נדיר שהמטה הכללי מתכנס לדיון עומק על יחידה בסדר גודל בינוני־מינוס. נדיר עוד יותר שזה קורה כמה פעמים, ושהאלופים יורדים לנגב כדי לראות את היחידה, אחרי שכמה מהם השקיעו בה מאות שעות של עבודה ומחשבה.
הזוכה המאושרת היא היחידה הרב־ממדית, שזכתה לכינוי "רפאים". זה אחד הרעיונות הבולטים שהביא הרמטכ"ל אביב כוכבי עם כניסתו לתפקיד, כדי להשפיע משמעותית על האתגר המרכזי של צה"ל במלחמה הבאה - ניצחון בקרב היבשה.
כמו קודמיו, כוכבי יודע כי צבא היבשה הכבד והמיושן הפך במובנים רבים למשקולת כבדה על צווארם של מקבלי ההחלטות. הרבה יותר קל לשלוח לְיעד מטוסי קרב, מצוידים במיטב האמל"ח ובמודיעין מדויק, מאשר פלוגת חי"ר שתיתקל בקרבות קשים, תסבול אבידות (וחלילה חטופים) ותזדקק לזמן ממושך עד שתכריע את הקרב.
הקושי הזה התעצם מול השינוי המשמעותי שעבר האויב, חיזבאללה, ובעקבותיו גם חמאס. שני הארגונים אמנם הקלו על צה"ל במובנים מסוימים כשהפכו מארגוני גרילה לצבאות של טרור, אבל סיבכו לו את החיים כשנטמעו בקרב האוכלוסייה האזרחית, על ציודם ואמצעי הלחימה שלהם.
האתגר הזה ליווה את צה"ל במלחמת לבנון השנייה ובשלושת המבצעים בעזה - עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן, והוא צפוי להתעצם משמעותית במלחמה הבאה, בצפון או בדרום. כדי להימנע ממצב של עשרות אלפי טילים ורקטות שנופלים על העורף, חובה להכריע את האויב במהירות האפשרית, אבל זה לא פשוט כשמנגד יש מאות כפרים, עשרות אלפי לוחמים ומאות אלפי פריטי אמל"ח.
הרעיון של כוכבי היה להקים יחידה מבצעית, שתשמש מעין מעבדה שבאמצעותה יפתח צה"ל שיטות ודרכים לאתר ולהשמיד אויב באפקטיביות ובמהירות, תוך הישענות על כלל היכולות שיש בצבא. במסמכי ההקמה של רפאים נאמר כי היא תהיה "יחידה מתמרנת רב־זרועית ורב־ממדית, הפועלת בכל זירות הלחימה, בכלל העומקים, בעלת כושר לחימה גבוה לאיתור ולחשיפה של אויב ולהשמדתו בספיקה גבוהה".
מראש הוחלט שלא מדובר יהיה ב"עוד יחידה", אלא במשהו אחר. הוקצו לה מיטב המשאבים והאנשים, והיא הוכפפה לאוגדה 98, האיכותית ופורצת הדרך בין האוגדות בצה"ל, ומוקמה ליד אחד מבסיסי חיל האוויר בשפלה כדי לאפשר שיתוף פעולה מיטבי עם היכולות של הזרוע האווירית. עכשיו אפשר צה"ל ל"שישבת" הצצה בלעדית ליחידה, לתוכניותיה ולאנשיה, שנחשפים לראשונה, במגבלות הצנזורה.
מפקד היחידה מיומה הראשון הוא סא"ל ע', שזוכה לשבחים מקיר לקיר על פעילותו ביחידה. הוא בן 39, נשוי ואב לשלושה, יליד קריית גת ומתגורר כיום ברחובות. ב־99' התגייס לצנחנים והספיק לשרת בדרום לבנון רגע לפני הנסיגה. היה מ"פ בגדוד 101 בחומת מגן, ואז מפקד פלגה וקצין אג"ם בדובדבן, לפני שלקח חופשה ויצא לטיול של חצי שנה בדרום אמריקה ובמרכזה. כשחזר לארץ למד מנהל עסקים במסגרת הצבא, פיקד על סיירת הצנחנים והיה קצין האג"ם החטיבתי, ואז מפקד גדוד 202 של הצנחנים ומפקד דובדבן.
הוא כבר היה אמור להיות מפקד חטיבת המילואים המובחרת 551 (שכפופה לאוגדה 98), אבל הרמטכ"ל הקודם, גדי איזנקוט, החליט לעכב בשנתיים את קידומו בעקבות התקרית שבה נהרג לוחם דובדבן שחר סטרוג מפליטת כדור של חברו ליחידה. ע' יצא ללימודי תואר שני, אבל אחרי ארבעה חודשים ביקש ממנו כוכבי להקים את רפאים. את הלימודים - תואר שני במנהל עסקים מהמרכז האקדמי אונו - הוא השלים מרחוק; בימים הקרובים יסתיימו השנתיים שבהן עוכב קידומו, והוא יועלה לדרגת אלוף־משנה, כמפקד היחידה.
כוכבי החליט על הקמת היחידה באפריל 2019. כעבור חודש מונה ע' לתפקיד. עברו עוד שמונה חודשים של דיונים עד שגובש הקונספט, ודברים התחילו להתחבר. בתקופה הזאת עשו ע' וחברי מנהלת ההקמה דוקטורט בצה"ל: הם למדו מהיסוד את חיל האוויר על יכולותיו, את אגף המודיעין על יכולותיו, את אגף התקשוב ואת התעשיות הביטחוניות. "היינו צריכים להבין מה באמת עומד מאחורי הגדרת הרמטכ"ל "להביא את העושר המטכ"לי לקצה", אומר ע'.
במבצע צוק איתן היה ע' במעבר בין תפקידים. הוא הצטרף למפקד גדוד הצנחנים 101, שפעל תחת חטיבת גבעתי של עופר וינטר. לאנשיו הוא מספר שלכוחות היה אז מודיעין מזערי. אחרי המבצע הוא ביקש לבדוק את הדברים, והבין שמה שהגיע לשטח היה בערך 10 אחוזים מהמודיעין שהיה לצה"ל - וזה אחרי הלקחים שהופקו לכאורה ממלחמת לבנון השנייה, ושהיו אמורים לאפשר את מיצוי המודיעין בזמן אמת.
את התובנות האלה הוא הביא ליחידה הרב־ממדית: הידיעה שיש פער עצום בין העוצמה של צה"ל הגדול לבין הביטוי שהיא מקבלת אצל הכוח שפועל בשטח. המשימה שלו היא לחבר בין שני הקצוות האלה.
זה התחיל בחשיבה. ע' נפגש, בין השאר, עם מגייסת כוח אדם בחברת הייטק מובילה, ולמד ממנה שהדבר הכי חשוב בפרויקטים פורצי דרך הוא אנשים שחושבים מחוץ לקופסה, שיוכלו להתנסות ולטעות. בהיבט הזה רפאים היא אירוע ייחודי בצה"ל: מעין בועת סטארט־אפ, עם חופש אינסופי לחשוב ולפעול.
בינואר השנה גויסו הצוותים הראשונים ליחידה מקרב היחידות הקיימות בצה"ל. צוות שלם מדובדבן, צוותים מסיירת גבעתי ומסיירת נח"ל, צוותים מפלוגות העורב של גולני והצנחנים, וצוותים משתי הסיירות של השריון. הרעיון היה לקחת צוותים אורגניים משלל יחידות הצבא, שכבר השלימו את הכשרתם, כך שהם כשירים לפעולה מיידית, שיביאו לרפאים את שלל היכולות וייצרו בתוכה שלם. אליהם נוספו לוחמים מיחידת יהל"ם של חיל ההנדסה ומיחידת הכלבנים עוקץ. למעטפת המבצעית של היחידה גויסו אנשי מודיעין ותקשוב, שנתנו לה יכולות שאין אפילו לחטיבות החי"ר הסדירות, בגלל המחסור התמידי במשאבים ובכוח אדם איכותי.
גם המפקדים שגויסו הם הכי טובים בצה"ל. מתחת לע' משרתים שני מפקדי פלגות. האחד היה עד לא מזמן מפקד סיירת חי"ר, והשני אקס מ"פ בצנחנים. מתחת להם יש כמה צוותים. בסך הכל מונה היחידה מספר קטן בהרבה של לוחמים מאשר בגדוד סדיר, אבל יכולותיה עולות בהרבה על אלו של חטיבה, ומשתוות בחלקן לאלו שקיימות רק באוגדות - למרות שהיחידה קטנה וקומפקטית. בפרפראזה על ההגדרה המיתולוגית של אהוד ברק על "צבא קטן וחכם", רפאים שואפת להפוך את צה"ל ל"צבא יעיל וקטלני".
המטה של ע' חזק במיוחד, ואין דומה לו בצה"ל. משרתים בו קציני אוויר ויבשה, אש ומודיעין, מומחי מחשבים ומהנדסים - כולם אנשי קבע. ערב רב של אנשי מקצוע, שנועד להפרות את המחשבה ואת הדמיון.
מוזר ככל שזה יישמע, רפאים היא פורצת דרך בצבא. מתברר שגם ב־2020 צה"ל הגדול והמתקדם מדבר בשלל שפות, מושגים ומערכות. לכל זרוע מערכת מחשוב ותקשוב משלה, שאופיינה ופותחה בנפרד. המערכות לא תמיד יודעות לדבר זו עם זו, וגם כשכן - האנשים לא תמיד מבינים זה את זה, ולא מתנהלים על בסיס מידע זהה שנהיר לכולם.
"העובדה שכולנו יושבים ליד שולחן אחד מדי יום היא יתרון עצום", אומר ע', "בתחילת הדרך לא הבנו אחד את השני. זה התחיל מהדברים הכי קטנים. כשמדברים, למשל, על תא שטח, אז בחיל האוויר זה שטח גיאוגרפי עצום, אבל באגף המודיעין זה שני אנשים שמשתייכים לאויב, וביבשה זה משהו אחר. היה חשוב לייצר שפה משותפת, מרמת המושגים ועד לבסיס נתונים זהה, שכולם יעבדו עליו".
מאחר שההגדרה היא "רב־זרועית ורב־ממדית", ב"דירקטוריון" של רפאים יושבים ארבעה אלופים, שמביאים לידי ביטוי את השילוביות והמורכבות הזאת: מפקד זרוע היבשה יואל סטריק (שבעוד שבועיים היחידה תוכפף אליו, כחלק מהעברתה מאוגדה 98 לאוגדה 99 המוקמת כעת), מפקד חיל האוויר עמיקם נורקין, ראש אמ"ן תמיר היימן, וראש אגף התקשוב ליאור כרמלי.
הרביעייה הזאת מתכנסת בתדירות גבוהה ומקבלת החלטות. לכל אחד מהאלופים יש ביחידה אנשים "משלו", מה שמקל את קבלת ההחלטות. כשהיימן היה צריך לאשר שימוש ביכולות מודיעין מתקדמות, סייעה לו בוודאי העובדה שברפאים מוצבים אנשי מודיעין, שמכירים מקרוב את המערכות ואת יכולותיהן. כשנורקין נדרש לאשר שהכוח בשטח יפעיל תקיפות קרב לסיוע קרוב לכוחות היבשה - שנוהלו עד כה בשליטה מרכזית של חיל האוויר ברמת האוגדה ומעלה - הוא ידע שמפקד התקיפה האווירית ביחידה הוא טייס F-16i.
עד היום נמנע צה"ל מלספק את כל יכולותיו ליחידות הקצה. היו לכך לא מעט סיבות, ובהן השליטה הריכוזית של הזרועות והמפקדות במטה הכללי, מיעוט המשאבים, המידור הגבוה של חלק מהאמצעים והחשש שהלוחמים בשטח לא יידעו מה לעשות איתם, או שבלהט הקרב יבזבזו משאבים יקרים לחינם.
רפאים אמורה לשנות את המצב הזה. בהיותה "מעבדה", בהגדרה, היא אמורה להיות קטר של הצבא לפיתוח של יכולות, אמצעי לחימה ושיטות פעולה והתארגנות, כדי לחשוף ולקטול את האויב במהירות וביעילות. כלום לא נחסך ממנה - לא בכוח אדם, לא באמצעים ויכולות, לא באימונים.
בתרגיל הראשון, שקיימה היחידה בצאלים לפני שבועות אחדים, נכחו הרמטכ"ל וכל אלופי המטכ"ל. הם עברו יום שלם של היכרות עם היכולות של היחידה, ואז צפו במימוש שלהן בשטח, באש חיה. חלקם אמרו אחר כך שזה היה לא פחות ממדהים: הם ראו יחידה קטנה יחסית, שמפעילה יכולות מתקדמות, שבחלקן פורצות את המעטפת המוכרת. בעוד שבועיים יתכנס המטכ"ל כדי לשמוע מע' ומאנשיו על לקחי האימון והשפעתם על כלל צה"ל.
האתגר העיקרי של רפאים הוא להפוך את הרעיונות למציאות. להוכיח שהם בני ביצוע, ולא רק במעבדה הניסיונית המצומצמת, אלא גם בצה"ל כולו. ביחידה קוראים לזה "תיעוש": לקחת את היכולות שמפתחים ובוחנים כאן ולהעביר אותן הלאה, לכלל יחידות הצבא.
כשכוכבי הגה את הרעיון, בראשית כהונתו כרמטכ"ל, דובר על כך שהיחידה הזאת תבנה את היכולות של צה"ל ל־2025. בניגוד לטבעם של פרויקטים להתארך מעבר למתוכנן, כאן הם דווקא התקצרו: כמה מהרעיונות שנבטו ברפאים יוטמעו בצה"ל כבר בשנה הבאה. מי שהתעקש על כך היה המפקד היוצא של אוגדה 98, תא"ל ירון פינקלמן, שימונה בקרוב לראש חטיבת המבצעים במטכ"ל. פינקלמן הבהיר מראש שאסור שרפאים תהיה יחידה שתסתכל לעתיד הרחוק, ושחובה עליה להשפיע על מה שקורה בצה"ל כאן ועכשיו. לשם כך הוקצה לה כמעט כל דבר שרצתה, והחופש לבחון כל דבר ולהשתמש בו כרצונה.
לרפאים היתה בראשית הדרך מנהלת הקמה בראשות קצין בדרגת אל"מ מחיל האוויר, ומפקדה מבצעית, בראשות סא"ל ע'. מתחת לע' פועל המטה - סגן מפקד, קציני אג"ם ומודיעין, הנדסה וקשר, וכו', אבל גם מרכז חשיפות ותקיפה מהאוויר ומהיבשה, ושלל יכולות מודיעיניות שלרוב לא ניתנות ליחידות בסדר גודל כזה. מלבדו, יש גם פלגות מבצעיות, שהן קטנות משמעותית מיחידות מקבילות בגדודים המבצעיים בצה"ל, אבל מפצות על כך בשלל היכולות ושיטות הפעולה שפיתחו.
"היחידה הזאת היא כמו פלסטלינה", אומר סא"ל ע' (42), מפקד "מרכז החשיפות והתקיפה" ואחד המומחים הגדולים בצה"ל להפעלת אש. "אין לנו כמעט מגבלות. אפשר לנסות כל אמצעי לחימה, כל דרך של שליטה ופיקוד. ללמוד מצבאות זרים, להתייעץ עם התעשיות. אין לזה אח ורע בצבא. יש לנו גמישות מחשבה וגמישות במעשה, והשיקול היחיד הוא מה יהיה טוב לכוחות בשטח וישרת את המשימה".
רס"ן א' (33), קצין האג"ם של היחידה, לשעבר סגן מפקד יחידת אגוז, מוסיף: "כל מי שהיה פעם לוחם יודע כמה קשה לייצר שפה משותפת בין כלל הכוחות והגורמים. בכל המבצעים שבהם השתתפתי חוויתי את הקושי להביא לידי ביטוי את כלל היכולות. כאן זה עובד אחרת, זה נעשה מלמטה למעלה. מהעובדה שאנחנו ישנים אחד ליד השני במיטות ביחידה, ועד הדרך שבה עובדים, שמייצרת שותפות אמיתית ואמון בין כלל הגורמים. עוד לא הגענו למקום שבו אנחנו רוצים להיות מבחינת היכולת השלמה לחשוף את האויב ולהשמיד אותו, אבל אנחנו בהחלט בדרך לשם".
סרן נ' (27) גדל ביחידת יהל"ם ומשמש כיום קצין ההנדסה של רפאים. מבחינתו, השינוי לעומת המצב הקיים כיום בצה"ל הוא עצום. "אנשי ההנדסה הם בדרך כלל כוח חביר: כשיש משימה, מצמידים אותם לכוחות אחרים. לפעמים הם פוגשים את הכוחות רק בשטח. ביחידה הזאת אנחנו אורגניים ושותפים לתהליך מראשיתו. זה נשמע אולי טריוויאלי, אבל זה עניין דרמטי. זה מאפשר ללוחמים ללמוד מאיתנו את האיום, להכיר אותו טוב יותר, לדעת איך להתמודד איתו. זה מאפשר גם לקחת שיטות שפותחו כאן ולהפיץ אותן לכלל הצבא".
רוב הכיוונים החדשים שמפותחים ביחידה מסווגים מטבעם. מקצתם לא. אחד מהם הוא של "צוות סופה", שמאפשר להביא את כלל יכולות האש של צה"ל, אוויריות ויבשתיות, לטובת הכוח הקרקעי. צוות כזה מורכב מקצין תקיפה מהאוויר, מקצין תקיפה מהיבשה ומעוד שלושה מש"קי תקיפה, שמסנכרנים את הנתונים. ברפאים יש צוות כזה בכל פלגה.
זה נשמע מובן מאליו, אבל זה לא. אנשי הצוות עוברים השתלמות ארוכה בחיל האוויר, גם בתכנון מטרות וגם בהפעלת אש לסוגיה (מטוסי קרב, מסוקי קרב), והשתלמות מקבילה בחיל התותחנים על הפעלת האש היבשתית. זה מאפשר להם להביא לשטח, לטובת הכוח הפלוגתי שנלחם על הקרקע, יכולות שעד היום נשלטו על ידי האוגדה, ולמעשה, להפעיל בעצמם כל אמצעי לחימה שקיים בצה"ל.
הצלחת הניסוי הזה מביאה להנחלתו לכלל צה"ל. חטיבת גולני תהיה הראשונה שתחל בהכשרת צוות סופה בחודש הבא, ובחמש השנים הקרובות אמורים לקום 18 צוותים כאלה במגוון יחידות הצבא, שיאפשרו לכוחות הקרקעיים להיות יעילים וקטלניים בהרבה. התקווה היא שבעתיד תאפשר הטכנולוגיה לצמצם את הצוות לכדי אדם אחד, שינהל את כלל התקיפות.
דוגמה נוספת היא הרחפנים. ברפאים לימדו את הצבא איך אפשר להפעיל עשרות רחפנים בשטח אווירי צפוף, עניין שצמח מהפעילות בשטח, וגם איך להנחיל טוב יותר את המודיעין לכוחות. ביחידה יש קצין מודיעין בכל פלגה, מה שגורם לכך שהלוחמים מכירים את חיזבאללה טוב יותר מרוב המפקדים בשטח, משום שהם חשופים באופן שוטף למידע. קצינות המודיעין במפקדה יושבות בקביעות עם החיילים, לומדות דרכם את השטח ואת האתגרים המבצעיים ומעבירות להם שפע של יכולות מודיעיניות ואת דרכי השימוש בהן. "אין כזה דבר אפילו בחטיבות הלוחמות", אומרת סגן ס' (22), ראש מדור השטח במודיעין של היחידה, שהגיעה מיחידת החוזי של אמ"ן.
לצד היותה מעבדה מטכ"לית, רפאים היא גם יחידה לוחמת לכל דבר. כאמור, משרתים בה טובי המפקדים והלוחמים בצה"ל. במארס הקרוב היא צפויה להגיע לכשירות מבצעית מלאה, ואז יתחיל הוויכוח אם יש לשלב אותה בתוכניות האופרטיביות של צה"ל בגזרות השונות, או לשמור אותה כ"אי" ייחודי, שעסוק בעיקר במטרות שלשמן הוקם ואינו טרוד במשימות השוטפות. ייתכן שהוויכוח יוכרע בפשרה: רפאים לא תקבל גזרה אלא משימות ספציפיות, שבהן תביא לידי ביטוי את יכולותיה הייחודיות.
בינתיים עלתה היחידה לצפון, במהלך המתיחות האחרונה עם חיזבאללה. היא קיבלה כמה משימות, שבהן בחנה את שיטות הפעולה שלה. "פתאום זה היה אמיתי", אומר סא"ל א' (34), סגן מפקד היחידה, שהגיע משלדג, "לא רק מילים ורעיונות, אלא לחימה באמת, עם כל הקשיים של תנאי הסביבה והאויב והמנטליות. למדנו שם הרבה על שיטות, על טכנולוגיות. היו דברים שעבדו, והיו דברים שלא. בעיקר למדנו על הפערים בין המעבדה לבין החיים בשטח. אנחנו לא נבחנים פה על כוונות או על רעיונות, אלא על מה שאנחנו באמת יודעים להביא".
"זה הרעיון: לנסות, לטעות וללמוד", מוסיף ע', מפקד היחידה, "אנחנו מעודדים טעויות, כי רק מהן לומדים. יכול להיות שניכשל בתשעה מתוך עשרה דברים שננסה, אבל העשירי יהיה משהו פורץ דרך שיביא בשורה".
רס"ן י' (30), מפקד התקיפה האווירית ביחידה, הוא טייס F-16i (סופה). לקורס הטיס הוא התנדב אחרי ארבע שנים וחצי כלוחם וכקצין בגבעתי, כך שהוא מכיר לא רע גם את העולם היבשתי. "תמיד היתה ביבשה פונקציה שייצגה את אנשי חיל האוויר", הוא אומר, "השוני כאן הוא שאנחנו מדברים בשפה משותפת ובפתיחות מלאה. לומדים להכיר אחד את השני. יש אצלנו לוחמים שמנהלים מהקרקע פעילות של מסוקי קרב או כלי טיס בלתי מאוישים, ומכירים את הטייסים בשמות כי הם כבר נפגשו ועשו תרגילים משותפים. זה משפר דרמטית את האמון ואת התוצאות בשטח".
מפקד היחידה משוכנע שההבנה הזאת מאפשרת למצות טוב יותר את הכוח - ולהכריע. "מעולם לא היה שיח כזה בין חיל האוויר לירוקים. תמיד אנשי חיל האוויר היו אורחים. כאן הם חלק מאיתנו".
המפקדה של רפאים אחראית לחשיפת האויב, והלוחמים משלימים את העבודה בשטח - גם בשלב החשיפה וגם בשלב ההשמדה וההשתלטות. בתמצית, הרעיון הוא לפתח מגוון דרכים שיגרמו לאויב שמסתתר בשטח בנוי לחשוף את עצמו, ואז לפגוע בו במגוון אמצעי לחימה. היחידה אמורה לאתר את האויב גם אם הוא מסתתר, לזהות את נקודות התורפה שלו, ולהשמיד את היכולות המבצעיות שלו ואת אנשיו.
צה"ל ידע עד היום לעשות דברים כאלה במבצעים מיוחדים, נקודתיים. הרעיון של כוכבי הוא שרפאים תהיה המעבדה שתהפוך את זה לתעשייה, לשיטת עבודה, שתונחל לכל יחידות הצבא ותשנה את פני המלחמה הבאה, כי היא תאפשר להרוג הרבה לוחמי אויב בזמן קצר. לא כל הצבא יהפוך לרפאים; זה בלתי אפשרי מבחינת העלויות ומבחינת איכות כוח האדם. אבל כל הצבא אמור להשתמש בתוצרים שיצמחו ביחידה, וגם היחידות ה"רגילות" יהפכו בעקבות זאת טובות יותר, יעילות יותר, קטלניות יותר.
נכון להיום, מדובר ברעיון שאפתני: למרות קפיצת הדרך המשמעותית שהיחידה הרב־ממדית עשתה מאז הקמתה, צה"ל עוד לא נמצא שם. ברעיון הזה גלומות גם סכנות, ובראשן החשש שצה"ל יתאהב באמל"ח, בטכנולוגיה ובפירוטכניקה, וישכח שבבסיס הניצחון נמצאים לוחמים טובים שמובלים בידי מפקדים טובים, שמנצחים בתחבולות, באומץ ועם ערכים ומוסר, שהם ליבת קיומו של צבא לוחם.
התרגיל האחרון בצאלים היה הפעם הראשונה שהיחידה ביצעה אימון מלא ובחנה את כל היכולות שפיתחה. היה בו אתגר כפול - לא רק להוכיח היתכנות, אלא גם להוכיח שזה יכול לעבוד מחוץ ליחידה. ההתנהלות בתרגיל הדגימה את הפער שבין עבודת המפקדה לפעילות בשטח: בעוד הלוחמים שועטים בחום של 40 מעלות בסמטאות העיר הבנויה בצאלים, שמדמה כפר בדרום לבנון, המפקדה ישבה באוהלים ממוזגים, עם אוזניות וצגי מחשב, וניהלה דיונים מבצעיים ומודיעיניים בצ'אטים, שבשיאם "הושמד" האויב.
הפער הזה, בין העולם ההייטקי של המודיעין והטכנולוגיה לבין העולם הלואוטקי של לוחמי החי"ר והשריון, הוא עצום, אבל גם ממחיש את האתגר: לא רק לשלוח את חיילי החוד למשימות ולהתבסס על היכולת המקצועית שלהם בקרבות מטווחים קצרים, אלא לתת להם עוצמה משמעותית שתאפשר להם להכריע את הקרב, כל קרב, בכל זירה.
"כשאתה מחוץ ליחידה, קשה לך להבין איך זה יכול לעבוד", אומר רס"ן ע' (31), ראש מדור אימונים ביחידה, שהגיע אחרי תפקידי מ"פ וסמג"ד בחטיבת כפיר. "כשאתה פה ואתה רואה שזה קורה, זה לא פחות ממדהים. לא כל הצבא יכול לעבוד ככה, אבל הרבה דברים כן, וזה ישפר את הקטלניות של הצבא בכמה רמות".
"יש פה חשיבה אחרת", מוסיף ע', "יושבים פה מהנדסים עם אנשי חיל האוויר וחושבים ביחד. החיפוש התמידי הזה, איך לשפר, איך להמציא טכניקות חדשות, זה משהו שלא קיים ביחידות אחרות".
כחלק מכך מתנסה היחידה באמצעי לחימה חדשים, שבדרך כלל מוכנסים לשימוש רק במלחמה. זה מאפשר לבחון אותם, וגם להשפיע על תהליכי פיתוח של אמצעים עתידיים שיהיו יעילים יותר למשימה. "אנחנו לוקחים את האתגר המבצעי, מפרקים אותו לפרטי פרטים במיקרו־טקטיקה כדי להבין איך הוא מתנהג, ואז מוצאים לו פתרונות והתאמות", אומר רס"ן א', קצין המודיעין של היחידה, שהגיע לרפאים אחרי שהיה קצין המודיעין באגוז ובחטיבה 7. "לוקחים כפר X או אויב Y, ומתאימים להם מענה מבחינת אמצעי הלחימה, הטקטיקות והטכניקות השונות, תוך הישענות על היכולת המודיעינית והיכולת הטכנולוגית".
א', קצין האג"ם, היה קצין באגוז בעת מבצע צוק איתן. "חוץ מחושי השמיעה והראייה שלי, לא היה לי הרבה", הוא מחייך, "פה אני מבין את האויב, כי פירקתי אותו לגורמים מראש עם קצין המודיעין שלי, ואני יודע בדיוק לאן להביא את המאסה כדי להכריע אותו. האתגר הגדול שלנו הוא לחבר לתוך זה את כל היכולות שיש לצה"ל - באוויר, ביבשה, באש - לסנכרן הכל ולהנגיש את זה לשטח, כך שהאויב יזוז, יחשוף את עצמו ויאפשר לנו להשמיד אותו".
בינתיים, כל הצבא מגיע ללמוד מרפאים. מפקדי האוגדות מבקרים בה באופן שוטף כדי להבין מה אפשר לקחת וליישם אצלם. גם חטיבת הצנחנים צמודה אליה, כדי לקחת את תוצרי היחידה ולבחון אותם אצלה.
בחלק מהמקרים מדובר בדברים פשוטים לכאורה, כמו איך נראה חפ"ק של מפקד פלוגה, או מה תפקידה של פלוגה מסייעת. "יש פה גם לא מעט נושאים של תרבות ארגונית, שישפיעו על מראה האימונים בצה"ל בשנים הקרובות - כמו האופן שבו הכוח מתארגן ואיך מתנהלים הדיונים", אומר ע', "זה לא שבעוד כמה שנים יהיו בצבא הרבה יחידות רב־ממדיות, אבל הדברים שנולדים כאן ייושמו בהרבה יחידות אחרות".
א', סגן המפקד, אומר שרפאים תהיה רלוונטית בעתיד רק אם תצליח לפתור את הבעיה שלשמה הוקמה. "אנחנו לא יכולים להפוך לפתרון שמחפש בעיה. ההצלחה שלנו תהיה אם אחרי שנפתור את הבעיה שהוצבה בפנינו - להגיב לשינוי שהאויב עבר ולדעת לתת לו מענה - נדע להמשיך הלאה, לבעיה הבאה, ולפתור גם אותה".
רפאים גם בעולם
השם "רפאים" נבחר ליחידה כי היא משתנה ומתאימה את עצמה מול האויב הנעלם, בעלת שרידות גבוהה, בלתי צפויה ופועלת בכל הממדים. בתנ"ך רפאים הם ענקים.
למעשה, היו ועדיין יש לא מעט יחידות רפאים בצבאות העולם, אם כי למטרות אחרות. הספר "מפקד הרפאים" של וירג'יניה קואלס עוסק בדיוויד סטירלינג, האיש שהקים את יחידת העילית הבריטית SAS ("שירות אווירי מיוחד" - שם קוד שניתן להסוואת הייעוד האמיתי של היחידה) - יחידת קומנדו קטנה ונועזת, שפעלה מאחורי הקווים הגרמניים בצפון אפריקה ולאחר מכן באירופה בפשיטות להשמדת מטוסים, מחסני דלק ואספקה ומטרות נקודה.
ה־SAS קיימת עד היום כיחידת העילית של הצבא הבריטי, ובהשראתה הוקמו יחידות עילית רבות בצבאות העולם, ובהן סיירת מטכ"ל. אברהם ארנן, שהקים את סיירת מטכ"ל, אף אימץ את המוטו של היחידה הבריטית, "המעז מנצח", ובמשך שנים רבות חולק הספר "מפקד הרפאים" לבוגרי מסלול ההכשרה בסיירת מטכ"ל.
גם בצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה היו שתי יחידות שזכו לכינוי "רפאים" - דיוויזיות שריון: האחת - דיוויזיית הפאנצר השביעית בפיקודו של ארווין רומל, שהובילה את הפלישה לצרפת וזכתה בכינוי בשל ביצועיה המהירים והמפתיעים בשדה הקרב; והשנייה - דיוויזיית הפאנצר ה־11, שזכתה בכינוי לאחר שהופיעה מאי־שם בעורף של יחידה בריטית (והיא אף אימצה לעצמה את רוח הרפאים כתג היחידה).
לצבא ארה"ב במלחמת העולם השנייה היתה יחידה בשם "צבא רפאים", שעסקה בהטעיה ובהונאת האויב. גם כיום יש בכוחות המיוחדים של צבא ארה"ב יחידה המכונה "סיירת הרפאים", שעושה מבצעים מיוחדים בשיתוף עם גורמי המודיעין האמריקניים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו