לעניין זה יש להבין כי קיים הבדל חשוב בין הסכם ממון שנערך לפני טקס הנישואין לבין הסכם ממון שנערך לאחריו, כלומר במהלך תקופת הנישואין. תחילה חשוב להבין כי הסכם ממון לפני נישואין הוא חוזה משפטי בין בני זוג, אולם בניגוד לחוזים מסחריים אחרים, הסכם הממון צריך להיות מאושר על ידי גורם מורשה: נוטריון, רשם נישואין או בית דין. במילים אחרות, הסכם ממון הוא חוזה שצריך לעבור אישור על ידי גורם מוסמך שיעניק לו תוקף משפטי, ואם לא כן אזי לא ניתן לאכוף אותו.

הסכם הממון – מה ההבדל בין לפני ואחרי?
בבואו לאשר את הסכם הממון, הגורם המוסמך מתבונן בתכליתו ובמהותו של ההסכם ששני הצדדים הסכימו עליו. ההנחה היא שבני זוג שטרם התחתנו, כאלה שעומדים בפני הכניסה למוסד הנישואין, חותמים על הסכם ממון שכזה מתוך רצון טוב וחופשי, “רק למקרה ש”; אולם בני זוג שכבר התחתנו וכעת ניגשים לביצוע הסכם הממון עלולים להיראות כאילו יש מניע נסתר או מאולץ בהסכם שביניהם. למשל, אם כבר קיימים יחסי כוחות לא מאוזנים בין שני הצדדים ואחד מהם אינו מסוגל מסיבה כלשהי לבטא את התנגדותו בשל העובדה שהוא כבול ביחסי הנישואין.
הסכם ממון במהלך הנישואין
הסכם ממון שנערך במהלך תקופת הנישואין עלול להיתפס כאילו נערך על מנת לצפות את פני הגירושין; אם אכן כך רואה זאת הגורם שתפקידו לאשר את הסכם הממון, אז הוא רשאי שלא לאשר אותו. זו הסיבה שהסכמי ממון לפני נישואין מאושרים בקלות יחסית על ידי רשם נישואין או נוטריון, בעוד הסכמי ממון אחרי נישואין מאושרים בתהליך ארוך ומעמיק על ידי גורמים בעלי משקל רב יותר, כגון בית דין לענייני משפחה או בין הדין הרבני.
חשוב להבהיר כי הסכם ממון ידועים בציבור נושא אופי דומה, כלומר מוטב לערוך אותו לפני ההתחייבות ההדדית ולא במהלך החיים המשותפים.
להתייעצות עם אורי גנור עורך דין הסכם ממון - חייגו 054-4-307050
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו