יריד הנעליים "שופוני", שכבר הפך למסורת קבועה, חוגג השנה עשור לקיומו. מיטב מעצבי הנעליים והתיקים יציגו מגוון פריטים מקולקציות הסתיו-חורף החדשות שלהם. ביריד יינתנו הנחות על דגמים חדשים ועל דגמים מעונות קודמות.
לכבוד חגיגות העשור, החליטו מארגנות היריד לאמץ את נערות עמותת "בת עמי", הפועלת במסגרת ארגון "החצר הנשית", ולארח אותן לסדנת עיצוב נעליים. "בת עמי" היא עמותה המפעילה מתנדבים בשירות אזרחי-לאומי ומעניקה מענה לצעירים וצעירות מרקע של סיכון ומצוקה שאינם מתגייסים לצבא.
מעצבת הנעליים שני מפיאנו, למותג "אימלדה", פתחה את הסטודיו שלה בפני 18 נשים צעירות והעניקה להן חווית עיצוב יוצאת דופן. "היה חשוב לנו לתרום משהו לקהילה ולכן יצרנו קשר עם ארגון "החצר הנשית" שמקדם נשים. מבחינתנו זה מרגש לתת לנערות בסיכון שתורמות למדינה במסגרת השירות הלאומי-אזרחי, לחוות מעט מהניחוח של עיצוב נעליים. השירות מהווה להן מקפצה לחיים וכרטיס כניסה לחברה הישראלית". אומרות מיה לוי ועתליה הושע, יזמיות יריד "שופוני".
לדבריהן מצטרפת מפיאנו שמציינת: "אני חושבת שחווית העשייה למשתתפות היא מאוד מעצימה. כל משתתפת התנסתה בשלבי העיצוב הכוללים תכנון ראשוני ושרטוט סקיצות, ולבסוף כל אחת יצאה עם זוג נעליים שעשתה בעיצוב אישי משלה".
נעליים בעיצוב נערות עמותת "בת עמי"
נפגשנו עם הנערות במהלך סדנת הכנת הכפכפים ושוחחנו איתן על החלומות שלהן, על אופנה וגם על הרקע האישי שלהן, שאיננו פשוט.
א' מתגוררת במרכז הארץ, יש לה לוק אופנתי ומיוחד. היא נוברת בין הבדים שעל המדף ומתלבטת בין שילוב תחרה לעור, ושואלת לדעתי. אני מגלה נערה מאוד יצירתית וחכמה, אבל גם מאוד חרדתית וחסרת ביטחון. היא מספרת על ילדות תלושה וקשה.
"כילדה החלפתי חמישה בתי ספר, כי לא התאמתי למערכת. לא הסתדרתי חברתית, הוגדרתי כמחוננת ודי השתעממתי בשיעורים. הייתי הרבה לבד וילדים עשו עלי חרם. בתיכון התחילו להופיע אצלי תסמיני חרדה ודיכאון ודי התנתקתי חברתית. הצבא לא רצה לגייס אותי, אז במסגרת השירות שלי ב"בת עמי", אני משובצת כסייעת בבית ספר יסודי ארבע פעמים בשבוע ופעם בשבוע יש לנו מפגש בעמותה שמלווה אותנו".
א' מספרת על ההזדהות שהיא חשה עם הילדים שהיא פוגשת כיום ונמצאים במצבה: "כשאני רואה ילדים בקשיים, או שעושים עליהם חרם, ישר הילדה שבי קופצת ואני שמחה שאני שם בשבילם. לי לא הייתה הכוונה לצערי".
באמצע החדר אני קולטת את ר'. היא יושבת בשקט ומסתכלת על הבחירות של שאר הבנות. "אני מאוד אוהבת להתלבש, ולנעול נעליים עם עקבים. אני עוקבת באינסטגרם אחרי כל הטרנדים. אם יכולתי, הייתי רוצה להיות קים אזולאי, שיש לה הרבה כסף וכולם נותנים לה פריטי אופנה יקרי ערך שתצטלם איתם", מספרת ר'.
כרגע היא חולמת על עתיד ללא מחסור, ונראה שהיא מרגישה שהדרך לשם תלויה בגבר אמיד. "אני יודעת שאני ארצה בעל עשיר, ככה אוכל להתלבש יפה, ולהרגיש שלא חסר לי כלום", אומרת ר'.
במהלך היום אני שמה לב לבחורה בשם ג'. היא שקועה בעשייה, קשובה להסברים ומעצבת את הכפכף שלה במרץ. "אני נורא נהנית", היא אומרת לי כשהיא מבחינה שאני מביטה בה. "לפני שבועיים היינו בסדנא להכנת תכשיטים וגם מאוד נהניתי. אני טיפוס אומנותי וספרותי, תמצאי אותי תמיד עם ספר ביד".
משתתפות בסדנת הכנת הכפכפים // צילום: קוקו
ג' מספרת שגדלה בבית דתי, ובשלב מסוים עזבה את הדת. "עשיתי הרבה טעויות, חיפשתי את עצמי מצד אחד ולא האמנתי בעצמי מצד שני. היום אני יכולה לומר שלמדתי מטעויות .ההורים יותר מדי גוננו עלי וזה לא טוב, לא נתנו לי ללמוד מטעות וזה גם לא נתן לי לפרוח". על העתיד היא אומרת: "אני רוצה בתום השירות ללכת ללמוד תיאטרון. כולם אומרים לי שאני מוכשרת".
ברגע מסוים, כשאני שואלת עוד ועוד שאלות על החיים של הבנות, ר' מתקרבת אליי ומסכמת את המפגש בינינו במשפט ישיר ועוצמתי: "הייתה לי ילדות לא פשוטה. עדיף לי לא לספר לך, כי את בטוח תבכי. חבל שימרח לך האיפור ואני לא רוצה רחמים".
בסוף היום הבנות מחזיקות את הנעליים שעיצבו. למרות החספוס, ניתן להבחין שהן מתרגשות.
יריד הנעלים והתיקים "שופוני" יתקיים בתאריכים 18-20.10.2018
טווח מחירים ביריד, לאחר הנחה: 1800-100 שקלים
מחיר כניסה: 10 שקלים
מחסן 2, נמל יפו
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו