הנס הרפואי של רחל הקטנה
"השנה, כשנדליק את הנרות, נודה לקב"ה על הנס שנעשה לרחל שלנו. התפילות עזרו לנו, וכך גם הרופאים בשיבא", מספר קלמן ממודיעין עילית, אביה של רחל, בת חודש וחצי.
רחל היא התינוקת הקטנה ביותר בעולם ואחת הבודדות שעברו ניתוח נדיר, שנעשה דרך האף ובמהלכו סגרו הרופאים בשיב"א דליפה בקרום המוח שלה.
התינוקת נולדה עם מום נדיר בבסיס הגולגולת הקדמי. ניתוח של פתיחת גולגולת עלול היה להיות מסוכן מדי בגלל גילה הרך, והרופאים בחרו הליך נדיר שלפי הספרות העולמית עדיין לא נעשה עד כה בתינוקות כה רכים; בגיל 10 ימים הם ביצעו בה ניתוח אנדוסקופי, שבו הוכנס סיב עם ציוד ניתוח דרך אפה של התינוקת, מבלי לחדור לחלל המוח. הקרום העודף הוצא והדלף תוקן.
"למחרת לידתה כבר ישבנו עם צוות של 15 רופאים, שהסבירו שיש חור בעצם הגולגולת של 7 מ"מ מעל האף, ושנוזל עמוד השדרה שעוטף את המוח יוצא החוצה", שחזר קלמן, "דבר כזה לא נעשה בעולם בגיל הזה - הגיל הכי צעיר הוא 21 יום בהודו.
"הרופאים היו אכפתיים ומסורים, ואנחנו קיבלנו את הכוחות שלנו מהיחס המדהים שלהם כלפינו ומהקהילה שסובבת אותנו. כ־1,000 תלמידים קראו עליה תהילים ביום הניתוח וזה חיזק אותנו מאוד. במקום שמונה-עשר שעות, הניתוח הסתיים אחרי חמש שעות, לא פתחו את הראש בכלל ואחרי פחות משבוע כבר היינו בבית".
ד"ר אלדר כרמל, אחראי תחום אף אוזן גרון בילדים בשיבא, מוסיף: "ללא טיפול מתאים, מום כזה עלול לגרום לדלקת קרום המוח ולמוות. החלטנו לא לבחור בגישה ניתוחית קלאסית בגלל גילה הצעיר וחשש ללחץ על המוח בגיל הזה, וסיכונים גבוהים לדימום מוחי ולפגיעה בלתי הפיכה. זו הילדה הקטנה ביותר בעולם שנותחה בגיל הזה. זה לא נס אלא מיומנות של הרופאים, ובהם עמיתיי ד"ר שי דובדבני, ד"ר לב בדרין, ד"ר ארקדי יקירביץ' וד"ר לאה לייבוביץ'".
זיו מתופף על הרצף והרגש
זיו בוהדנה, צעיר על הרצף האוטיסטי, היה מתופף חובב שחלם במשך שנים לפתח את התחביב המוזיקלי שלו.
זיו בוהדנה. "כשיש רצון - המגבלה הופכת לשולית" // צילום: מישל דוט קום
יחד עם חבריו הקים את להקת "גימיק", שכל חבריה חיים על הרצף ונושמים מוזיקה. הם התאמנו בביתו במשך תקופה, עד שבבית הספר רימון שמעו עליהם והחליטו לאמץ את הלהקה.
במשך שנתיים הגיעו זיו וחבריו לחזרות שבועיות ולאימונים בבית הספר כדי להתמקצע ולהתפתח ללהקה אמיתית. בזכות שיתוף הפעולה זיו בן ה־23 השתפר כל כך, עד שהצליח להגשים חלום נוסף והתקבל ללימודים ברימון כסטודנט מן המניין במסלול התופים של בית הספר.
"אני מאמין שלכל אדם יש קשיים משלו, אבל כשקיים רצון להגשים מטרה, הרצון הוא הניצחון והמגבלה הופכת לשולית יותר", אמר זיו ל"ישראל היום".
"ביום הראשון שבו התחלתי את לימודיי, תהיתי אם הסביבה תקבל אותי עם הקשיים של מי שאני. ובאמת, הסטודנטים קיבלו את זה יפה מאוד והשיח שלנו הוא בעיקר על המוזיקה שאני עושה, ועליה אני מקבל המון תשבחות. אני ממש מאושר".
מנכ"ל בית הספר רימון, משה סיני, סיפר בגאווה: "זיו הוא סטודנט מצטיין ויצירתי, שמוערך מאוד על ידי המרצים וחבריו הסטודנטים. כישרונותיו בתחום המוזיקלי מסייעים לו לחצות כל גבול אפשרי, תוך שהוא מוכיח שאין מגבלה המונעת הצלחה ברמות הגבוהות ביותר. אנו גאים בהשתלבותו כאן. הוא תלמיד שמעורר הרבה הערכה".
צורי ניצח את הסרטן הנדיר
כשצורי לוי מסתובב במסדרונות המכינה הקדם־צבאית טכנולוגית אמי"ת המר ברחובות, קשה לדמיין עד כמה הרגעים הללו הם התגלמות של נס.
