לאחר פגרה בת 88 ימים, הח"כים יחזרו היום למשכן הכנסת. אלא שלא ברור אם מושב החורף, שייפתח בישיבה חגיגית, יימשך כמתוכנן עד סוף מארס 2019 או שיינעל מוקדם יותר בשל הקדמת הבחירות. לדעתו של יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, אין כעת כל הצדקה הגיונית להקדים את ההליכה לקלפיות.
"אני עדיין לא בטוח שהכנסת עומדת בפני פיזור", אומר אדלשטיין ל"ישראל היום" בראיון לרגל פתיחת המושב. לדבריו, "ייתכן שהדינמיקה תהיה הפוכה והח"כים יבינו שחבל להתפזר, אבל אני כיו"ר מתכונן לכל האפשרויות ואיני רוצה שכולם ייכנסו לאווירת סיום ולכך שלא צריך לעשות כלום כי הבחירות בפתח. בוועדות נמצאות לא מעט הצעות חוק בשלבי הכנה שישפרו את השירות לאזרח, ולכן עלינו לעשת מאמץ שהעסקים יימשכו כרגיל".
אפשר לפתור את בעיית חוק הגיוס ולמנוע משבר קואליציוני?
"בצדק אמר רה"מ לשותפות הקואליציוניות שיישבו ויפתרו את המשבר. אין פה דילמה שאי אפשר לפתור. משרד הביטחון וצה"ל יודעים שאין סיכוי שכל החרדים יתגייסו מחר לצה"ל, והחרדים יודעים שאין מצב שאף אחד מהם לא ישרת בצה"ל או בשירות הלאומי והאזרחי. לכן יש לקדם את הנוסח הנוכחי של הצעת החוק, ואולי להכניס בה שינויים קלים. אגב, איני מבין איך הקדמת הבחירות תפתור את משבר הגיוס".
מושב הכנסת מתחיל כשבוע לאחר הפיגוע הנורא באזור התעשייה ברקן. לדברי אדלשטיין, "גם בתוך הכאב הנורא לא קראתי לתלות את המחבל למרות שהדם רותח, אלא סברתי שזה הזמן להשקיע באזורי תעשייה משותפים נוספים ליהודים ולערבים. בכל אזור תעשייה כזה ביו"ש יש יותר שלום מבכל ההסכמים שנחתמו. כל עוד לא נפתח דו־קיום באופן אמיתי, לא נתקדם לשום מקום".
אתה תומך בהצעות להטיל עונש מוות על מחבלים?
"עדיין לא הוכח שאם יוציאו מחבל להורג זה ירתיע אחרים. אתמוך ברעיון הזה ולא אחוס על חייו של מחבל, רק אם יבואו אלי ראשי השב"כ ומערכת הביטחון ויאמרו לי כי הוכח מעל לכל ספק סביר שעונש מוות ירתיע את המחבלים וימנע את הפיגוע הבא. חוק כזה יגביר את הביקורת עלינו בעולם, שגם ככה מופנית כלפינו מכל הכיוונים. גם לגבי הריסת בתי מחבלים היו התלבטויות באשר למידת ההשפעה שתהיה לכך, אך הוברר שזה אמצעי לחץ רציני ולכן צריך לעשות זאת יותר ולהסס פחות".
"עדיין לא מיציתי את התפקיד". אדלשטיין כיו"ר הכנסת // צילום: אורן בן חקון
אדלשטיין מתח ביקורת חריפה על חברי הרשימה המשותפת לאחר שאלה יצאו לפגישות עם ראשי האיחוד האירופי, וטען כי הם "חותרים תחת המדינה". לשאלה אם הוא תומך בדרישה לפסול את השתתפות אנשי בל"ד בבחירות הבאות, הוא עונה: "אין לי ספק שאם ביהמ"ש העליון היה מאשר את החלטת ועדת הבחירות למנוע את בחירתם לכנסת של אנשי סיעת בל"ד, היינו היום במצב טוב יותר מבחינת דו־קיום ויחסי יהודים־ערבים בארץ. לדעתי, ביהמ"ש העליון טעה בהחלטתו".
"אני מצפה מהח"כים הערבים שינהלו מאבק בעד שוויון זכויות מלא לאוכלוסייה הערבית. זכותם להתנגד לחוק הלאום, אבל יוזמות כפי שראינו לאחרונה של הברחת טלפון למחבלים, כפי שנעשה על ידי ח"כ לשעבר באסל גטאס, מעוררות את השאלה איפה עובר הגבול. אני מקבל דיווחים מהשגרירים שלנו בחו"ל שח"כים מהרשימה המשותפת מגיעים למדינות עם דרכון דיפלומטי של ישראל וכלל אינם מדווחים לשגרירות על בואם, אלא פועלים דרך השגרירות הפלשתינית".
אתה מקווה שבפעם הבאה שופטי בג"ץ ינהגו אחרת?
"כשח"כ זועבי עתרה לבג"ץ נגד החלטת ועדת האתיקה להרחיק אותה מהדיונים למשך שישה חודשים, השופטים אמרו דברים יותר קיצוניים ממה שאני אומר על התנהגותה וקבעו בפה מלא שעליה להחליט אם מקומה בכנסת - או מחוצה לה".
אינך סבור שהיתה טעות בחקיקת חוק הלאום, לנוכח תחושות הקיפוח הקשות שהוא עורר בציבור הדרוזי?
"כשמישהו מרגיש שהחוק מפלה אותו לרעה איני יכול להתווכח איתו, כי איני יודע להתווכח עם תחושות. אבל כשאני קורא את סעיפי החוק אני לא מוצא בהם סעיף של אפליה. צר לי שחלק מהקהילה הדרוזית נגררה אחרי מתנגדי החוק. איש לא הטיל ספק בנאמנותם למדינה ויש להם גם ייצוג מאוד איכותי בכנסת. לא צריך לגעת בחוק הלאום, ייתכן שיש מקום להכניס תוספת לתקנות בחוק, הקובעות מתן מעמד מיוחד לשפה הערבית".
באשר ליחסיו עם רה"מ, שידעו עליות ומורדות, אומר אדלשטיין כי "אנחנו עובדים ביחד ובהרמוניה, כפי שצריך להיות ביחסי רה"מ ויו"ר הכנסת". באשר ליחסיו עם שרת התרבות מירי רגב, שהתערערו בעקבות אירועי הטקס בהר הרצל בערב יום העצמאות, אמר אדלשטיין כי "אנחנו אנשים בוגרים והשארנו את הדברים שהיו מאחורינו".
לאחרונה דחה אדלשטיין הזמנה להשתתף בעצרת הממלכתית לזכר יצחק רבין ז"ל. "לאחר שקיבלתי את ההזמנה לעצרת, נודע לי כי גורמים מסוימים מתכוונים לצבוע אותה בצבעים פוליטיים ומפלגתיים מובהקים", הוא אומר, "קיוויתי שאחרי 23 שנים נוכל להתאחד סביב ערכים משותפים ולגנות את הרצח המתועב, אך לצערי נראה שהשעה עדיין לא כשרה לכך".
"מפלגות שמאל מגדירות אותי 'ימין קיצוני' וניסו בכל דרך למנוע את השתתפותי בעצרת. איני מסתיר את דעותיי, אך אם הניסיון הוא לייצר עצרת משותפת לכולם, ללא שיוך פוליטי, ראוי שבשמאל ימצאו מקום גם לנציג מגוש הימין".
במארס 2019 ימלאו שש שנים לכהונתו כיו"ר הכנסת, ולדבריו, "עדיין לא מיציתי את התפקיד. יש לי זכות ענקית בכך שאני מכהן בתפקיד הזה, ואשמח אם אוכל להמשיך בו גם בקדנציה הבאה. אני נהנה מאוד מהתפקיד, שהוא הכי עוצמתי, מאתגר ומרתק שמילאתי. באותה נשימה, אני קורא לכולם לא לחלק תפקידים לפני הבחירות. בכל המפגשים עם חברי הליכוד אני מדגיש שהכי מסוכן להיכנס לאווירה שלפיה הליכוד ינצח בגדול. כולם צריכים להתעורר ולעבוד".
אתה שואף להגיע למשכן הנשיא אחרי פרישתו של ריבלין?
"משום מה, עד לפני שש שנים לא זכור לי שמישהו שאל אותי אם אני מתכוון להגיע מהכנסת למשכן הנשיא. רק לאחר שריבלין נבחר לתפקיד הנשיא התעוררה השאלה הזו. כרגע הנושא כלל לא על הפרק. אני ממשיך להתרכז בעבודה הנוכחית ומשתדל למלא אותה לא רע. בבוא היום נראה מה יהיה".
"לצערי, יש ח"כים שגורמים נזק לכנסת"
יו"ר הכנסת איננו מסתיר את העובדה שהוא אינו שבע רצון מרמת היכולת, מהתפקוד ומההתנהגות של כל הח"כים. "לצערי, יש ח"כים שבאים לכנסת רק כדי להתבלט בה בכל מיני צורות ולהציע כל מיני שטויות קיצוניות", הוא אומר, "והם גורמים נזק למוסד הזה".
אדלשטיין אינו נוקב בשמות הח"כים שאליהם הוא מתכוון, אבל ברור שאחד מהם הוא חבר סיעתו אורן חזן, שעל התנהלותו ועל התנהגותו מתח יו"ר הכנסת ביקורת חריפה בעבר.
כשהוא נשאל אם הוא שותף לתחושה שחלה ירידה ברמת הח"כים והשיח הפרלמנטרי, משיב יו"ר הכנסת: "לא הייתי פוסק חד־משמעית לגבי רמת הח"כים. נכון שפה ושם יש ח"כים פחות ראויים, אבל הרוב המכריע של הח"כים הם בהחלט טובים". לדבריו, "מתוך 120 ח"כים אין רשימה ארוכה של אנשים שמבחינת היכולות האישיות שלהם אין להם מסוגלות לייצג את הציבור בכנסת".
"מדובר אולי בעשרה ח"כים, כלומר יותר מ־90 אחוזים מהח"כים בהחלט ראויים לייצג את הציבור. לגבי רמת השיח הפרלמנטרי, אני סבור שהיא מושפעת במידה רבה מהרשתות החברתיות. כיום כל אחד כותב בלוגים ומביע את דעתו בפייסבוק, בטוויטר וכולי, וזה משפיע על רמת השיח".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
