שליט בראיון ראשון: ציירתי כדי לא לשכוח

כמעט בלי ששמנו לב, שנה חלפה מאז חזר גלעד שליט משבי חמאס. על מה שעבר על החייל השבוי סופר מעט מאוד, בוודאי לא מפי גלעד עצמו. אמש שודרו בערוץ 10 קטעים מתוך ראיון ראשון שהעניק שליט, והנה חלק מהדברים.

"במהלך היום הייתי משחק איתם כל מיני משחקים: שח, דומינו", מספר גלעד על שיגרתו אז, "אני שיחקתי עם עצמי כל מיני משחקים מוזרים, בעיקר דברים ספורטיביים. הייתי מכין כדור עם גרב, גרביים, חולצה, והייתי זורק אותו לפח. הייתי ממציא כל מיני דברים, וגם כותב דברים מדי פעם, למשל, ארץ-עיר".

כשנשאל אם כתב יומן, השיב שליט בשלילה: "היו לי כל מיני רשימות. עקבתי גם אחרי אירועי ספורט. הייתי מצייר את המפה של הארץ, את המצפה, כל הבתים. סתם, להיזכר, לדמיין את המקומות. עשיתי את זה יחסית בהתחלה כדי שלא אשכח. חלק לא אהבו את זה, שאני רושם, כאילו אוסף מידע".

מהרגעים הראשונים בחופש הוא זוכר בעיקר את החרדה. "במהלך הנסיעה (למצרים) הרגשתי הרבה לחץ, ולא ידעתי אם יקרה משהו, אם ינסו לפגוע בנו, משהו ישתבש ברגע האחרון. ברגע שיצאתי מהרכב ועברתי למצרים היתה תחושה של הקלה. סתם, פתאום אני רואה מולי עשרות אנשים, מאות אנשים, אחרי שלא ראיתי יותר מכמה אנשים כל השנים האלה, לראות כזו המולה סביבך. תחושה מוזרה, של הלם. וגם התחילה להיות הקלה. נכנסנו שם לחדר שבו זיהו אותי, ואז היה הראיון". המראיינת (שהירה אמין), סיפר שליט, לחצה את ידו. "זו האישה הראשונה שראיתי אחרי חמש וחצי שנים כמעט". איך היה לשמוע קול של אישה, נשאל. "דווקא אותה-!", הגיב שליט בקריצה.

על הלילה הראשון בבית הוא מספר: "הלכתי לישון באיזה תשע, תשע וחצי. קמתי בשתיים בלילה, התחלתי להסתובב בבית. הסתובבתי, הסתכלתי בחלונות, ראיתי כל מיני שומרים מסתובבים בחצר".

"לא הבטחנו בלעדיות"

מקורבים לנועם שליט אמרו אמש ל"ישראל היום" כי במשפחה שורר כעס רב בעקבות שידור הראיון.

"אמנם הסרט צולם בהסכמת גלעד שליט ומשפחתו, אך הראיון לא אמור היה להיות משודר בלעדית בערוץ 10 כיוון שנועם התחייב בעבר שלא לתת בלעדיות לשום כלי תקשורת", אמר מקורב למשפחה, "מועד השידור נדחה לפחות פעמיים לבקשתו של נועם, אבל לא נותרה לו ברירה לאחר שהוא הבין שהוא לא יוכל למנוע את השידור באמצעים משפטיים".