צורי לוי. "החיים מלאים בהפתעות" // צילום: לירן מולדובן
לפני כשנתיים חש לוי (45) כאבי גב וקשיים בהליכה. הבדיקות בישרו על גידול סרטני נדיר בעמוד השדרה, ששיעור התחלואה בו 1 ל־10 מיליון. הגידול לחץ על חוט השדרה ופגע במערכת העצבים. צורי נכנס לחדר ניתוח בכיסא גלגלים, והסכנה היתה שכל פלג גופו העליון ישותק. אלא שלאחר שני ניתוחים מורכבים, שלושה חודשי טיפולי הקרנות במכון מחקר ייחודי בשווייץ ושיקום ארוך, חזר צורי לעמוד על רגליו.
בחג החנוכה ייצא עם תלמידיו למסע מסורתי שיעסוק בהתמודדות עם אתגרים וקשיי החיים. הפעם למדבר יהודה. "החיים מלאים בהפתעות, ואף אחד מאיתנו לא יודע מתי נעמוד למבחן", אומר לוי, אב לארבעה, "התהליך היה ארוך ומייגע ודרש התגייסות מלאה של המשפחה, שליוותה אותי עד שווייץ".
סיפורו הוא מקור השראה לתלמידיו, שלומדים במכינה ייחודית המשלבת לימודי הנדסאים עם מעטפת חברתית ערכית. "ימי החנוכה הם ימי הודיה לבורא עולם ולשליחיו הרופאים על הנס האישי שלי, ולד"ר דז'ברוב רוסטם מברזילי".
נס מכל הלב של אלכסיי
אלמלא התושייה של חבריו לעבודה ומכשיר דפיברילטור שהיה במקום, כלל לא בטוח אם אלכסיי גולובקוב היה מגיע ליום הולדתו ה־42. שבוע קודם לכן הוא חווה דום לב בעבודה.
אלכסיי גולובקוב עם מאמו ואורבין // צילום: יהושע יוסף
אלכסיי החל לחוש ברע בעת פגישה במקום עבודתו בחברת היי־טק. במהלכה יצא לשירותים והקיא, וכשחזר לפגישה פתאום התמוטט. חבריו שנכחו במקום העניקו לו עזרה ראשונית והזמינו אמבולנס.
אלחנן מאמו, חובש במד"א, חיבר אותו מייד לדפיברילטור האוטומטי שנמצא בבניין המשרדים והחל בהחייאה, שכללה שתי מכות חשמל. בדיקת אק"ג הראתה סימני אוטם לבבי, ואלכסיי הובהל לצנתור בהול בבילינסון. ד"ר קטיה אורבין, מנהלת שירות טיפול נמרץ לב במערך לקרדיולוגיה, מסבירה כי "הסיפור היה יכול להיגמר אחרת אילו לא היה חוזר לחדר הישיבות, שם נכחו חבריו לעבודה, או לולא היה דפיברילטור זמין בבניין".
"קרה לי נס בזכות תושיית האנשים סביבי", אומר גולובקוב. "כבר שנים שאני, כאחראי בטיחות במקום עבודתי, מסביר על חשיבות הדפיברילטורים, ומעולם לא חשבתי שהמכשיר הזה יציל את חיי. אין לי מילים להודות למי שהיו סביבי והצילו אותי".
מיזם של מד"א מפזר דפיברילטורים אוטומטיים במקומות ציבוריים, כדי שיהיו נגישים להצלת חיים במצבי דום לב פתאומי. המכשירים פשוטים להפעלה ומיועדים לשימוש גם ללא הכשרה רפואית.
עמוס מצא בית והפסיק לגמגם
הוא רק בן 5, וכבר עבר חיים מטלטלים, אך לאחרונה עמוס (שם בדוי) מצא משפחה שפתחה את ליבה עבורה. זוג תושבי המרכז, שכבר שימשו בעבר משפחת אומנה לילדים שלימים חזרו להוריהם הביולוגיים, אימצו אותו אל ביתם.
צילום אילוסטרציה: עמי שומן
עמוס הקטן הוצא מביתו בשלב מצב משפחתי מורכב; אביו היה מחוץ לתמונה ואמו התקשתה לטפל בו. על רקע מעברי דירות ושינויים רבים בחייו, עמוס החל לגמגם מתוך מצוקה נפשית.
במשך זמן ממושך חיפשו עבורו בארגון "אור שלום", המטפל בילדים ובנוער בסיכון שהוצאו מבתיהם על ידי רשויות הרווחה ומטופלים במסגרות חוץ־ביתיות, משפחת אומנה מתאימה. "מבחינתנו הוא הילד המושלם", מספרים בני הזוג, "הוא הכניס למשפחה שלנו אור ושמחה".
במשפחה מספרים כי מהרגע שנכנס לביתם, הוא פשוט הפסיק לגמגם: "זה נס מדהים שקרה בזכות חיבוק ואהבה".
מדובר בזוג הורים עם כוחות נפש גדולים מאוד, שהסבירו את החלטתם ב"רעב" לתת הזדמנות לעוד ילד כדי לקדם אותו. "הוא ילד מקסים ומרגש", הם מסבירים, "אנחנו תמיד כאן בשבילו. לא באים לתקן אותו, אלא עוזרים לו. אין כאן שום עניין של הישגיות אלא רק לתמוך במה שהוא צריך. מבחינתנו זה נס".
בהכנת הידיעה השתתפו מיטל יסעור בית-אור, נועם (דבול) דביר, דניאל רוט-אבנרי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו