רבים גם אינם יודעים שקיימת אלטרנטיבה למצב המצוי – אלטרנטיבה זמינה, מהירה, זולה והחשוב מכל, אלטרנטיבה החותרת לצדק האולטימטיבי. אלטרנטיבה שאף מתיישבת עם ההלכה היהודית, שכידוע אוסרת התדיינות בערכאות הגויים ו/או ערכאות המבוססות על חוקי הגויים (ראו שולחן ערוך, חושן משפט, סימן כו’, סעיף א’).
האלטרנטיבה היהודית היא בתי הדין לממונות הפזורים ברחבי הארץ.
איך זה עובד? על כך במאמר זה!
ראשית נבהיר ונדגיש, כי להליך המשפטי בבית דין צדק, ישנם יתרונות למכביר, שהמתבונן בהם, יבין מיד את ההבדלים שבין בית הדין ובין בית המשפט. ארבעת היתרונות העיקריים הם: זמן, ענייניות, מחיר וחוק.
היתרון הראשון, הוא יתרון הזמן, והוא למעשה אחד היתרונות הגדולים שיש בבית הדין, לעומת התדיינויות אינסופיות ומשיכות זמן בלתי פוסקות בבתי המשפט האזרחיים, הרי שבבתי הדין, ההליך המשפטי כולו, מסתיים בממוצע בתוך שבוע עד שבועיים ימים, לעומת פסק דין אזרחי שמתקבל בחלוף כשנתיים (!) ימים. הסיבה העיקרית ליתרון הזמן בבתי הדין, היא ההלכה המחייבת והאוסרת לענות דינו של בעל דין (מסכת אבות, פרק ה’ משנה ח’).

לפנייה ישירה אל עו”ד דוד סער לחץ/י כאן
היתרון השני, הוא הענייניות שבה מתבצע המשפט. כאשר בעלי הדין רואים כיצד הדיון מתנהל בכבוד ושלווה, כיצד כל טענותיהם נופלות על אוזניים קשובות, וכיצד הדיינים שואלים שאלות ענייניות וממוקדות, קשה שלא להתפעל מדרך ניהול משפט שכזו.
היתרון השלישי, הוא נושא העלויות. להבדיל מאגרות בתי המשפט האזרחיים, המסתכמות באלפי שקלים ולעיתים אף יותר מכך, הרי שבבתי הדין בעלי הדין נדרשים לשלם עבור פתיחת התיק בסך של מאות שקלים בודדים (סדר גודל של 150-300 ₪ – תלוי בבית הדין), כמו כן, אין זה משנה מהי גודל התביעה שמוגשת. הסכום קבוע.
היתרון הרביעי, הוא החוק, ובשפת ההלכה “דינא דמלכותא דינא“, שפירושו הוא שלצד הפסיקה ההלכתית המחייבת, הרי שההלכה מתחשבת מאוד גם בחוקים המונהגים בארץ. למעשה, ברוב המקרים החוק הנהוג והמקובל במדינה הוא זה גם שיקבע בבית הדין, למעט במקרים שהחוק סותר את דיני התורה.
ראוי להסביר, כי בתי הדין לענייני ממונות, אינם בתי הדין הרבניים המוכרים כיום, שבהם עוסקים בעיקר בענייני גירושין ונישואין, אלא המדובר בבתי דין פרטיים, המפוזרים ברחבי הארץ, ונועדו ליתן מענה לסכסוכים על רקע ממוני.
כיצד עובדת הפרוצדורה?
כדי לפתוח הליך בבית הדין לענייני ממונות, על התובע לגשת למזכירות בית הדין, לשלם אגרת פתיחה ולפתוח תיק. בתוך שבוע מזמנים דייני בית הדין את הצדדים לדיון ראשון, בתחילתו חותמים הצדדים על שטר בוררות, לו תוקף משפטי וחוקי מחייב, ואיתו ניתן גם לאכוף את פסק הדין בלשכת ההוצאה לפועל. למעשה שטר הבוררות הוא הסכם של שני הצדדים, ליישב את המחלוקת ביניהם בפני צד שלישי אובייקטיבי.
עוד יצויין, כי כמו בבתי המשפט האזרחיים, גם בבתי הדין כאשר נתקלים הדיינים במקרים סבוכים, הדורשים עדויות מפי מומחים, לרשותם עומדת סוללה של אנשי מקצוע: מהנדסים, ארכיטקטים, שמאים, רופאים ועוד עימם עובדים בתי הדין ועימם מתייעצים הדיינים בצורה עניינית וממוקדת.
לסיכום, בה בעת, שבתי המשפט האזרחיים קורסים תחת עומסי התיקים המגיעים לפתחם, עומסים שלהם השפעה טבעית על תוצאות פסק דין, דומה שהגיעה השעה לנסות לבחון אלטרנטיבות חלופיות זמינות, מהירות, זולות והחשוב מכל טהורות, בדמות בתי הדין לצדק.
נסו והיווכחו!
משרדנו עוסק ומתמחה בעניינים הקשורים בעיקר לדיני ביטוח לאומי, דיני ביטוח, דיני נזיקין, דיני עבודה, ודיני משפחה. משרדנו מעניק ליווי וייצוג גם בבתי הדין הרבניים ולרבות בבתי הדין לענייני ממונות. משרדנו נחל הצלחות לא מבוטלות בתחומים השונים, לרבות תקדימים מעניינים. ככל שהינך חושש כי נפגעו זכויותיך, גש עוד היום למשרדנו, ונשתדל ב”ה לסייע לך.
הכתבה מאת דוד סער, עו”ד
באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.co.il.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו