בשבוע שעבר, במדור הזה ממש, עסקתי בשירי ערש, והשמעתי טענה מוכרת על כך שבימינו לא נכתבים שירי ילדים "כמו פעם", כלומר כאלה שמתחברים דווקא לעולם התמים "הישן" של הילדים ולא לטכנולוגיות העכשוויות ולעולם התוכן של העידן הדיגיטלי. ואכן, במבט שטחי על עולם התוכן המוצע לילדים בימינו נראה כאילו הגישה השלטת היא שאם זה לא יישמע או ייראה עדכני, זה לא יוכל להצליח. כאילו אם לא נעסוק בדמויות מוכרות מהטלוויזיה, מהקולנוע או מהמחשב אז ילדים לא ירצו בכלל לשמוע או לראות את זה. מבחינה מסחרית הגישה הזו כנראה מוכיחה את עצמה, אך מתברר שבאותו הזמן יש גם געגוע חזק לשירי ילדים של פעם וגם לשירים חדשים בסגנון של פעם. הנה דוגמה. ביום הבחירות הקרוב ייערך בטלוויזיה החינוכית מצעד הקליפים הכי מבוקשים באתר היו-טיוב של התחנה, ובלי לעשות ספוילר נאמר שהזוכה במקום הראשון, שגרף יותר מ-800 אלף צפיות, אינו אחד מעשרות הקליפים של מיטב זמרי ישראל שהופיעו בתוכניות "זהו זה" אלא דווקא שיר מתוך תוכנית ילדים מאוד נחמדה (וזה רמז!) שאין לה שום קשר לעולם הדיגיטלי של ימינו. ולא מדובר בנוסטלגיה אלא בדירוג הצפיות בימינו אנו. אמנם זה לא המיליארד של "גאנגנם סטייל" וזה בתוך ערוץ לילדים, אבל בכל זאת. הילדים אוהבים את זה באמת. ועוד דוגמה: בחנוכה לפני כשנה קיימנו כאן ב"ישראל היום" את "מצעד שירי הילדים הגדולים של כל הזמנים", בשיתוף תוכנית הטלוויזיה "בית הספר למוסיקה". הצענו לקהל לדרג 50 שירים שאף פעם לא היו לילדים בלבד אלא כאלה שהפכו לקלאסיקה לכל המשפחה. הזוכים היו "אלוהים שלי" של עוזי חיטמן ו"הילדה הכי יפה בגן" ששרה יהודית רביץ בתקליט "הכבש ה-16" של יהונתן גפן ויוני רכטר. וכך, באותו שבוע חנוכה שנמשך חודש ובו מופע הפסטיגל הוקדש לעידן הדיגיטלי ובעיקר לפייסבוק (וגם, למען הצדק ההיסטורי, לחידוש שירים של אריק איינשטיין בהשתתפותו הווירטואלית), נזכרנו בעולם אחר שהולך ונעלם. גם בימינו יש לא מעט מופעים שזוכרים את השירים היפים של פעם, אבל נדמה שמול ערוצי הטלוויזיה, הדי.וי.די והאינטרנט השירים המוקלטים אינם מספיקים והם מתקשים למצוא את מקומם בעולם שהשתנה לגמרי. לך תסביר לדור הסמארטפון מדוע שעון בן חיל עושה תיק תק ביום וגם בליל. לעיתים זה נראה כמו מאבק אבוד, כיוון שהמוסיקה היא רק חלק מעולם תרבותי שלם שבו אין תקופת ביניים בין פעוטות רכים לבני נוער. רגע אחד הוא הקטנצ'יק החמוד ששומע מה שמשמיעים לו ושנייה אחרי זה הוא מתבגר שמוצא לבד באינטרנט מה שבא לו. איכותי, בלי להתחנף ואם אתם מתגעגעים לפעם אך לא יודעים מה לחפש, הנה מבחר המלצות על תקליטים ישנים. עם מיטב האלבומים לילדים, לטעמי, נמנים "הכבש ה-16" (משירי יהונתן גפן ללחני יוני רכטר ואחרים); "והילד הזה הוא אני" (שירי יהודה אטלס ללחנים של אבנר קנר); "מתחת לארון" (אנדה עמיר- גם עכשיו, יותר מעשור לתוך שנות האלפיים, נכתבים ומוקלטים לא מעט אלבומים שעדיין מאמינים שלילדים מגיע יותר: יהודית רביץ, בלי לסתור לרגע את הקריירה הרגילה שלה, הוציאה את הדי.וי.די "ילדות", מסע מוסיקלי תיאטרלי אל שירי הילדות שעליהם גדלה, ואת הדי.וי.די "גם אני רוצה חיבוק" ובו שירים שכתבה מיריק שניר. לי גאון ואורי ויינשטוק הוציאו לפני שלוש שנים אלבום מקסים שנקרא "ילד פעם" ובו שירים שכתבו והלחינו, המתאימים לילדים ולמבוגרים. השניים, בליווי להקה בת שבעה נגנים, מופיעים מאז ועד היום במופע מושקע מוסיקלית, שמתייחס לילדים כמו אל אנשים קטנים בעלי טעם ודעה, כאלה שיש מקום להציע להם חומרים לא מתיילדים. עובדיה חממה לקח גם הוא פסק זמן מהיצירה הרגילה והוציא אלבום שירי ילדים יפהפה עם שרון רוטר, "לילה טוב" שמו. גם ארקדי דוכין, כמעט 20 שנה אחרי "אחלהזאורים" חזר באלבום ילדים מקסים, "החברים של ארקשה". חוה אלברשטיין הוציאה בשנה שעברה את "ילדת טבע" ובו לחנים שלה ושל עובד אפרת לשירים של המשוררת עדולה. בין המשתתפים באלבום גם איתי, נכדה של חוה. קורין אלאל באלבום ראשון של שירי לילדים, הנקרא "ארנבות משוקולד". בעיבוד והפקה מוסיקלית עדינים ומלאי דמיון של אלי סורני אלאל שרה לחנים שלה לשירים של גליה ישי (רוב השירים), לאה גולדברג, מאיר גולדברג ומרים ילן שטקליס. אלאל גם נזכרת בשירים ישנים שלה - "השקרן" (למילים של עוזי בן כנען) ו"שיר לשירה" (יהונתן גפן). עם קורין שרה הילדה סילאן אבישר, וזהו אלבום באווירה ביתית חמה. "ענן על מקל" הוא אלבום ומופע מוסיקלי לילדים שאת שיריו כתבה סופרת הילדים רינת הופר והלחין דידי שחר. טל בלכרוביץ' עיבד והפיק מוסיקלית. שרים ומספרים עידן אלתרמן, ירדן בר כוכבא, דידי שחר וטל בלכרוביץ' והם נשמעים כמו גלגול של להקה צבאית של פעם, שרים בכיף ומספרים לילדים. "שיר לחורף" הוא אוסף שירים לילדים מתוך סידרה הנקראת "מוסיקה אורגנית", שיצר המלחין, המעבד והמפיק המוסיקלי שאולי גרוס. הגישה המוסיקלית בעיבוד ובביצוע היא אקוסטית, עוטפת, חפה מכל אלקטרוניקה או עכשוויות, בהתאם לגישות של חינוך אנתרופוסופי. גם שני אחיו של האלבום, "שיר לסתיו" ו"שיר מבוקר עד ליל" יפהפיים ופשוטים מאוד וכולם מתאימים גם לגיל הרך.
פינקרפלד, שפי ישי); אריק איינשטיין ב"שירי ילדים" וב"ילדודס" (עם שם טוב לוי ואחרים) וב"האריה, היונה ותרנגולת כחולה" (עם יוני רכטר); ג'וזי כץ ושמוליק קראוס "לבד ביחד ולבד לבד" (מרים ילן שטקליס, שמוליק קראוס), חוה אלברשטיין בלא פחות מתריסר אלבומים לילדים כסולנית ועם שותפים; דורי בן זאב ב"אפרוחים" ומתי כספי ב"צד נוסף" וב"בובה מתי".