מבצע "עמוד ענן" השפיע על הסופרים? גם רבים שנחשבים לסופרים מעורבים פוליטית מספרים כי בשבוע האחרון תחת איום הרקטות וצופרי האזעקות הם מתקשים לכתוב וליצור. "הכתיבה נדמית לי כרגע כמותרות", אומרת הסופרת לאה איני, מחברת "ורד הלבנון", העוסק, בין השאר, בפצעים הרגשיים של מלחמת לבנון הראשונה. איני מבהירה כי "אין ספק שהתוצאה - יצירת הספרות - לא תהיה מנותקת מאירועי השעה, אבל תהליך הכתיבה צריך להתקיים בזמנים נורמליים יותר. כאזרחית וכאם כואבת ומודאגת, שבעצמה נזעקת מדי פעם למרחב המוגן, המצב הביטחוני הוא מבחינתי הסיפור עכשיו". חגי ליניק, חתן פרס ספיר לשנת 2011, מודה כי שיגרת הכתיבה הופרה, גם אם באופן חלקי. "מהסביבה קל להתנתק, אבל מההפרעות הפנימיות ומהחרדה - קשה. בימים אלו האזעקות הן הפנים המתלבשות על החרדה המבצבצת בעת פעולת הכתיבה". עם זאת, ליניק, העוסק ביצירתו באופן מתמיד בשכול ובזיכרון ישראלי, ואשר שירת בעברו בסיירת מטכ"ל, אומר כי היתרון הוא ש"פעולת הכתיבה דורשת התנתקות מהנעשה בחוץ, והמצב הביטחוני לא דרמטי מספיק כדי שימשוך אותי החוצה". יואב אבני, סופר שאוהב לפרק את ההיסטוריה ואת האקטואליה הישראליות ולהרכיבן בצורות שונות ומשונות, ושספרו "הרצל אמר" עוסק במדינת ישראל אלטרנטיבית המתקיימת באוגנדה, פורה, לדבריו, דווקא בזמנים הקשים האלה. "התחושות החזקות שלי מהשבוע האחרון - אובדן השקט וחוסר הוודאות עקב האזעקות האקראיות והידיעה המדכדכת שלאנשים זרים לגמרי, חלקם אפילו חמאסניקים מעזה, יש מניות בגורלי - עושות את דרכן לנפשו של הגיבור ויעזרו לי להבין אותו טוב יותר בחודשים הקרובים", הוא אומר. הכתבה המלאה על "המוזות שותקות" במוסף ישראל השב!ע