האם אנחנו עדים לפריצת דרך ענקית בהבנת הזיכרון של בעלי החיים? זה מה שמדענים שערכו ניסוי בנושא, והצליחו להעביר זיכרון מחילזון ימי אחד לשני חושבים.
הנוירוביולוג דיוויד גלנזמן מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס מאמין כי סוג הזיכרון שגורם לרפלקס הגנתי אצל החילזון אינו מקודד בקישורים שבין תאי המוח, כפי שחשבו, אלא במולקולות RNA המהוות חלק מהמרקם הגנטי של החילזון.
בניסוי שנועד לבדוק את הרעיון, גלנזמן שתל חוטים בזנבו של החילזון והעביר בהם זרם חשמלי כמה פעמים. הגירוי החשמלי החוזר גרם לחילזון לתגובה של כיווץ בתנועה הגנתית בלתי רצונית אופיינית לחילזון, בדומה לתגובה רפלקסיבית למשמע רעש חזק. לאחר מכן נלקחו פרודות RNA מהחלזונות שעברו את החוויה והוזרקו לחלזונות שלא חוו הלם חשמלי. התברר כי החלזונות שקיבלו את ה־RNA הפכו מיידית רגישים לזרם כמו החלזונות שקיבלו את הזרם החשמלי. כאשר הוזרק לחלזונות RNA מחלזונות שלא עברו את הטיפול בהלם חשמלי, לא היתה תגובה כזו והתגובה הרפלקסיבית לא היתה מיידית.
לדברי החוקרים, "מדובר בסוג מאוד מסוים של זיכרון, לא כזה שאומר מה קרה לי ביום ההולדת החמישי, או מיהו נשיא ארה"ב".
חוקרים אחרים בתחום אומרים שהניסוי אינו מצביע בהכרח על המסקנות שהסיקו החוקרים בניסוי. "ברור שיש צורך במחקר נוסף כדי לקבוע אם השינויים הללו יציבים ומה עומד מאחורי מנגנון הזיכרון", אומרת פרופ' סרלין ואן, חוקרת זיכרון מאוניברסיטת קרדיף. "עלינו להיות זהירים בהשוואה לתהליכים בזיכרון האנושי, שהוא הרבה יותר מורכב".
"תומאס ריאן, שחקר את הזיכרון בטריניטי קולג' בדבלין, אינו משוכנע שהזיכרון עובר. "זה מעניין, אבל אני לא חושב שהם העבירו זיכרון. המחקר אומר לי שזו תגובה בסיסית ביותר, שבה מעורב מתג בחיה, ושיש משהו בתוך ה"מרק" שגלנצמן הזריק, שמפעיל את ה"מתג". עם זאת, אומר ריאן, כי יש צורך בחשיבה מהפכנית לגבי זיכרון. "בתחום כזה אנו צריכים כמה שיותר רעיונות. העבודה הזו מובילה אותנו בדרך מעניינת, אבל יש לי ספקות גדולים לגביה".