המפגש בין טוטנהאם לאייאקס זכה לכותרת "הדרבי היהודי". ובאמת, כל מי שהיה או צפה במשחק של הקבוצות האלה ודאי נתקל בדגלי ישראל ביציעים ושמע שירים שכוללים את המילה "יהודי" בדרך זו או אחרת. אבל נשאלת השאלה, מדוע זה קורה? הרי שתי הקבוצות אינן קבוצות יהודיות ואין להן מספר יוצא דופן של אוהדים יהודים.
במקרה של אייאקס, צריך לחזור לימי מלחמת העולם השנייה. לפני הפלישה של הנאצים להולנד, מתוך 150 אלף היהודים שהיו במדינה באותן שנים חיו כ־80 אלף באמסטרדם, שכונתה אז "ירושלים של המערב", ורובם התרכזו באזור המזרחי של העיר. בקרבת מקום עמד האצטדיון שבו שיחקה הקבוצה עד שנות ה־90, "De Meer", והיהודים נהגו לצפות במשחקיה של אייאקס.
עם השנים החלו לעבוד במועדון אנשי מקצוע יהודים, ובהם יאן ומייקל ואן פראג ואורי קורונל, ששימשו נשיאי המועדון. בשנות ה־60 וה־70 אף שיחקו בסגל יהודים כמו בני מולר וסיאק סווארט. בערך באותה תקופה זכתה אייאקס לכינוי שמלווה אותה עד היום - "מועדון יהודי".
הסיפור של טוטנהאם די דומה. בתחילת המאה ה־20 התמקמו מהגרים יהודים בצד המזרחי של לונדון, והתחברו לקבוצה שבאותה תקופה נחשבה לגדולה ונוצצת יותר מווסטהאם ומארסנל. העובדה שיהודים רבים התגוררו בשכונות שקרובות למועדון תרמה גם היא לזהות היהודית של התרנגולים.
שחקני טוטנהאם באימון המסכם. העובדה שיהודים רבים התגוררו בשכונות שקרובות למועדון תרמה לזהות // צילום: אי-פי
הזהות היהודית הובילה לגילויי אנטישמיות כנגד שני המועדונים. אוהדי פיינורד נוהגים להקניט את אלה של אייאקס בשירי "יהודים לגז". ב־2011 ירדה האנטישמיות לדשא, כשלקס אימרס, שחקנה של דן האג, אמר "יצאנו לצוד יהודים" והורחק מחמישה משחקים.
בשנות ה־80 ספגו אוהדי טוטנהאם קריאות אנטישמיות, וכתגובה אימצו את הזהות עוד יותר. כך נולד ה־Yid Army, הכינוי של אוהדי התרנגולים לעצמם, שההתאחדות האנגלית ניסתה למנוע ללא הצלחה.
הערב, וגם בגומלין באמסטרדם, מקרים כאלה לא יהיו. במידה מסוימת, חצי גמר ליגת האלופות בין טוטנהאם לאייאקס יהיה קרב בין ה־Super Jews מאמסטרדם לבין ה־Yid Army מלונדון.
