חלום יעקב

יעקב חזר. הוא לא השתנה. רק אנחנו קצת. עם אותו קול עמוק, מבטים עזים, טון קצר רוח, יעקב אילון שב לטלוויזיה. על הפרק: תוכנית אקטואליה לילית. שלוש פעמים בשבוע תוכלו למצוא אותו סמוך לאחת עשרה, מצויד בלוגו של גלובוס ובאות מוסיקלי שנתפר עבור תוכניתו, באולפן עם לוק קר, שטוף צבע כחול, מביא אילון את סיכום חדשות היום ומקדם תכנים של "קשת" בטלוויזיה ובאינטרנט. האם זה החזון של המגיש הראשון שהפך לטאלנט? האם זו הטלוויזיה האמריקנית שעליה פנטז? לא. זו המציאות. במציאות מתפשרים.

מהיר יותר, קליפי יותר, מתומצת יותר - סיכום היום של אילון וצוותו הותאם לסף הסבלנות של הלקוחות הפוטנציאליים: אלו שיושבים מול שלושה מסכים ורק צריכים לבחור את מי לנטוש ראשון. במטרה לגבור על האייפון והאייפד, מלהטט אילון בין האייטמים כאקרובט אווירי, מסכם אותם בזריזות משל היה גיא פינס על השטיח האדום. בחצי שעה דחוסה הספיק אילון לדווח על המהומות בשטחים ועל הקרע ב"תנועה". הוא ראיין את יעקב פרי, האזין לארבעה דיווחים מכתבי חוץ ואירח באולפנו את טלי מורנו וגלית גוטמן. מזל שהיו פרסומות, כי נוספו בדרך עוד שתי פינות, באחת מהן הפציע ארז טל באקט ליהיא גרינרי - מוכיח שגמילה מטלוויזיה יכולה להיות קשה, אבל גמילה מהמסך מייסרת הרבה יותר. שפע הכתבים, המרואיינים והפינות עוד לא מעיד על אופייה של "העולם הלילה", שתתגבש תוך כדי תנועה. מטבע הדברים, סקופים לא יחכו לאילון עד השעות הקטנות, וגם ראיונות נוקבים ושריריים מוטב יהיה לחפש במקום אחר. אמש אילון פיזר כמה חיוכים בלתי רצוניים, אבל מוקדם להעריך אם מדובר בשריר שנתפס או בתופעה מתמשכת. מה שבטוח, לצופים שנרדמו מול אלי ומירי (אילדיס ונבו בהתאמה) נוספה אופציה חדשה לתפריט החלומות.

*   *   * 

חלב על הזמן

חלב? הדוקו, yes דוקו, 14:30 

"יש כאלו שאוהבים לאהוב אותו, יש כאלו שאוהבים לשנוא אותו. יש כאלו שלא מאמינים בכלל שאנחנו מדברים עליו", פתח סבסטיאן הווארד את סרט התעודה על, נכון, חלב - או בשמו האחר ביצירה: "הרעל הלבן". כפי שאולי אפשר להסיק, מדובר במסמך תיעודי מז'אנר סרטי ההפחדה, שנועד לגרום למי שעדיין צורך את נחיל ההורמונים המסרטנים לחשוב טוב טוב על עתיד ילדיו. לאיזון הביא הווארד גם רפתנים חביבים ומומחי תזונה, אבל אלו לא מחקו את הטעם הרע שהשאירה התביעה. מתנה נפלאה מהטבע? תלוי את מי שואלים. 

הווארד, גבר נחמד ונאיבי, יצא לברר אם חלב בריא. מסעו לחקר האמת כלל ביקורים בחוות, במחלבות ובמכוני תזונה, וסקר רחוב בלתי נמנע. הטון הקליל שליווה את סרט הטיולים (אילו חוות יפות יש בקנדה), טישטש את הרצינות העומדת מאחוריו. הווארד הגיע בסופו של דבר למסקנה שכשזה נוגע לחלב, הכל עניין של כסף ("פרה חולבת" הגדיר מומחה את תעשיית מוצרי החלב). ומכאן, צריך להתייחס בחשדנות לתצהיר של אנשי התביעה, שטענו כי חלב הוא מיקס בין מוגלה, הורומונים ודבק, לבין ההגנה שציינה בסך הכל את יתרונותיו הידועים לכל - ויטמינים, סידן. רבע סרט הוקדש לטרנד החדש יחסית, צריכת חלב לא מפוסטר, עניין שיגיע בוודאי גם לישראל ברגע שלצמחונים ישעמם מעצמם. איך היה הסרט? כמו כוס חלב חם לפני השינה.