בעלי עסקים: "מבחינתנו עוצר הוא כמו סגר"

 גם אמש, אחרי בשורת אישור העוצר הלילי ב־40 יישובים אדומים, בעלי עסקים בערים וביישובים הללו אינם שבעי רצון. הם כבר לא מאמינים לאיש ומבחינתם עוצר לילי פוגע להם בפרנסה בדיוק כמו סגר.

"מבחינתנו העוצר הוא בדיוק כמו סגר", כועס אליהו שמחוני, הבעלים של מסעדת "סבא חביב" בטבריה. "העוצר משמעותו סגירה ב־19:00. עכשיו, כשחם, רוב הצעירים יוצאים אחרי 19:00 לאכול. רוב הפעילות היא בערב. אנשים רוצים לצאת אחרי העבודה. חשבנו שבעונה הזו נעשה קצת כסף כדי לפצות על החורף, אבל הקורונה הרסה לנו את העבודה. יש לנו עובדים ומסים ועל כל הדברים הללו צריך לשלם". 

שמחוני מספר על קבוצה שהיתה צריכה להגיע אליו השבוע מירושלים לאכול - וביטלה. "בתי ספר ביטלו לי שניים־שלושה אירועים. כל אוטובוס שמכיל בימים כתיקונם 60 איש, היום מכיל 25. לכן לא משתלם להם לעשות סיור בקברי צדיקים ולבוא לאכול פה". 

לשמחוני יש ביקורת על המדינה. "מה היא עושה לעידוד העסקים? קיבלתי 5,000 שקלים מהמדינה. 24 אלף שקלים בשנה אני משלם עבור מסים ו־5,000 שקלים בשנה עבור השלט בחוץ. יושבים אנשים בכנסת ולא מעניין אותם. רוצים שלא תהיה אבטלה? תנו לנו עבודה. כל מה שיחליטו אני אקבל. אני לא נגד, אבל אני אומר שזה לא פותר את הבעיה. עשו שלוש פעמים סגר ואנחנו רואים מה קורה בבני ברק". 

רוני, מורה לנהיגה מירושלים, מסכים ש״מבחינת ניהול אורח חיים, עדיף כמובן עוצר מאשר סגר. לפחות בעוצר אנשים לא יצאו עם אבטלה נוספת. אם יהיה עוצר, אפשר לעבוד במה שמתאפשר. מבחינת הקורונה, אם רוצים לסגור את הפרשה, עדיף סגר״.

"מתרחקים מאיתנו"

על חלונות ראווה רבים במרכז העיר תלויים היום שלטי "להשכרה", אבל גם החנויות שהצליחו לשרוד את הסגר הראשון נותרו אתמול שוממות. לא ברור אם זה החום הכבד שהבריח את הקונים, או ההכרזה עליה כעיר אדומה לפני כשבוע, אבל בעלי העסקים כבר למודי ניסיון. 

"כל מילה קטנה שמתפרסמת בהקשר של הקורונה, משפיעה עלינו. אנשים שומעים עיר אדומה - מגיבים מיידית ולא מתקרבים אלינו", מתקומם תומר שמחה, בעלים של שיפודייה בתחנת דלק. "מאז ההכרזה עלינו כעיר אדומה, יש ירידה בהזמנות, ומי שכבר הזמין - כולל קבוצות - פשוט ביטל. עכשיו אחת בצהריים וביום רגיל בשעה כזאת התפוסה פה גבוהה ב־%50".

שוקי מ"בורקס איסטנבול" הקים את העסק שבבעלותו לפני 35 שנה. בין לבין, הוא מספק פיתות לעסקי האוכל בעיר. "יש ירידה של יותר מ־%50 במכירות של הפיתות", הוא מדווח. עובד אחר בחנות לכלי בית ברחוב הבנים שבלב העיר - מיואש. "כבר עדיף שיטילו סגר, ככה לפחות יש סיכוי שנקבל פיצויים". 

אולמות האירועים שעדיין סגורים חוששים מסגר אפשרי בחגים

לדברי נועם לוי, יו"ר התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים, "במידה שיהיה סגר נוסף בחגים, אני צופה שענף האירועים יקרוס טוטאלית. רק עכשיו קיבלנו אישור של חתונות על פי המתווה של 100 אורחים בישיבה, ללא ריקודים ובאוויר הפתוח בלבד.

אנחנו פועלים בתנאים מחמירים ובריאות הציבור היא נר לרגלינו, יש לנו את הידע והיכולות על מנת לקיים את האירועים לפי ההנחיות, תוך שמירה מירבית על בריאות הציבור. 

הסכנה של סגר בחגים תגביר את תופעת החתונות הפיראטיות הנערכות על ידי גורמים לא מורשים, ללא ניסיון בקיום אירועים וללא פיקוח. אנו רואים בימים האחרונים שיא במספר הנדבקים בקורונה. אולמות וגני האירועים סגורים לחלוטין והעלייה עדיין נמשכת, אני סמוך ובטוח שאם נקיים אירועים בפיקוח ובהתאם להנחיות נוכל יחד למגר את התופעה וגם להניע את הכלכלה. חתונות פיראטיות הן הבעיה, לא אנחנו, בעלי האולמות. אנחנו מייצגים בענף מאות אלפי משפחות שלא עבדו זמן רב, אני חושש שלא יהיה למשפחתם יכולת לחגוג בשולחן החג השנה".

"הפרנסה - מאלוהים"

בבני ברק בעלי העסקים חוששים ממכת מוות ימים ספורים לפני החגים. "החגים זה שיא עונת הקניות, שבועיים לפני החגים זה כמו חצי שנה של עבודה", ממחיש מוטי ממעדניית "זהבה" בעיר, "בראש השנה יש ארבע־חמש סעודות, בסוכות כל יום עושים סעודה, בבתי הכנסת יש קידושים כל הזמן, ומעל הכל - דווקא בתקופה הזאת יש המון חילונים שבאים לעיר לקנות אוכל יהודי מסורתי. הם באים בשביל הגפילטע פיש, הדגים המלוחים, הסלטים, דברים שלא קונים בדיזנגוף או בבן יהודה בתל אביב.

החילונים הפסיקו לבוא באופן משמעותי. הם מפחדים, הסגר עשה פיגוע תדמיתי קשה". גם דוד לב, בעל מסעדת "הפונדק בעיר", מעיד על "תיירים שבאים לעיר, בדרך כלל ביום חמישי בערב. חילונים שהיו באים מחוץ לעיר, לטעום, להכיר. מלבד הפגיעה הממשית יש גם פגיעה תדמיתית. סגר היה הופך אותנו למצורעים".

מומי דהן, הבעלים של מלון אלדן ובעל סניף השכרת הרכב של אלדן בירושלים, סבור ש"העוצר לא ישפיע לטובה על העסקים. המלון הוא הכי דרמטי מבחינת פגיעה כי כרגע יש מגבלות, ולא משנה איך קוראים לזה. תיירים ברור שאין עכשיו וברור שישראלים לא יגיעו לבלות בירושלים אם יש עוצר או סגר לילי". 

ברוב שעות היממה, בחנויות שבעיר העתיקה ובשכונות הערביות בבירה אין לקוחות והתחושות קשות. יעקב שרה, הבעלים של "ג'ייקוב פיצה" ברובע הנוצרי, ממתין לשווא לסועדים שלא באים. "יש לי ירידה של 97% בהכנסות מאז אמצע מארס בגלל הקורונה כי אין תיירים בעיר העתיקה", הוא מלין בחיוך מר. 

חליל, הבעלים של חנות מזכרות ברחוב דוד, נושא עיניו אל השמיים, תרתי משמע. "מה שמשרד הבריאות יקבע - נקבל. הפרנסה זה מאלוהים". 

בשבוע האחרון דחו רוב תושבי כפר קאסם חתונות, ורק בודדות התקיימו. פקחי העירייה עוברים בין החתונות ובתי העסק, רבים דווקא נשמעים להם. "אם אנחנו רוצים להמשיך לעבוד, אין לנו ברירה וחייבים לשמור על הכללים", אמר ל"ישראל היום" בעל חנות ברחוב סולטאני. "אני לא לוקח שום סיכונים והנה תראה, אף אחד לא נכנס לחנות בלי מסיכה, אנשים מבינים שאם יזלזלו הסגר יחזור".

עופר שחטר, מנכ"ל חברת פרו־מול ניהול קניונים, טוען שחוסר הוודאות נושא משמעות כלכלית כבדה. "זה לא רק סגר בקניונים שבאזורים האדומים, אלא יש קניונים ביישובים רגילים, שחלק מהקהל שלהם הוא מהאזורים האדומים. אני מניח שיהיו הגבלות על ארבעה־חמישה מרכזים שלנו. צריך לזכור שבהרבה עסקים יש עובדים רבים מהמגזר הערבי". 

בהכנת הידיעה השתתפו יהודה שלזינגר, עדי חשמונאי, אבי כהן ויורי ילון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו