"עד היום אני נדרש להסתיר מהאחים שלי את עובדת היותי חילוני. כל ביקור בבית הוא בעצם שקר אחד גדול וכל רגע שם הוא הצגה", סיפר איציק ברנשטיין, חייל בחיל הים ואחד מעורכי דף הפייסבוק "חיילים מצייצים", בפוסט חושפני במיוחד שפרסם בדף שאותו הוא מנהל.
ברנשטיין עזב את הדת בגיל 16 ושנתיים מאוחר יותר עזב את את הבית. "היום, בגיל 21, אני יכול לספור על יד אחת את כמות הפעמים שישנתי שם. העדפתי לישון על ספסל ברחוב ולא לראות את האכזבה על פני ההורים שלי. לא לקחתי מהם שקל מהרגע שחזרתי בשאלה והעדפתי לרעוב ללחם מאשר להיות חייב להם משהו חזרה", חשף.
לטענתו של החייל, למרות שהוא נאלץ לעזוב את ביתו, מכיוון שכל תמיכה מצד הוריו הגיע עם ניסיון לשטיפת מוח שאינם מודעים אליה, בצה"ל מסרבים להגדיר אותו כחייל בודד, זאת מכיוון שהוריו מבקשים שיחזור הביתה. "המסר היחיד שקיבלתי הוא 'אתה לא באמת מסכן, אתה סתם משלה את עצמך'".
ברנשטיין הוסיף וסיפר כי התגורר במשך שנה וחצי בבית החייל, שאותו כינה "כלה צבאי עם מסווה של חופש", ובבקשה החמישית שלו כחייל בודד הכירו בו ככזה, מה שאפשר לו לשכור דירה ולשקם את עצמו. עם זאת, כשהתבקש לחדש את הבקשה, הוא נענה בכך ש"ההורים רוצים אותך בבית אז אתה לא בודד".
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום
"היום אני פונה אליכם בתור מוצא אחרון. בית אין לי. משפחה שתתמוך בי ובאמת תקבל אותי כמו שאני, אין לי. גם ככה השלמתי עם כך שאני נועדתי להתמודד לבד אבל האמנתי ואני מאמין שיש אנשים טובים שיכולים לעזור לך לאורך הדרך. כיום במבט לאחור המכנה המשותף הכי גדול שראיתי בין עשרות החיילים הבודדים שפגשתי (ופגשתי המון) המסר הכי חזק היה 'אם לא תשקר או תקצין לגמרי את הסיפור שלך לא יעזרו לך'".
מטרתו של ברנשטיין היא לשנות את ההבנה בצה"ל בנוגע לחיילים בודדים ולגרום לכך שגם כאלו שההורים לא מצהירים שאינם רוצים אותם יוכלו לקבל את הסיוע הדרוש להם. "הגיע הזמן שמישהו שם למעלה יפקח עיניים", סיכם. "גם אם ההורים מכירים בך זה לא מונע ממך מלהיות בודד וזקוק למעטפת. אתם מצפים מאיתנו להקדיש שלוש שנים בלי לחשוב על המחיר שזה גובה מאיתנו ומקשים עלינו, לא רק בעתיד, אלא גם בזמן שהותנו במערכת. זה לא נשמע מעוות? תנו לנו הכרה כחיילים בודדים, הכירו בקורבן שלנו למען המדינה שנולדנו לשנוא ובחרנו לשרת נגד כל מה שגדלנו עליו", סיכם.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בקשתו הראשונה להכרה כחייל בודד נדחתה, אך קיבל זכאות להטבת הלנה מטעמי פרט, אותה מימש במגורים בבית החייל. לאחר ערעור, הוחלט להכיר בו כחייל בודד לשנה לאור הצגת קשר מצומצם ואינו מיטיב של החייל עם הוריו. במסגרת הכרה זו, קיבל זכאות לשכר דירה עד תום הכרתו כבודד.
לאחר כשנה, בחידוש בקשתו להכרה כחייל בודד, ניכר היה כי ישנו שיפור בקשריו של החייל עם הוריו אך עדיין קיים קושי במגורים משותפים. על כן, אושרה הטבת הלנה מטעמי פרט, אך זה לא הוכר כחייל בודד. החייל זכאי להלנה בבית החייל או בדירה של האגודה למען החייל. לאור ערעורו של החייל, בקשתו להכרה כחייל בודד נמצאת בבחינה נוספת."