תאריך הגמר: 12 במאי 2018
העיר המארחת: ליסבון, פורטוגל
מספר המדינות המשתתפות: 43
הנציג הישראלי: נטע ברזילי
"Toy", מקום ראשון
במשך שנים רבות, שירים שזכו באירוויזיון היו דומים מדי האחד לשני. כך למשל, בשנתיים לאחר הניצחון הגדול של להקת אבבא ב-1974, זכו גם הולנד וגם בריטניה עם הרכבים שנראו ונשמעו כהעתקים דהויים של הרביעייה השוודית. אירלנד ניצחה בשנת 1993 עם שיר שנשמע כמו רפליקה של השיר איתו הם זכו בשנה שקדמה לה. בשנת 1996 שוב אירלנד ניצחה עם בלדה אקוסטית שלקחה הרבה מאוד השראה מהשיר הנורווגי שזכה ב-1995, ונדמה שרק מומחי אירוויזיון אמיתיים יצליחו להבדיל בין השיר הטורקי של 2003, האוקראיני של 2004 והיווני של 2005.
בשנת 2017 זכה בתחרות הזמר הפורטוגלי סלבדור סובראל, עם בלדה פורטוגזית יפהפייה וענוגה שהחזירה את התחרות לימי השאנסונים של ראשית דרכה. רגע לפני ביצוע השיר לאחר הזכייה, נשא סובראל הגמלוני ומעורר האמפתיה את נאום הזכייה הידוע לשמצה בתולדות התחרות ובהיבריס שלא יתואר אומר: "אנחנו חיים בעולם של מוזיקה חד פעמית, מוזיקת אוכל מהיר בלי שום תוכן. אני חושב שזה יכול להיות ניצחון בעבור אנשים שעושים מוזיקה שבאמת יש לה משמעות". לרגע נדמה היה שהנוסחה לניצחון באירוויזיון 2018 היא לשלוח שיר איטי ושקט, מלווה בכינורות מלטפים, שימשיכו את הקו האומנותי של הזוכה הפורטוגלי. אבל אז, ללא כל התראה, זכתה בחורה אלמונית בשם נטע ברזילי בגמר "הכוכב הבא לאירוויזיון" הישראלי, ומרגע זה היה בטוח ששקט כבר לא יהיה.
את ניצני הטורנדו שנקרא נטע, אפשר היה לראות עוד בטרם נחשף אפילו תו מהשיר שייצג את ישראל, כאשר השאלה שחזרה ברפטטיביות אובססיבית בכל קבוצת חובבי התחרות הייתה "האם אפשר להעלות לופר על במת האירוויזיון?", דיונים אין סופיים נדונו ברשתות החברתיות, תוך כדי שליפה של ציטוטים מתוך תקנון האירוויזיון והתפלמסות על תקדימים והיתרים על שימוש במוזיקה מוקלטת, אבל כאשר נחשף השיר "Toy" שכתבו סתיו בגר ודורון מדלי, נדם הדיון סביב הלופר במחי קרקור תרנגולת אחד והגולשים הישראלים, כמו חבריהם מאירופה, לא ידעו כיצד לעקל את היצירה הזאת, שלא רק הייתה הפוכה לחלוטין מהשיר שזכה ב-2017, אלא הייתה שונה באופן מוחלט מכל שיר שזכה אי פעם בתחרות.
למעשה, אין מרכיב אחד בהופעה של ברזילי באירוויזיון שלא עורר מחלוקת אדירה. מקצב התופים התחלף במקצב תופי מלחמה כאשר ג'ק וויט מלהקת ה"וויט סטרייפס" טען בבית משפט שהוא זכאי לחלק מהרווחים בשל מה שזיהה כהשאלה ברורה משירו המפורסם "Seven nation army".
המילים בארבי, פיקאצ'ו, ו-וונדר וומן המופיעות בשיר, כמעט ופסלו אותו מפני שמדובר בשמות של מותגים מסחריים האסורים על פי התקנון. בנוסף לזה, הביטוי "Motha-bucka beat", נשמע דומה מאוד לקללה נפוצה ומוכרת מאוד בשפה האנגלית.
להשלמת הכאוס, הצטרפו גם מעצבי הסט והסטייליסטים שעטפו את השיר באווירה יפנית באמצעות עשרות בובות של חתולי מנקי נקו, קימונו וורוד ותספורת אודנגו, ועוררו דיון על ניצול של התרבות היפנית.
ואם לא די בכך, לרעש המטורף סביב השיר הצטרף גם המנצח של 2017 שאמר "זהו שיר נורא, דבר לא השתנה מאז שזכיתי", ובכך אמר למעשה שגם השיר הזה הוא שיר פופי חולף שהורכב בפס יצור סינטטי. אבל עם כל הכבוד לזוכה האירוויזיון, במקרה זה הוא טעה, ובגדול. מאחורי כל הרעש והמחלוקת נותר שיר המנוני אמיץ עם מסר חד וברור בעקבות מהפכת ה-#metoo, שמכריז בעוז שאישה היא לא צעצוע של איש. נטע ברזילי, בקולה ובנוכחותה הבטוחים, הצליחה לעשות קפיצה אדירה במאבק נגד בודי שיימינג והפכה לסמל בעבור כל אדם שחורג מהנורמה. על הדרך, העיר תל- אביב נקלעה לסיטואציה ונבחרה לארח את אירוויזיון 2019.
<< חלום לא קל
הבית של האירוויזיון >>
• פרויקט מיוחד: ישראל באירוויזיון - הסיפורים מאחורי השירים
• ישבור שיא: חשיפה פנומנלית לאירוויזיון
• אירוויזיון פוליטי: האם אירופה תנקום באנגליה?
• לגעת בתהילה: מחזמר שירי אירוויזיון בדרך
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו