החוק הפורטוגלי דורש כי המבקש יהיה יהודי ממוצא “ספרדי” ((“Sefaradita”. לשם כך, יש לעשות חיפוש של שם המשפחה של אביו או אמו בארכיוני האינקוויזיציה השונים במדריד, ולמצוא בין אלפי שמות משפחה של יהודי ספרד שגורשו, את שם המשפחה “הספרדי” המבוקש. הדרישה המרכזית של החוק הפורטוגלי היא הוכחת קשר תרבותי למגורשי פורטוגל. על פי החוק, בחינת הקשר תתבצע על ידי אחת מהקהילות היהודיות בפורטוגל שאושרו לכך.
ממשלת פורטוגל, בתיאום עם הקהילות היהודיות, קיבלה בחודש פברואר 2018 החלטה כי על הקהילות היהודית שבודקות ומאשרות את הבקשות, לבדוק לעומק וביתר הקפדה כל בקשה ובקשה. אין זו החמרה בדרישות אלא הקפדה על הבדיקה. לכן, לא די בקיום שם משפחה ספרדי ברישומי האינקוויזיציה אלא יש להוכיח גם קשר תרבותי ליהודי ספרד. קשר זה ניתן להוכיח בדרכים שונות.
יהודי צפון אפריקה ויהודים שבאים ממדינות שהיו תחת האימפריה העותומאנית (כגון יהודי ירושלים, מצרים וכד’) נחשבים למגורשי ספרד ופורטוגל כי השתייכו לקהילות ספרדיות ידועות.
לפנייה ישירה אל עו"ד יהודית שמיר לחץ/י כאן
ברשימות של מגורשי ספרד, נמצאים, לא רק שמות משפחה טיפוסיים כמו טולדנו או קלדרון או מימון, אלא גם שמות משפחה “אשכנזיים” כביכול, כמו “ויצמן” או “ליברמן”, אשר נמצאו שייכים לקהילות ספרדיות בצפון אפריקה. לכן, אין לפסול לחלוטין שמות משפחה שלא נשמעים ספרדיים על פי צלילם.
האינקוויזיציה שהוזמנה לספרד על ידי מלכי ספרד איסבל ופרננדו, אילצה את יהודי ספרד שסירבו להתנצר, למצוא מקום חדש להתיישב עם משפחותיהם. רבים עלו על האניות שהסולטן התורכי שלח והגיעו לתורכיה. אחרים עברו בספינות קטנות לצפון אפריקה, לאיטליה ויוון, אך רוב היהודים, ובמיוחד כאלה שלא יכלו לרכוש כרטיס לאנייה, עברו יבשתית לפורטוגל. אלא שכאשר הגיעה האינקוויזיציה גם לפורטוגל בעקבות נישואיה של הנסיכה הספרדית עם מלך פורטוגל, יהודי פורטוגל וגם אלו מספרד שהתיישבו בה, נאלצו לברוח, שכן, כל מי שנתפס ולא התנצר בלב שלם, הועלה למוקד ונשרף חיים. וכך יהודי ספרד ואחר כך יהודי פורטוגל, נדדו באירופה. אחרים היגרו למושבות ספרד ופורטוגל בעולם החדש ובאפריקה.
“הספרדי הנודד” נדד גם למדינות שמעבר לאגם הים התיכון. מכוון שכך, אנו מוצאים קהילות ספרדיות של יהודים ממוצא ספרדי ופורטוגלי גם במזרח אירופה : במזרח פולין (אזור גליציה ומערב אוקראינה, אזור קרקוב, לבוב ומזרחה משם) וברומניה. היהודים לא היגרו אחרי הגירוש ישירות לפולין או לרומניה אלא נדדו מארצות הים התיכון, בעיקר מתורכיה, צפונה ומזרחה.
מחקר מקיף שהזמנתי, על תולדות יהודי ספרד במזרח אירופה, העלה ממצאים ברורים, לקיומן של קהילות ספרדיות תוססות מאז גירוש ספרד ופורטוגל, מהמאה ה-16 ועד הכיבוש הנאצי והשואה במאה ה-20. מכאן, שגם יהודי פולין, אוקראינה, בלארוס ורומניה, בעלי שורשים ספרדיים, בעלי שמות משפחה ספרדיים כגון סלומון, בונדי, דויד, סמואל, מרקוס, פרץ, פלתיאל, קסטיאל, מרקיש, ועוד, גם הם יוכלו להגיש בקשה לאזרחות פורטוגלית.
לא רק בעלי שמות משפחה ספרדיים טיפוסיים נמצאו ברשימות מגורשי ספרד. גם שמות משפחה אשכנזים מובהקים נמצאו ברשימות, כגון: רבינוביץ, סגל, מרקוביץ, גרפינקל, ברנשטיין, לוין, גוזמן, הורוביץ, סגל, הרץ, פישר, רפופורט, שפטל, וינוקור ועוד. הסיבה לכך היא, כי בעלי שמות משפחה “אשכנזיים”, התגוררו בזמן הגירוש בספרד ופורטוגל, והאינקוויזיציה באותה עת, רשמה בקפדנות רבה את שמות היהודים.
היהודים שגורשו והגיעו לתורכיה, ניהלו חיי מסחר ענפים עם עיראק של היום ועם תימן. כתוצאה מכך, רבים מהם אף התיישבו והקימו משפחות במדינות אלה. יהודי תימן בעלי שמות משפחה כמו לוי, קרוואני ועוד, כבר נמצאו ברשימות מגורשי ספרד.
בעקבות הפרסומים, פנה אלי בחור לבדוק זכאותו ואמר: “אבא שלי נולד בלבנון וסבא שלי נולד בסוריה”, “בבית לא יודעים לאדינו או חכיתייה” (השפה שדיברו מגורשי ספרד תושבי קזבלנקה, טנג’יר, טטואן, מלייאה ועוד), “אין לי דרך להוכיח שורשים ספרדיים אבל אני בטוח לא אשכנזי”. לאחר בדיקה בארכיוני האינקוויזיציה במדריד, מצאתי את שם המשפחה ברשימות מגורשי ספרד. אז יש לו שורשים ספרדיים.
גם הנכד של סופר אידי ידוע, יליד אוקראינה של היום, שנרצח על ידי סטאלין, פנה אלי בבקשה להוכיח שהוא צאצא של מגורשי פורטוגל. לאחר בדיקה בארכיונים מצאתי את שם המשפחה. למרות ששפת סבו הייתה האידיש, הרי ששורשי המשפחה היו בפורטוגל.
באתרים שונים באינטרנט פורסמו רשימות של שמות משפחה שבהם למעלה מ-5,000 שמות. רשימות אלה אינן מוכרות על ידי ממשלת פורטוגל. הראיה היחידה להוכחת שם המשפחה “הספרדי”, המוכרת על ידי ממשלת פורטוגל, היא הגשת מסמך המעיד כי שם המשפחה נמצא בארכיונים היסטוריים במדריד וברשימות המגורשים מספרד. מסמך כזה יחד עם אילן היוחסין, יונפק באמצעותי. ומכאן הדרך סלולה להשגת אזרחות פורטוגלית.
הכתבה מאת עו”ד יהודית שמיר, באדיבות אתר עורכי דין lawguide.co.il.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו