צמרת ש"ס גזרה על עצמה השבוע שתיקה. זה לא שלמנהיגיה אריה דרעי, אלי ישי ואריאל אטיאס אין מה להגיד על המתרחש מול עיניהם, אבל הם החליטו שעדיף להמתין לחתימה הסופית על ההסכם הקואליציוני של המשולש בנימין נתניהו, נפתלי בנט ויאיר לפיד - החתימה שתגזור על ש"ס ארבע שנים במדבר האופוזיציוני.
סיבת השתיקה וההמתנה ברורה - מי כמו בכירי ש"ס יודעים שעד שאין חתימה, הכל עוד יכול לקרות. בשקט הם מקווים למהלך מפתיע מצידה של יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', אבל הם מציאותיים ויודעים שהסיכויים לשינוי של הרגע האחרון הולכים ופוחתים, שעוד רגע הם נעלמים. נכון לעכשיו זה השקט שלפני הסערה.
ברגע שייחתם ההסכם ויוצג ההרכב הקואליציוני החדש, מבטיחים בכירי ש"ס שתיפתח "מתקפה שכמוה לא ראו הרבה זמן בפוליטיקה הישראלית". אחד מבכירי ש"ס אף הבטיח ל"ישראל השבוע": "נחשוף את כל השקרים ואת הצביעות של המפלגות 'החדשות'. הם לא יתעוררו בלי לשמוע אותנו, ולא יירדמו בלעדינו".
ובזמן שבכירי ש"ס שתקו, ח"כים חרדים אחרים ובכירים נוספים בציבור החרדי לבשו השבוע את חליפות האיומים. זה התחיל כבר ביום ראשון. אחרי הפגישה עם ראש הממשלה, שבה הוא הבהיר להם שהוא "רוצה, אבל לא יכול", החלו החרדים להצהיר מעל כל במה תקשורתית כי הם אינם חוששים מהישיבה באופוזיציה. אבל מאחורי הקלעים, גם להם ברור שמדובר במדבר פוליטי, כזה שעלול להוביל לאובדן עמדות שליטה מרכזיות. כמו כן, צפויה היחלשות בכוח המוניציפלי, ובעיקר פגיעה כלכלית במוסדות החרדיים - אובדן סכומים של חצי מיליארד שקלים עד מיליארד שקלים. מכה קשה מדי.
החשש הגדול ביותר של עסקני הציבור החרדי הוא מהפגיעה בחינוך החרדי. אם נתניהו לא ידאג לכך, הסכום של מיליארד שקלים, שעל פי ההסכם הקואליציוני האחרון מועבר לתקציב הישיבות, יקוצץ באופן משמעותי. יכול להיות מאוד שהשותפים החדשים של ראש הממשלה אף ילחצו לעשות זאת.
למזלם של החרדים, בתקציב זה נכללות גם הישיבות הדתיות־לאומיות כגון ישיבות ההסדר, כך שאין חשש שהתקציב יבוטל לחלוטין. "יש 1,000 דרכים לפגוע בדבר הזה, למשל להחליט להוסיף קריטריון שאת התקציב יקבלו רק ישיבות שיציגו שיעורי גיוס (מסוימים) לצה"ל מקרב תלמידיהן", אומר גורם חרדי המעורה היטב בנבכי התקציבים.
תקציב נוסף שעלול להיפגע הוא התקציב שמיועד למוסדות הפטור החרדיים, שבהם לומדים כ־50 אלף תלמידים בבתי ספר, המתוקצבים בסכום שהוא 55 אחוזים מכפי שמתוקצב ילד חילוני. על כל ילד המוסד מקבל כ־300 שקלים.
גם תקציב הבטחת הכנסה, שבמסגרתו מקבלים כ־9,000 אברכים סכום של 1,100 שקלים מדי חודש, נמצא בסכנה. ואם לא די בצרת המדבר האופוזיציוני, מעל כל התקציבים הללו מרחפים שלושה בג"צים, המבקשים לבחון את חוקיותם - שקט לעולם החרדי זה לא מוסיף.
600 ג'ובים בסכנה
לא רק התקציבים בסכנה. לחרדים, בייחוד לאנשי ש"ס, יש מקומות שהפגיעה בהם קשה אף יותר - המינויים, או בכינוי הגנאי שלהם, הג'ובים. בישראל 132 מועצות דתיות, שעל הזהות הפוליטית של העומדים בראשן קיימת מחלוקת. אנשי ש"ס יאמרו לכם שרק 30 אחוזים מהמשרות אוישו על ידי אנשים מטעמם, בעוד הדתיים־לאומיים מעריכים שש"ס נהנית מ־90 אחוזים.
פרשן חרדי מוכר טוען שכ־100 מהמועצות הדתיות מזוהות עם ש"ס (משמע כ־75 אחוזים מכלל המועצות) ומוסיף: "לכל אחד שעומד בראש מועצה כזו יש ראש לשכה, עוזר ואנשים שהוא מינה. בסך הכל מדובר בהערכה גסה של כ־600 משרות, אם לא יותר". נוסף על כך עלולים להיפגע עשרות מינויים במועצות המקומיות ובוועדות הקרואות ברחבי הארץ, והכי גרוע מבחינתה של ש"ס - מינויים יוקרתיים, כגון רבנים ודיינים, ייתקלו בקשיים בלתי אפשריים.
עם זאת, הפרשן מבהיר כי העבודה של הבית היהודי תהיה קשה מאוד: "אי אפשר להחליף את האנשים סתם כך פתאום. חלק מהאנשים נטועים היטב במישור המוניציפלי ומיודדים עם ראשי הערים וקובעי המדיניות. מי שחושב שהבית היהודי תחליף את ש"ס, ובן רגע כולם יהפכו להיות דתיים־לאומיים, טועה".
כל "המפגעים" הפוטנציאליים האלה נובעים מאיבוד שלושה מרכזי כוח עיקריים שהיו בשליטת החרדים: 1. ראשות ועדת הכספים, שאוישה בקדנציות האחרונות על ידי משה גפני ויעקב ליצמן (יהדות התורה). 2. סגן שר החינוך, שאויש על ידי מנחם אליעזר מוזס ולפניו על ידי מאיר פרוש (יהדות התורה). 3. המשרד לשירותי דת, שבו מכהן יעקב מרגי (ש"ס).
גורם חרדי, הבקיא בספרי התקציב, אומר: "בוועדת הכספים זה כמו סחר מכר, באים מהאוצר ומבקשים לאשר תקציבים מסוימים ויו"ר הוועדה לא נותן להם, עד שלא יסכימו להעביר תקציבים שחשובים לו. מדובר בדברים חיוביים, לא רק לחרדים. (צריך להחליט; י"ז), 10 מיליון שקלים לילדים טיפוליים או עזרה למפעל שבצרות, אבל לאוצר אין אינטרס לעזור לחרדים וככה השיטה פועלת". גורם חרדי נוסף, שמעורב בתחום, מוסיף: "גם במשרד החינוך, אם שר החינוך לא יושב וכותב קריטריונים או תקנות לאישור מוסדות בתי ספר, יש סגן שר שיישב ויעשה את זה".
לדבריו של משה גפני, הח"כ החרדי הוותיק ויו"ר ועדת הכספים הנוכחי, התפקיד של ראשות ועדת הכספים הוא התחליף הכי קרוב למשרת שר בממשלה, שאותה באופן מסורתי לא לוקחים החרדים מטעמים אידיאולוגיים. לדבריו, אם הנציגים החרדים לא ידאגו לציבור שלהם, אף אחד לא יעשה זאת.
"מאז קום המדינה, המוסדות החרדיים אינם ממלכתיים, כחלק מעצמאות פדגוגית שנובעת מהאידיאולוגיה החרדית. גם אם מרצ לא תשב בממשלה, אף אחד לא יפגע בתקציבים שלהם, כי הם מוסדרים בחוק. כשמדובר במוסדות החרדיים יכול לקום כל יום איזה פקיד או שר אוצר ולהחליט שהוא מקצץ את התקציבים או לא מאשר בניית בית ספר חרדי", מפרט גפני.
גפני גם מרבה להזכיר כי הוא לא חושש מישיבה באופוזיציה: "מאז קום המדינה היינו יותר באופוזיציה מאשר בקואליציה. הפעם קרה דבר חמור - אנשים שיקרו במצח נחושה. אם למשל, היו באות המפלגות הערביות ואומרות שהן מכירות בזה שמדינת ישראל היא בין הים והירדן, ומוכנות לכל דרך שתוביל הממשלה, מישהו היה אומר שלא נכניס אותן לקואליציה רק משום שמדובר בערבים?! אנחנו מפלגות יציבות בקואליציה, לויאליות, ואף אחד אפילו לא שאל אותנו אם אנחנו מסכימים למתווה גיוס כזה או אחר.
"יאיר לפיד אפילו לא פנה אלינו לבדוק איזה מתווה אנחנו מוכנים לקבל. גם מהבית היהודי אף אחד לא ישב איתנו. גם אילו היינו מסכימים למתווה גיוס מסוים, הם אמרו שהיו מעלים את הנושא של הליבה עד שהיה יוצא המרצע מהשק, ואמרו במפורש שהם לא רוצים חרדים בקואליציה, רק בגלל היותנו חרדים. זה דבר שלא יסולח. היום החרדים מוחרמים, מחר המתנחלים, מחרתיים הערבים - זו חברה שאוכלת את עצמה".
תג מחיר חרדי
את צעדי התגמול שהציעו השבוע במגזר החרדי על השארת החרדים באופוזיציה, אי אפשר להגדיר אלא במילה אחת - נקמה. במהלך השבוע התרבו הקולות החרדיים שקראו לנקוט "תג מחיר" כלפי ציפור הנפש של הדתיים־לאומיים - ההתיישבות. זה התחיל בהתבטאויות רכות יחסית, למשל זו של סגן שר האוצר יצחק כהן מש"ס, שרק בסיומה של הקדנציה שלו במשרד, נזכר שההתנחלויות עולות למדינה כסף רב.
"הם אומרים שוויון בנטל ומייצרים את כל הנטל הביטחוני, המדיני והכלכלי. מגרון זה נטל. גבעת האולפנה שמנסרים בה עכשיו קירות, זה עולה עשרות מיליונים, זה נטל כלכלי וביטחוני. אין מאחז קדוש. יש ישיבה קדושה", אמר כהן בחריפות, ואליו הצטרף גם שר הדתות יעקב מרגי.
האחרון הבטיח למרר לממשלה הבאה את החיים: "לפיד שאל 'איפה הכסף?' אז אנחנו נראה להם בדיוק איפה הוא. הוא נמצא בגרעינים התורניים, שמקבלים כפל תקציבים אף שמדובר בפיקציה. אין סיבה להעביר כספים לגרעינים התורניים, ואין סיבה לתקצב אותם. נבדוק בציציות של התקציבים שהולכים אל מעבר לקו הירוק, נראה את התקציבים שיסיט יאיר לפיד מהחלשים לתרבות ולברנז'ה בתל אביב. נבדוק להם בציציות".
הכי רחוק הלכו שני מובילי דעת הקהל הבכירים בציבור החרדי, יעקב ריבלין ואבי בלום, שתקפו בחריפות את מפעל ההתיישבות ואף קראו להחרמת מוצרים שבאים מעבר לקו הירוק. בתחנת הרדיו "קול ברמה", המזוהה עם ש"ס, התחיל בלום ואמר: "זו הזדמנות להשתחרר מחיבוק הדוב של המתנחלים, הרי תפיסת היהדות החרדית היא שלא להתגרות באומות. הייתי בקרני שומרון. על כל מתנחל יש חייל. שנפתלי בנט בא ובוכה שאמהות לא ישנות בלילה, צריך לשאול אותו באיזו זכות הוא לא נותן לאמהות לישון בלילה, ששומרים על המאחזים הללו".
ריבלין הקצין את התבטאויותיו נגד המתנחלים, כינה אותם "הציבור המדושן" ואמר כי "ההתנחלויות מיותרות". אפילו את הרב דב ליאור כינה ריבלין כ"מנהיג ימין קיצוני משיחיסטי והזוי, שחתם על מכתב החרמת חרדים". ריבלין גם טען ש"הגיע הזמן לשים קץ לקשר עם סוחרי הנדל"ן בשטחים".
גם הצעה מעשית סיפק ריבלין: "יהיו קיצוצים וגזירות ולנו יהיה הרבה כסף. בכסף הזה נרכוש מוצרים רק מהקו הירוק, ונחשוב פעמיים אם לפרנס את אלו שיושבים מעבר לקו הזה". בלום הצטרף לרעיון ואמר: "הגיע הזמן שנפגע להם בכיס, שנפסיק להיות פראיירים. בכל פעם שהמתיישבים היו צריכים משהו הם פנו לאלי ישי, לאטיאס או לגפני. ההחרמה הזאת מצידם, השיח של השנאה שיוצא מכיוון ההתיישבות, על זה צריכה לבוא תגובה".
* * *
הרב אלי בן דהן, איש הבית היהודי ואחד המועמדים לרשת את משרד הדתות, נשמע מזועזע מהדברים: "לא מובן לי הדבר הזה. בעוד שעה יכול להיות שהכל יתהפך, פתאום שלי יחימוביץ' תגיד שהיא נכנסת לקואליציה ואנחנו נהיה בחוץ, אז נגיד שמחרימים אותנו?! בגלל זה לא נקנה ספרים של הרב עובדיה?! מה שקורה עכשיו הוא חלק מכללי המשחק הפוליטי. החרדים תומכים בארץ ישראל רק אם הם בקואליציה? אם ארץ ישראל חשובה, היא חשובה גם כשיושבים מחוץ לממשלה".
לדבריו של גפני, לעומת זאת, אין איום לפגיעה בהתנחלויות או בישיבות ההסדר: "אני כיו"ר ועדת כספים דאגתי לכולם - להתנחלויות ולישיבות ההסדר. אם יש מוסכמה שכולם יחיו במצב הכלכלי הקשה וכולם יעזרו זה לזה, מה טוב. אבל אם בבית היהודי, שמייצגת את המתנחלים ואת הישיבות, יפגעו בתקציבים שלנו, אז הכל מונח על השולחן, בכל הכוח".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו