אתר בלומברג האמריקני מפרסם ניתוח מעמיק של האפשרויות המעשיות העומדות בפני ישראל אם איראן תחזור לקדם את תוכנית הגרעין שלה. הסכם הגרעין שנחתם בין איראן למעצמות דחה בעבר אפשרות של תקיפה ישראלית, אך הפרישה האמריקנית מההסכם טורפת מחדש את הקלפים.
בבלומברג מדגישים כי תקיפה ישראלית על מתקני הגרעין של איראן נותרה עדיין אפשרות רחוקה, מכיוון שהאירופים עדיין מנסים להציל את הסכם הגרעין. בנוסף, גם אם ההסכם יקרוס סופית, לא בטוח האיראנים לא ינסו "לפרוץ" לפצצה במיידי וגם אם יעשו זאת, הם עדיין במרחק של יותר משנה מהפקת חומר בקיע מספיק לראש נפץ אחד.
אבל למומחים אין ספק שישראל נמצאת היום במקום טוב יותר ביכולותיה לבצע תקיפה אפקטיבית נגד מתקני הגרעין של איראן, ולהתמודד עם ההשלכות של מהלך כזה, מאשר לפני שש שנים, כאשר נתניהו עמד על בימת האו"ם והציג את תרשים הקו האדום לפצצה האיראנית.
פריסת מתקני הגרעין, תדלוק וממשל אמריקני מרוחק
בשנים הראשונות של העשור, כאשר נשקלה האפשרות הצבאית ברצינות על ידי ממשלת ישראל, רבים הטילו ספק ביכולתה לבצע פגיעה יעילה שתגרום נזק משמעותי לתוכנית הגרעין האיראנית.
שלא כמו בתוכניות הגרעין הסוריות והעיראקיות, שבהן די היה במתקפה אחת על מנת לחסל את הפוטנציאל הגרעיני של שתי המדינות, התוכנית האיראנית מורכבת מעשרות אתרים הפרוסים ברחבי המדינה – על שטח שגדול יותר מצרפת, גרמניה וספרד יחד ובמרחק של כ-1,000 ק"מ מישראל.
יתר על כן, מתקנים איראניים מסוימים אינם מוגנים רק במערכות מתקדמות של הגנה אווירית, אלא גם מבוצרים היטב. מסיבה זו העריכו מומחים צבאיים כי התקפה יעילה תחייב גלים חוזרים ונשנים של תקיפות אוויריות לאורך מספר ימים. בכך ידרשו מטוסי קרב ישראליים לטוס הלוך וחזור אלפי קילומטרים כדי לתדלק ולתקוף מחדש. מדובר יהיה מבצע מאתגר אפילו למעצמת-על.
המתקן הגרעיני בפורדו - עשרות מטרים בעומק האדמה // צילום: AFP
בנוסף, מתקפה כזאת תביא באופן טבעי לתגובה חריפה מצד חיזבאללה, שליח איראן בלבנון, שמשמעותה ירי של אלפי רקטות וטילים לעבר ישראל. אז, בשנת 2012, לא היו לישראל מערכות הגנה יעילות שיכלו לטפל באיום הטילים הנרחב הזה. כיפת ברזל, המיועדת ליירט רקטות בטווח קצר, נכנסה לשלב המבצעי שלה ב-2011. פיתוח מערכת ההגנה של קלע דוד, המיועדת ליירט טילים לטווח בינוני היה אז רק בחיתוליו.
תקיפה ישראלית על איראן הייתה מביאה עמה גם גינוי דיפלומטי משמעותי. ישראל הייתה זקוקה למטרייה דיפלומטית אמריקנית כדי להתייחס ליוזמות עוינות שונות במועצת הביטחון של האו"ם, וכן לסיוע צבאי דחוף כדי לעמוד בעימות מתמשך עם חיזבאללה.
המומחים עמם שוחחו בסוכנות בלומברג אומרים כי היום הדברים שונים משמעותית. ישראל נמצאת במצב טוב הרבה יותר בכל פרמטר שהוא כדי לבצע מתקפה כזו ולהתמודד עם תוצאותיה.
מטרייה דיפלומטית חזקה מאי פעם
מבחינה מבצעית, התחממות היחסים בין ישראל למדינות המפרץ בשנים האחרונות, ובראש ובראשונה עם סעודיה, פותחת מגוון רחב של אפשרויות לחיל האוויר הישראלי. אין ספק שסעודיה תיתן אור ירוק למטוסי קרב ישראליים לעבור במרחב האווירי שלה, או שמכליות ישראליות יורשו לעבור בצי האי ערב כדי לתדלק את מטוסי חיל-האוויר.
למעשה, בהתחשב ביחסים האסטרטגיים שנוצרו בשנים האחרונות ובאינטרסים הנוכחיים, אין זה בלתי מתקבל על הדעת כי הסעודים (ואולי מדינות המפרץ האחרות) ילכו אף צעד אחד נוסף קדימה ויאפשרו למטוסים ישראליים שמטרתם לפגוע במטרות הגרעין האיראניות לנחות בבסיסיהם. זו יכולה להיות תפנית דרמטית מבחינת יכולתו של חיל האוויר הישראלי להרוס ביעילות את עשרות מתקני הגרעין של איראן.
מבחינה צבאית, ישראל עשתה בשנים האחרונות קפיצת מדרגה ענקית מבחינת יכולתה לספק יותר פצצות, עם יותר דיוק ולפגוע ביותר מטרות בו זמנית. נוסף על כך, בחודש דצמבר האחרון הכריזה ישראל על הפיכתה למבצעית של טייסת F-35. אמנם מדובר בטייסת קטנה שכוללת רק 12 מטוסים, אך ישראל מתכננת להקים שתי טייסות מלאות נוספות עד 2024.
נכון שהאיראנים חיזקו גם הם את יכולות ההגנה שלהם לאחר שקיבלו סוללות S-300 מרוסיה, שנפרסו סביב המתקנים האסטרטגיים ביותר שלהם, אך עם זאת, ישראל מאמינה כי היא יכולה להתגבר על ההגנות הללו גם ללא שימוש ב-F-35 החדש שלה.
מעל כולם: טראמפ
בנוסף, ממשל טראמפ, שלא כמו הבית הלבן של אובמה, עשוי להסכים לספק לישראל פצצות "חודרות בונקרים" שיהיו חיוניות להריסת מרכיבים מרכזיים מתוכנית הגרעין האיראנית, ובמיוחד מתקן ההעשרה בפורדו, בלבו של הר תחת עשרות מטרים בעומק האדמה.
גם מבחינה הגנתית, ישראל נמצאת היום במקום טוב יותר כדי להתמודד עם השלכות של התקפה כזו. ראשית, אין ספק שממשל טראמפ יספק הגנה דיפלומטית מלאה במועצת הביטחון, ויספק גם אמצעי לחימה רבים ככל שיידרש כדי לקיים מערכה צבאית ישראלית ארוכה.
נתניהו ו"הפצצה האיראנית" על במת האו"ם // צילום: AFP
שנית, בעוד שישראל עלולה לעמוד בפני נזקים כבדים כתוצאה ממטח כבד של מאגרי הטילים הגדולים של חיזבאללה, יכולותיה המוכחות והיערכותן הרחבה של סוללות "כיפת ברזל", יחד עם מערכת "קלע דוד", הופכות את מוכנותה של ישראל לגבוהה משמעותית ממה שהיה לפני כמה שנים.
יחד עם זאת בבלומברג מדגישים כי אין לרמוז שרק משום שישראל נמצאת כעת במצב טוב יותר לביצוע תקיפה על איראן, משמעות הדבר היא שהדבר יקרה. הסיכויים לכך עדיין נמוכים נכון לעכשיו. ישנם אילוצים פנימיים רבים, כמו גם גורמים בינלאומיים שיפעלו למנוע מישראל לבצע מהלך כזה.
עם זאת, היכולות המשופרות של ישראל מאפשרות לנתניהו לנקוט בגישה תוקפנית יותר כלפי טהרן, ביודעו כי אם יגיע הרגע, סיכויי הצלחת התקיפה יהיו גבוהים באופן משמעותי משהיה כשהחזיק את קריקטורת הפצצה באו"ם בשנת 2012.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
