נשיא המדינה חיים ויצמן, שר התחבורה דוד רמז ואישים רבים נוספים שלחו השבוע לפני 70 שנים את ברכתם לרגל הפתיחה החגיגית של "בית הימאים" בקרבת נמל תל אביב, במסגרת חגיגות "יום הים" שנערכו בכל רחבי הארץ ב־24 במאי 1949.
כרזת "יום הים", 1949 // עיצוב: פרנץ קראוס, באדיבות מכון "שנקר"
באירוע, שהתקיים בהשתתפות מוזמנים רבים, חנך ראש עיריית תל אביב ישראל רוקח את הבניין, שהכיל אולם כנסים, חדר קריאה, ספרייה וחדרי פגישות והסבה - שכולם יועדו לשימושם של אנשיה הימייה העברית על כל שלוחותיה.
במסיבת עיתונאים הודיע חגיגית י. פרישמן, ראש "החבל הימי לישראל", כי "בית זה הנפתח היום הוא אבן דרך נוספת במסע שאותו עושה מדינתנו הצעירה בדרכה להפוך ממש בשנים הקרובות למובילה בימים. הימאים העבריים הרבים, שאותם אנו מכשירים, תופסים כבר מקום נכבד בשורות חיל הים, ולא ירחק היום שבו נפעיל גם צי סוחר ישראלי גדול, שיפליג מנמלינו לכל רחבי העולם. ישראל תהיה למעצמה ימית!"
האירוע התקיים ב"יום הים", שנחגג בכל שנה החל משנת 1936 בארץ ובתפוצות. כחלק מהחגיגה נערכו עשרות פעילויות ברחבי הארץ, שכללו תערוכות, מפגני שיט, הסברה חינוכית בבתי הספר ועוד. בבתי הכנסת נערכו תפילות למען יורדי הים, ובנמלים התקיימו סיורים, מסיבות, תוכניות אמנותיות ומצעדים.
מטרת החג היתה להגביר את המודעות בישראל לתחום הימאות, להכשיר יורדי ים בכל מקצועות הימייה ולפעול לחינוך, להכשרה ולטיפוח של ענף הימאות בקרב הנוער הישראלי. בד בבד, הוקמו בתי ספר לימאות עברית גם באנגליה, בצרפת, באיטליה וברוסיה, מתוך מגמה להכשיר דור צעיר שישתלב בעשייה הימית בישראל מייד עם הגיעו לארץ.
נלחמים בתאונות: "ליקויים בתמרורים מסכנים את הציבור"
ב־30 במאי 1949 כונסה במשרד התחבורה ישיבת חירום, שהוקדשה לדיון בנושא האנדרלמוסיה השוררת בישראל בתחום תמרורי האזהרה בדרכים.
אותה אנדרלמוסיה, כך דווח, מאופיינת ב"חוסר בהירות והבנה בהנחיות התמרורים, עובדה הגורמת לעלייה משמעותית בתאונות". כדי להילחם בתופעה החמורה התכנסו בכירי המשרד לישיבה, שהוגדרה כאמור כ"ישיבת חירום".
בישיבה נמסר שתמרורי האזהרה שהציבו הבריטים בדרכים ברחבי הארץ הושחתו בהמוניהם בשלהי תקופת המנדט על ידי אנשים רבים, שראו בהשחתה זו אות וסימן לסיום השלטון האנגלי בארץ. תמרורים חדשים, נאמר, טרם הותקנו במקומם.
עוד נמסר כי חוק "חובת התקנת תמרורים וסימני דרכים בכבישים" פורסם אמנם כבר לפני כמה שבועות, אך צורות חדשות של התמרורים טרם פורסמו ברבים, להוציא צורה אחת בלבד - של תמרור המסמל אזהרה בנוגע להצטלבות כביש עם מסילת ברזל.
כרזה לבטיחות בדרכים, הארכיון הציוני המרכזי
המפקח על התעבורה בדרכים, מר מיכאל לוברסקי, דיווח בישיבה כי "חזרתי לא מכבר מסיור לימודי בכמה מדינות בנושא תמרורי האזהרה, ובימים הקרובים אגיש את מסקנותיי, שיהיו מבוססות רובן על החידושים האחרונים בשטח התמרורים בארה"ב של אמריקה".
לשאלת שר התחבורה דוד רמז, שהשתתף בישיבת החירום, בנוגע למועד שבו יוחלט סוף־סוף על צורות התמרורים, ענה המפקח על התעבורה לוברסקי כי "לפי דעתי עלי עוד לקיים נסיעה אחת נוספת, לז'נבה, כדי להשתתף בוועידה בינלאומית של מומחי תחבורה".
לנוכח תגובתו הספקנית של שר התחבורה, הוסיף המפקח ואמר, "שם אחפש גם מידע בנוגע לצבע מיוחד המנצנץ בלילות וההכרחי להתקנת התמרורים, כדי שישמשו אזהרה גם בשעות החשיכה".
כבר באים! כפר שמריהו קולט עלייה
ב"שיר המכולת" המיתולוגי שכתב דני סנדרסון שרה להקת כוורת "קולט גלי צה"ל וקולט עלייה, מרוסיה / כבר באים! כפר שמריהו... יהו..." והנה, השבוע לפני 70 שנים אכן הצטרף הכפר החקלאי הקטן שמצפון להרצליה למאמץ הלאומי לאיתור פתרונות דיור לגלי העלייה ההמוניים ששטפו את ישראל של 1949.
ב־27 במאי 1949 נערך בבית העם הקטן שבכפר שמריהו כנס של "המועצה הארצית של הכפרים השיתופיים במדינת ישראל". הארגון, בניהולו של המזכ"ל משה לפבר, ריכז שורה של יישובים חקלאיים שהוקמו בשנות ה־30 על ידי בני העלייה החמישית ("העלייה היקית"), ובהם רמות השבים, כפר ביאליק, שבי ציון וכפר שמריהו.
כפר שמריהו ב־1949 // צילום: זולטן קלוגר, לע"מ
עם תחילת הכנס הכריז חבר ועד כפר שמריהו, משה פרנקנטל, כי "גם הכפר שלנו ייתן את חלקו בדרך להגשמת חזון שיבת העם היהודי לארצו". באותו הזמן חיו ביישוב החקלאי הקטן כ־100 משפחות, שחלקן התפרנסו ממשק חקלאי, אחרות מצאו לחמן בעבודה במחלבת "נגה" שפעלה בכפר (לימים "טנא נגה"), והיו גם בעלי מלאכה שעבדו בכפר ומחוצה לו וגם כמה אנשי תעשייה ובעלי מקצועות חופשיים.
העולים שהובאו לסיור בכפר שמריהו, כדי להציג בפניהם את המקום שבו הם אמורים לחיות, דווקא לא גילו התלהבות. אלה מהם שהתכוונו להיות חקלאים הודיעו שהם מוותרים על ההצעה, שכן הובהר להם כי "בשלב הראשון, מתיישבים חדשים לא יקבלו אספקת גרעינים לגידול אפרוחים". אחרים טענו כי "היישוב רחוק מדי מתל אביב", ורבים התלוננו על כך ש"יש כאן יותר מדי יקים".
בקרוב: ימים קבועים בשבוע - "ללא בשר"
ממשרד הפיקוח על המזונות נמסר כי בשל המחסור החריף בבשר מתקיימים כעת דיונים על קביעת ימים בשבוע "ללא בשר". על פי התוכנית, תיאסר מכירת בשר באטליזים בימים שייקבעו, והמסעדות יידרשו לקיים את הצו גם הן ולהגיש לסועדים מנות צמחוניות בלבד.
ממקורות יודעי דבר במשרד הפיקוח נמסר שמאחר שיש ימים רבים במהלך השבוע שבהם קיים מחסור גם בירקות ובפירות, מתנגדים חלק מאנשי המשרד להצעה שהועלתה לדיון.
ויהי אור גם בדרום הארץ: החשמל זורם בבאר שבע
ב־30 במאי 1949 נמסר כי חברת החשמל השלימה את הקמת המתקנים בבירת הנגב, וכי בימים הקרובים יעלה אור החשמל ברחובות ומייד לאחר מכן גם בבתים הפרטיים.
לאחר מכן יסופק חשמל גם לבית החרושת לקרח שבמקום, וכן "יופעלו מפעלים אחרים, כולל קולנוע".
באר שבע, 1949
הביצים שהוחבאו בתוך שמלה יצרו חביתת ענק
בטקסי (מונית) שנעצרה בכניסה לפתח תקווה על ידי פקחי משרד הקיצוב, במטרה לאתר מבריחי מזונות, ישבה לה גברת צנומה שעוררה את חשדם של הפקחים.
הללו הזמינו דיירת מהבית הסמוך וביקשו ממנה לבדוק את הגברת, שכן כגברים אין להם סמכות לחפש על גופה של אישה.
משמלתה הגדולה של הנבדקת, שלא תאמה את ממדיה הצנועים, נשרו לפתע עשרות ביצים מוחבאות. הללו נשברו - ויצרו עיסה להתקנת חביתה ענקית בתוך המונית.
נהריה מתמרקת לקראת עונת הקייטנים
מבירת הגליל המערבי נמסר השבוע לפני 70 שנים שנהריה נמצאת בשיא הכנותיה לקראת עונת הקיט, שתחל מייד לאחר חג השבועות. בפנסיונים שברחוב הראשי ולאורך חוף הים ניכרה פעילות רבה של ניקוי, צביעה וסידורים אחרונים. "למרות משטר הקיצוב והצנע, אנו מבטיחים לאלה שיגיעו אלינו בקיץ חוויה בלתי נשכחת, בואו בהמוניכם!" כך אמר ארנסט אופנהיימר, בעל מסעדת פינגווין הידועה, לסופר "דבר" שהגיע לביקור בעיר
עיצוב: הירשקורן, באדיבות "קדם מכירות פומביות"
• • •
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו