בענף ההיי־טק העולמי, מאז ומתמיד נתפס תחום הרובוטים כהבטחה שכנראה לעולם לא תמומש. על התפר שבין ספרי המדע הבדיוני של אייזיק אסימוב לפרסומות של חברות יפניות, שבהן הוצגו רובוטים אנושיים למראה שלעולם לא עברו בפס ייצור ונשארו רק במחלקת הגרפיקה והסעירו לנו את הדמיון, ניסו התאגידים הגדולים לשנות את המציאות הזו ולהוכיח שאולי הדבר אפשרי בכל זאת.
אבל המציאות הרובוטית בחיי היומיום שלנו מסתכמת כיום בשואבי אבק משוכללים שהפכו לסמל של בורגנות ישראלית בתשלומים, בכניסתן של "אלכסה" ו"סירי" לחיינו או ברובוטים שכבר יודעים לזהות שאנחנו מכורים לדודאים או לנטע אלחמיסטר, אבל לא מתכוונים להגיש לנו קפה בזמן הקרוב או לסדר את החדר של הילדים. אל כל אלו צריך להוסיף את החשש הגדול מאבטחת מידע או תסריטים אפוקליפטיים שבהם הבינה המלאכותית מביאה עימה בשורה התחתונה יותר סכנות מאשר יתרונות.
עם זאת, רגע לפני שנת ה־20 של המילניום הנוכחי, נדמה שבחסות העקשנות הישראלית והמוח היהודי שממציא לנו פטנטים, תקרת הזכוכית של הרובוטיקה העולמית משתנה אל מול עינינו. קחו לדוגמה את הרובוט הישראלי Temi שגובהו מטר ומשקלו 12 ק"ג. הוא שילוב של טאבלט, סט רמקולים ומשטח הטענה על גלגלים. Temi מסוגל לעקוב אחר המשתמשים ברחבי הבית או המשרד, ומצויד בתוכנת אסיסטנט של גוגל, מה שהופך אותו לעוזר נייד שמסוגל גם לדבר איתם.
המוח מאחורי החברה שהרובוט נושא את שמה הוא יוסי וולף. במשרדים בדרומה של תל אביב, הצוותים שלו נעים בין עשרות רובוטים הפזורים סביבנו. Temi נמכר כיום ב־15 נקודות ברחבי ארה"ב נוסף על מכירה ישירה באתר החברה, שלאחרונה אף הכריזה על התחייבותה לשלב את העוזרת האישית אלכסה ולייצר חוויית Echo Show-like ברובוט האישי - חיבור אשר ירחיב את יכולותיו ויהפוך אותו לחלוץ בעידן החדש של רובוטים עוזרים.
חלק מהמשפחה
וולף מחייך כשאני שואל אותו מה הסיכוי שמישהו פה, ולא הוא, יכין לי קפה. "זה ייקח קצת זמן, ובינתיים אני בכל זאת אכין לך, אבל כדי להמחיש על מה אנחנו מדברים, אני יכול להגיד לך שאם לדוגמה האייפון היה הקפיצה המשמעותית הגדולה האחרונה שלנו בתחום הזה, הרי עדיין מדובר במכשיר שהידיים שלנו צריכות להשתמש בו והן לא חופשיות. הרובוטים יהפכו את הידיים שלנו לחופשיות לעשות דברים אחרים וכמובן ממרחק".
בתערוכת CES היוקרתית שנחשבת למובילה בתחום החדשנות הטכנולוגית, ונערכת מדי תחילת שנה בלאס וגאס, כולם כבר דיברו ובגדול על הרובוטים. והנה, אחד המשקיעים של החברה הישראלית הוא ג'ון וו שמזוהה כמובן עם עלי באבא. ואם כבר עלי באבא, ג'ק מא, מייסד ענקית הקמעונאות, כבר אמר לא אחת ש"בעוד 30 שנה המנכ"ל הכי טוב יהיה רובוט". לא זה האנושי הממלא את רוב התאגידים כיום בעולם, שחי על קפאין וכדורים, אלא כזה שעובד על חשמל ובטריות.
מפחיד? מעלה שאלות אתיות? תלוי את מי שואלים. וולף לא ממש מודאג: "צריך לזכור שבשורה התחתונה מדובר בתופעה חיובית למדי, שתשנה את חיינו לטובה. כשמדברים על השינוי שהביא האינטרנט לעולם, אפשר לדבר גם על תופעות שליליות, אבל אם תבקש מסקנה אחת, אתה תראה שבסופו של דבר היה מדובר במהפכה חיובית בתחומים חשובים ביותר כמו רפואה ועד דברים פחות חשובים כמו צריכה. כך צריך להסתכל על מהפכת הרובוטים".
הרובוט Temi מצויד ב־16 חיישנים, כולל מצלמות עומק, והשימושים המרכזיים שמופיעים בסרטון התדמית של החברה כוללים, בין היתר, עזרה מצידו בסופר או בחנויות הבגדים, אבל בעיקר ביחסים הבין־אישיים. "אני כבר לא מתקשר הביתה, אלא מתקשר ל־Temi, שנמצא עם בני המשפחה שלי", אומר וולף. "אני נוסע לסלון או למטבח ונמצא איתם תוך כדי השיחה. או שאני מתקשר לעבודה ועובר בין המשרדים. הרי הכל התחיל כשסבתי הזדקנה ומצבה הבריאותי השתנה. הבנתי שבית אבות הוא לא אופציה, אבל עזרה מרובוט הוא כן משהו שהיא הסכימה לקבל". יותר מ־80 מיליון דולר גייס החלום של וולף עד כה, אבל הוא טוען שהכל בכלל בזכות הסבתא.
צחוק בצד, כרגע המחיר של הרובוט הנחמד שבהמשך גם יתאים את צבעיו על פי רצון הקונה, עומד על 2,000 דולר. לא משהו שיעמוד בסלון של כל בית בזמן הקרוב, אבל בהחלט לא מחיר בשמיים. ברור שעם ההתפתחות גם יירד המחיר ויתעורר הביקוש, גם אם עדיין לא מדובר בהגשמת החלום הרובוטי אלא יותר בטאבלט משוכלל ולחלופין אייפון על גלגלים. על פי וולף, ברור שההתפתחות הגדולה תהיה ועדיין לפנינו, אבל כבר עתה הביקוש עולה על ההיצע, והאסיאתים, באופן לא מפתיע, כבר רוצים את הרובוט הישראלי אצלם בבית.
שילוב של טאבלט, סט רמקולים ומשטח הטענה על גלגלים. רובוט ה-temi. צילום: יוסי זליגר
פרסומת במנהרת טרור
כשאנחנו מדברים על ההיי־טק הישראלי, ובטח על תעשיית הרובוטיקה, קשה כמובן להתעלם מהעניין הביטחוני. הצבא הישראלי והתעשייה הביטחונית תמיד שמחים לגלות חידושים בתחום המדובר, ובניגוד להרבה תעשיות אחרות הם גם מגיעים בראש פתוח ומחפשים פתרונות חדשים. ROBOTEAM הוקמה ב־2009 על ידי אלעד לוי ועל ידי וולף. השניים הכירו ביחידה מסווגת של חיל האוויר, והחליטו עם 20 אלף דולר כל אחד לכבוש את עולם הרובוטיקה הביטחונית. וכן, הסיפור הזה, האופייני אך מעורר ההערכה של ההיי־טק הישראלי, התחיל בדירה שכורה במדינה קטנה במזרח התיכון והסתיים בחוזה ענק מול הפנטגון.
הרובוטים שפיתחה החברה נעים על פני שרשראות, מצוידים במספר משתנה של מצלמות (שחלקן מאפשרות אף צילום ב־360 מעלות וכולן מאפשרות צילום באיכות גבוהה ביום ובלילה), ויכולים לשאת משאות במשקלים משתנים. הרובוטים, שאותם נושאים החיילים ביחידות השדה, הם בעלי יכולת תנועה הנשלטת מרחוק, כך שהחיילים יכולים להפעיל אותם באמצעות שלט ולהשתמש בהם לאיסוף מידע. הם יודעים גם לסלק פצצות ואף להתמודד במקרה הצורך עם איומים כימיים.
בחלל הניסויים שבו ביקרנו נעים לעברנו רובוטים בכל הגדלים והצורות, והם מתנסים על משטחים שונים, מאדמת דרום הארץ ועד הבוץ של רמת הגולן. הרובוטים הללו זכו להכרה במבצע המנהרות האחרון בצפונה של המדינה. בעוד הגורמים הרשמיים בישראל כמובן לא הצהירו ולא דיווחו כיצד פועלים כוחות הביטחון ובאילו אמצעים, דווקא חיזבאללה הראה לעולם בסרטוני הפייסבוק שלו את הרובוטים עם הלוגו של החברה הישראלית מתנוסס עליו. "כן, זאת היתה פרסומת לא רעה", צוחק לוי, "אנחנו דווקא עשינו share לחיזבאללה בפייסבוק. במהלך הפעולות הללו הרי מתמוטטות מנהרות על הרובוט, ומספיק לחשוב חלילה וחס מה היה קורה אילו היה מדובר בחייל במקום ברובוט".
לא מדובר ברובוט החבלני הפשוט, זה שנשלח לסרוק תיק חשוד במרכז המסחרי, אלא בכאלו שיכולים לעלות ממעמקי הים ולחלופין לפעול על פי פקודה ולהיות חלק מיחידת החי"ר שאליה הוא שייך. הרובוטים הללו נמצאים כרגע בשוק הקטן למדי של היחידות המובחרות ברחבי העולם, שזוכה לעידוד בעיקר מצד האמריקנים וכמובן הישראלים. שוק זה עומד על פי לוי לשנות את האופן שבו בעוד עשר שנים ישתמשו בצה"ל ברובוטים ויתייחסו לנושא.
"אין ספק שזה הולך לשנות את האפשרות של אנשים צעירים שייכנסו לצבא", אומר לוי, "כמו השינוי שהכניסו פעם המזל"טים, לדוגמה. התחום הזה יהיה להערכתנו מבוקש מאוד בצבא, והביקוש לחיילים שיידעו לעסוק ברובוטיקה יהיה גדול. אפשר יהיה לומר בהחלט שמדובר ברובוטריקים". והאם שדה הקרב ישתנה גם הוא בקרוב נוכח כניסת הרובוטים? סביר להניח שכן אבל שוב, לא ברמת נטפליקס של רובוטים שיורים אלו באלו. גם איירון מן לא צפוי להגיח ולהציל את המצב. אבל נוכח הפיתוחים שבהם חזינו, ושחלקם עדיין אסורים לפרסום, נדמה שבאופן שבו הצבאות הגדולים בעולם מכינים את עצמם לאתגרים הבאים, לרובוטים יש כבר עכשיו תפקיד משמעותי ומשנה כללי משחק.
הכישלונות לא מרתיעים
כיום יש לרובוטים חמישה מוצרים מבצעיים שנמכרים בכ־30 מדינות, עם גיוס של יותר מ־60 מיליון דולר. מהבחינה העסקית, התחום הביטחוני דווקא לא ממש מגרה את המשקיעים, "אבל אולי אלביט יקראו את הכתבה ויבואו אלינו", הם אומרים בחיוך. לכן, כך נדמה, דווקא התחום האזרחי הוא כמובן בעל הפוטנציאל הרחב יותר. אחרי הכל יש יותר קשישים מחיילים בעולם שבו אנחנו חיים.
אז כן, יותר ויותר חברות ישראליות - אך חשוב מכך, חברות בינלאומיות - מחליטות לבחון אופקים חדשים בתחום הרובוטיקה. הכישלונות הרבים שהיו קשורים בתחום בעבר מרתיעים, ומצד שני ברור שאם נרצה בכך או לא, העתיד שייך לתחום הזה. בשנים האחרונות הוצגו לא מעט רובוטים המשמשים "חברים" דיגיטליים דמויי־אנוש, Pepper של סופטבנק רובוטיקס היפנית הוא כנראה המפורסם שבהם, ולצידו Aibo, הכלב הרובוטי של סוני שכבר היה בעבר בשוק, נעלם ואז חזר שוב. Asimo של הונדה מצליח כרגע בעיקר ללכת וכולם יחד נחשבים למוצרי נישה בלבד.
במפתיע, דווקא הניסיון להקנות לרובוטים פן אנושי, כזה שיוריד מהאימה הטכנולוגית, עורר בעבר חשש אצל המשקיעים הגדולים בטענה שרובוט צריך להישאר רובוט. ואולי כדי לדבר על הקשר הישראלי, צריך לחזור אחורה 30 שנה ולהיזכר בחברות הקינטית הראשונה, בין חלוץ ציוני מטורף עם דגל ישראל ואקורדיאון בדמותו של יאצק, שאותו גילם שלמה בראבא, לבין הרובוט פיצי, שביקש ללמדו דרכו על ארץ ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו