בראיון למוסף הזה: "מאיה בוסקילה לא צריכה לעשות ריאליטי". הוא אמר את זה כמחמאה.

"קראתי את הראיון ההוא, ואני מאוד מעריכה ואוהבת אותו ומבינה על מה הוא מדבר כשהוא אומר שהריאליטי השתלט על הטלוויזיה. אבל לי כאמנית יש שתי אופציות: לשבת על הגדר - או לקחת חלק במשחק. זה כמו שאני אגיד, למה שייקה לוי מהגשש החיוור צריך לפרסם בשר? אני בטוחה שהוא מבין, כמוני, שהימים התמימים של הגששים עברו. אני זמרת ואין היום המון תוכניות אירוח כמו פעם, שישמיעו אותי 15 פעמים ביום ויהפכו את השיר שלי ללהיט. אנחנו חיים בעידן גלגלצ, שיש להם את הטעם המאוד ספציפי שלהם. אז כשאבי גואטה הציע לי את 'לה לה לנד', אני מודה שברגע הראשון אמרתי לו 'לא, לא, לא', כי פחדתי מהסטיגמות של הקהל ושל התקשורת. אבל אחר כך, כשחשבתי על זה והבנתי שיש לי אפשרות לשיר לקהל שאוהב אותי ואולי גם לפתוח צוהר בארה"ב, שיניתי את דעתי.

"אני קוראת את הביקורות ואת הטוקבקים. מי שטוען שאני עושה רק ריאליטי כנראה לא קנה כרטיס להופעה שלי. לכל הספקנים אני מאחלת בריאות הנפש והגוף. אני עושה את הדרך שלי, וגם אם היא קשה וצורמת לאנשים, היא תנצח. את זה רק ימים יגידו. בביקורות טענו שהעונה הזאת של 'לה לה לנד' היתה משעממת, כי לא היתה מספיק מצחיקה או שלא היתה מספיק משפילה למתמודדים. עם כל הצניעות, אני חושבת שהיתה לי תרומה לזה. באתי לשם בשביל לעבוד, ושאר המשתתפים שראו את זה, יישרו איתי קו. כולנו עבדנו שם מאוד קשה".

אז מה היה השיקול ללכת לתוכנית דוגמת "האח הגדול"? שם לא בא לידי ביטוי הכישרון שלך.

"בוא נודה על האמת: גם זמרים הם מעמד הביניים, וכל עוד אני מפרנסת את עצמי בכבוד ולא משתטה, אני לא רואה בזה שום בעיה. אני לא רואה שום בעיה עם ההתנהלות שלי בבית 'האח הגדול'. להפך, התקשורת נכנסה בי כי לא הייתי מספיק אמיתית או אותנטית לטעמם, כי הם חיפשו מרוקאית עם דם חם שתצרח על אנשים, וכשזה לא קרה, הם נורא התאכזבו. וזה לא שלא הייתי אני, אלא פשוט ברגע שהכניסו לשם את האקס שלי, החלטתי שלא מעניין אותי לעזור לו לסגור מעגל עם עצמו, ולא בא לי להיכנס לחבורות שנוצרו שם, לתככים ולריכולים. אז תפסתי עמדה נייטרלית והעברתי לי את הזמן בנעימים. על מה האנטי שנוצר כלפיי בתקשורת? שהייתי שקטה? מה רצו שאעשה? שאשבור את הבית? אני לא כזאת. מתי לעזאזל אנשים יבינו שאני לא כזאת קשה או מפחידה?"

"נראיתי לך רעה?"

כשהיא נשאלת מה מקור התדמית השלילית שלה  היא עונה שאין לה לה מושג. "לפעמים התקשורת מאכילה את הציבור בסיפורים שיוצרים תדמית. אתה יודע שלפעמים עדיין קוראים לי ברחוב 'מאיה בומבילה', בגלל החיקוי שהיה ב'ארץ נהדרת'? מה לא שמעתי עלי? שאני נסיכת קרח, סנובית, שחצנית, אלף ואחד דברים. אפשר להגיד עלי שאני קונטרול־פריק ושיש לי מצבי רוח כמו לכל בן אדם, אבל אני מאוד רחוקה מלהיות שחצנית או סנובית. אולי זה משהו בוויזואליות שלי, ואולי זה בגלל העובדה שאישה קרייריסטית שעוזבת את המנהל שלה ואז את חברת התקליטים שלה, והיא גם דעתנית וחזקה, נתפסת כאישה קשה או רעה. ראית אותי ב'לה לה לנד'? נראיתי לך רעה? הרי למי שיכולתי ניסיתי לעזור עם האנגלית או עם הביצועים, וממי שיכולתי ניסיתי ללמוד".

ומצד שני, כשהפסדת בחלק מסבבי השירה לקחת את זה קשה.

"כי אני זמרת ובשביל זה הלכתי לשם, מאמי. לא הלכתי לשם בשביל לצחוק, לעשות חברים, ללמוד מתכונים כדי לבשל לבעלי או לריב עם אנשים. הלכתי בשביל לזכות ובשביל ללמוד, ולקחתי המון מהאנשים שמבינים".

עם אורי פסטר, המנטור, היו לך לא מעט התנגשויות כשסירבת לקבל את העצות שלו. 

"אמרתי לך: לקחתי דברים מאנשים שמבינים מה הם עושים".

ופסטר לא מבין? הוא ביים בישראל הצגות ומחזות זמר מוצלחים, והוא חי ויוצר באל.איי כבר שנים.

"אל.איי זה לא הצגה או מחזמר, אלא משהו אחר לגמרי. כשאתה המון שנים במקצוע, כמוני, אתה יודע לזהות ממי אתה יכול ורוצה לשאוב רעיונות וממי לא. הרבה פעמים במהלך התוכנית עשיתי את מה שהוא אמר ונכשלתי, עד שבשלב מסוים אמרתי לעצמי: 'את באל.איי, אנשים פה מחפשים דברים אחרים מהאוזן הישראלית, אז תביני מה הם רוצים, ואת זה תיתני להם'. אגב, חלק מהמתמודדים שראו בבית את התוכנית ואת ההתנהלות שלי אמרו לי אחר כך: 'חבל שלא נהגנו כמוך'".

אורי פסטר מסר בתגובה: "לכל אורך העונה השנייה של 'לה לה לנד' מאיה בוסקילה אמרה לפני ואחרי המצלמות 'ברגע שרון פייר יבחר בי אני אורזת ועולה למטוס'. רון פייר בחר במאיה לפני כחודש וחצי והיא עדיין כאן איתנו ומזמרת אותן זמירות ישנות נושנות של 'אכלו לי שתו לי'. הייתי במחיצתה קרוב לחודש בצילומים מאוד אינטנסיביים ואני מקווה שלעולם יותר לא אעבור קושי ואימה כפי שחוויתי לצידה".

ואולי ההתנהגות הזאת זה מה שיוצר לך תדמית של מישהי חזקה אבל לא קשובה.

"אני קשובה ללב שלי. אני נאמנה לאמת שלי. אני לא אנסה להתייפף בעניינים מקצועיים בשביל למצוא חן. אתה יודע את מי אני מאוד מעריצה על הדרך שלה? את נינט. יש לה אומץ לעשות מה שהיא רוצה על הבמה. אנשים אומרים 'מה זה השירים האלה? איפה השירים מכוכב נולד?' והיא פשוט הולכת בדרך שלה. אני חושבת שהיא נשמעת היום פי אלף יותר טוב מבעבר, כי שומעים את האמת שלה. גם אני כזאת. אני הולכת עם האמת שלי, וזה לא תמיד קל לעיכול למי שמסתכל עלי מהצד. 'מה היא עושה את זה?' 'למה היא מקליטה את זה?' וכו'".

ומצד שני, אם היית ממשיכה בקו שלך, היית יכולה להיות היום הרבה יותר מסודרת כלכלית.

"ומתה מבחינה נפשית. כסף ומעמד זה לא הכל. היום אני מבינה את זה. לי ולנינט קרו בשנים האחרונות דברים נפלאים, כמו למצוא אושר פנימי ושקט פנימי, ולזה אין תג מחיר. למדתי קודם כל לכוון לעצמי ולא לכוון לגלגלצ, לתקשורת או לקהל. כשהוצאתי את 'שוברת שתיקה' אמרו שזה דיסק לא מצליח, למרות שהוא נושק לתקליט זהב. אז נכון שהוא לא היה פלטינה כמו השניים הראשונים, אבל הוא היה המוצר הכי נהדר שהוצאתי. כתבתי והלחנתי חלקים גדולים ממנו, והיה בו סיפור שלם. אז לא כולם התחברו אליו. אז מה? אתה יודע מה יהודה פוליקר, שכתב לאלבום ההוא, אמר לי פעם? 'זה מוצר נהדר, ואת תראי שיום אחד יחזרו אליו או יגלו אותו'. הוא סיפר לי שגם את 'אפר ואבק' לא קיבלו בהתחלה בחיבוק ולא הכניסו לרדיו, ובסופו של דבר הורידו ממנו את האבק וזה הצליח בגדול והפך להיות אחד האלבומים הישראליים הכי מוצלחים ומושמעים".

ועד אז תחנות הרדיו לא מחבקות את הסינגלים האחרונים שלך.

"תדייק, גלגלצ לא מחבקת. שאר התחנות משמיעות. 'סלח לי' הושמע בתחנות האזוריות 400 פעמים בחודש אחד. להגיד לך שכשהוצאתי שירים מ'שוברת שתיקה' והתעלמו ברדיו לא שאלתי את עצמי שאלות? ודאי שכן. שאלתי וגם הייתי עצובה, אבל לא מתתי. אני לא חושבת ששונאים אותי באופן אישי, אלא שיש להם את השיקולים שלהם. אם כי אני חייבת להודות שלפעמים הם מצחיקים אותי כשהם אומרים 'אנחנו לא עדר', וכשיצאתי מבית 'האח הגדול' הם התחילו להשמיע את 'שלום', אחרי שהם דחו אותו קודם. 

"כל אחד עושה את עבודתו, ואני אוציא עוד מיליון שירים. עשרה מהם ייקלטו ויהפכו ללהיטים. להיות בטופ כל הזמן יכול לשגע אנשים. כשאתה שם אתה מפחד מהרגע שלא תהיה שם, ומי שלא יודה בזה הוא שקרן. אני פה, ואני לא הולכת לשום מקום".

פחד ושירה בלוס אנג'לס

המקום היחיד שאולי יש מצב שבוסקילה תלך אליו, או ליתר דיוק, תטוס, הוא לוס אנג'לס. שם מחכה לה רון פייר, לשעבר מנכ"ל חברת התקליטים גפן רקורדס ואחד ממפיקי "אמריקן איידול", וכיום סגן נשיא חברת התקליטים וירג'ין, שבחר בבוסקילה כזוכה הגדולה של 'חי בלה לה לנד 2' והעניק לה במתנה שיר של דיאן וויר, כותבת הלהיטים של וויטני יוסטון ושל סלין דיון.

"איזו חוויה אדירה זאת היתה להקליט את השיר עם רון", היא מתלהבת ומרימה את הקול שגורם ללני להשמיע קולות התעוררות מתוך העריסה שלו, "היה לנו ממש ממש כיף, ואחרי היום הראשון של ההקלטות התחברנו, דיברנו על דברים אישיים. היום השני היה בכלל מוצלח. אנחנו ממשיכים להתכתב במיילים ובסמסים, והוא סיים את העבודה איתי בזה שהוא אמר לי שאם אני מגיעה לאל.איי, הוא שם בשבילי".

כשהוא בחר בך הוא אמר שהוא מצפה לעבוד איתך וגם מפחד לעבוד איתך. למה הוא התכוון?

"אז קודם כל, הוא הפסיק לפחד", היא צוחקת. "ודבר שני, הפחד שלו נבע מזה שאני בת 35, עם סגנון מאוד ברור, והוא פחד שיהיה לו קשה לנווט אותי באולפן ולעשות איתי מה שהוא רוצה. אבל הוא התבדה. היה מושלם".

אז מתי נזכה להאזין ליצירה החדשה?

"בקרוב. עדיין לא החלטנו אם מתחילים את ההפצה קודם בחו"ל או קודם כאן. רון די עסוק עכשיו, כי הוא פותח מחדש את חברת וירג'ין והוא מגייס אמנים, שזה גם יתרון עבורי כי היו עליו כל מיני פרסומים לאחרונה והזכירו גם אותי. כתבו על הזכייה שלי ב'הוליווד ריפורטר' ובכל מיני אתרים. אני רואה שגם הצפיות בשירים שלי ביו־טיוב עלו".

לפני שהתוכנית התחילה הצהרת שאם תזכי, את אורזת מזוודה, בעל וילד ונוסעת. זה קורה?

"זה בהחלט משהו שאנחנו מדברים עליו, וזה גם תלוי באבי ובהתחייבויות שיש לי פה בארץ. לעבור לאל.איי זה לא לקנות כרטיס ולנסוע. צריך להיערך, לסדר ניירות, ובעיקר לחסוך כסף, כדי שהשהות שם תהיה נוחה. זאת מציאות מאוד שונה מהמציאות הישראלית, והיא לא קלה. כשהייתי בת 20 וקצת כבר הייתי בניו יורק וכמעט חתמתי על חוזה עם איזו חברת תקליטים, שנסגרה בינתיים. אחרי חודשיים של הקלטות שם חזרתי הביתה מרוב געגועים. לא הייתי בשלה לזה. היום אני כבר בשלה".

ומצד שני, במונחים של עולם הבידור את קשישה.

"זה נראה לך גוף של קשישה?", היא מצביעה על הגוף הצנום שחנוט בטייטס שחורים, "רון אמר לי שאני אולי לא יכולה להתחרות בריהאנה בת ה־25, אבל שאני יכולה להחליף את סלין דיון בלאס וגאס. זה המשפט שמבחינתי סיכם את החוויה הזאת וחידד לי למה טוב שעשיתי את זה".

אפרופו פריצה לחו"ל - מה קורה עם האירוויזיון? לפני שנה הכתירו אותך באחד המקומות כמי שנוסעת לייצג את ישראל בתחרות, ויום למחרת התברר שלהקת איזבו נוסעת.

"גם זה יקרה. אני לא יודעת מה השיקולים של מי ששולח, אבל היו איתי לא מעט דיבורים, כולל כשהייתי בהריון. זה לא היה ריאלי. כשתגיע הצעה רצינית לקדָם פרטי, אני אשקול בשמחה".

מה דעתך על השיר שייצג אותנו השנה, של מורן מזור?

"מורן קורצה מהחומר שממנו עשויות זמרות גדולות. מעבר ליכולות הווקאליות שלה, זה שיר מהמם לטעמי, והיא מבצעת אותו טוב מאוד. זה פשוט שיר שהטייטל שלו זה אירוויזיון, בהגדרה. הייתי נותנת לה עצה, וזה לשמור את הסלסולים המצוינים שלה כיהלומים ולא להכניס אותם לכל משפט, כדי שתהיה להם האפשרות לנצוץ. ואז היא תביא מקום מאוד מכובד. אני מאחלת לה המון בהצלחה. מגיע לה".

מעניין אותך לשפוט ב"אקס פקטור"?

"בהחלט. אני חושבת ש'לה לה לנד' גם הראה שאני מסוגלת לעזור לאמנים אחרים, וזה בהחלט מעניין אותי".

נו, אז כשגואטה מלווה את שרית חדד לצילומים של "דה וויס", שייכנס למנכ"ל רשת ויציע אותך. 

"אני מאמינה שמה שצריך לקרות, קורה. אם הם יבינו שאני הדבר שיתסיס להם את האולפן, תגיע הצעה. ואם לא תגיע, לא נורא. תודה לאל, יש עכשיו כל כך הרבה דברים חדשים ומרגשים על הפרק. אוי, לני התעורר. רגע, צ'ופי, אמא באה". 

yuvalab@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...