"אתה מקשיב לליבוביץ, אתה מצד אחד משתכנע, מצד שני הכל נשמע אבסורדי ולא מתקבל על הדעת", מסכמת בפרק הראשון ד"ר נעמי כשר את התהליך העובר על הצד המאזין למשנתו של הפרופסור, הפילוסוף והמדען, שהלך לעולמו לפני 19 שנים. בסידרה בת שלושה פרקים מנסים היוצרים רינת קליין ואורי רוזנווקס לשרטט קווים לדמותו של האיש שנחשב בו בזמן לנביא זעם, לאיש דת המחזיר בתשובה, לכופר, לאינטלקטואל גדול ולשומר מצוות מודרניסט. הסתירות הרבות שהתקיימו בליבוביץ הפכו אותו לחומר מופלא לסידרה תיעודית, גם אם מראש הוחלט שגיבורה יישאר חידה לא מפוענחת. עם סל התכונות הייחודי לו, אי אפשר להימלט מהמחשבה שלו היה חי כיום, ליבוביץ - פרובוקטור שנוי במחלוקת, שערורייתי ולא מובן - היה בוודאי מקבל הצעות להשתתף בריאליטי. ולכו תדעו, אולי גם מסכים.
הביוגרפיה של ליבוביץ היא מושא לחלומות, לקנאה וגם בסיס לפיצ'ר באורך מלא. יליד ריגה, שעלה לישראל בגיל 32, רשם בקורות החיים שלו משרות הוראה, מחקר, כתיבת ספרים ומאמרים ועריכת האנציקלופדיה העברית, לצד לחימה במלחמת העצמאות ופעילות פוליטית וחברתית ענפה לאחריה. התמנון רב הזרועות ניצב במרכז הסידרה, והאנשים שסבבו אותו מנסים לשפוך אור על תחנות בחייו. נכדיו מובילים את החקירה, שנקודת המוצא שלה היא הערצת האיש שנגע בחייהם של רבים, ואשר שינה את מסלולם של רבים אחרים. רבנים, חוקרים, תלמידים וחברים מתארים בסידרה רגעים עם ליבוביץ. הם חולקים שיחה שניהלו איתו, מראים מכתב שכתב, נזכרים במשפט שאמר. באמצעות ספרים מצהיבים וסרטי ארכיון מצטיירת דמותו של ליבוביץ - איש מתריס ועקשן, בעל לב רחב ומוח חריף. בזכות כל המעלות שצוינו לעיל, נקודות השיא של הסידרה הן ראיונות ישנים עם הגיבור עצמו. דרכם, בשפתו הגבוהה, המליצית, אפשר ללמוד על השקפותיו ועל אורחות חייו. ליבוביץ, גם המת, הופך את רוב דברי הפרשנות על אודותיו למלל חסר תכלית. הפואנטה היא הוא.
הפרק הראשון שם במרכז את שאלת האמונה. "אנחנו לא מתפללים מפני שאנחנו חושבים שתפילתנו תפעל... מצוות השם היתה להגיד תפילות, אז אנחנו אומרים תפילות", מסביר רב את הגותו של ליבוביץ בנושא הטעון, שקנה לו המוני חסידים ואויבים. "אני חושב שלליבוביץ אין אלוהים", סיפר הרב אביה הכהן, ואחרים נזעקו לתמוך בטענה או לסתור אותה, בדיון שממנו עולה כי עבודת ניפוץ האלילים של ליבוביץ נמשכת עד היום. גם הפרקים הבאים עוסקים בנושאים על־זמניים, אדמה ואדם, והם אף מרתקים יותר מהפרק שדן באמונה.
לקראת סופו של הפרק הראשון עלה נושא השכול של ליבוביץ. האב, ששכל את שני בניו, התייחס גם לכך בראיון ("שום דבר לא מקהה את הכאב"), אך באופן פרדוקסלי, טוען מכר, הוא לא איבד גרם אמונה בגלל האסונות שפקדו אותו. איך אפשר לעכל את האיש? אי אפשר. גם הסידרה לא בדיוק מחליקה בגרון. "ליבוביץ" דורשת מקסימום של ריכוז, הקשבה ותשומת לב, כל הדברים האלה שכבר מזמן הפסקנו להעניק מרצוננו למכשיר השטוח. במובנים רבים, "ליבוביץ" היא הסידרה שהכי דומה לקריאת ספר לפני השינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו