קטטות בין מתרימים של ההגנה ואצ"ל
לאחר שבמשך שנים הפעילה ההגנה מערכות לגיוס כספים לצורכי ביטחון היישוב (כמו "כופר היישוב"), החל גם אצ"ל להפעיל מערכת גיוס כספים לצרכיו, שנקראה "קיר ברזל". אלפי "מתרימים" נעו ברחבי הארץ, בעיקר ברחובות הערים הגדולות, כשבידם סרטי נייר, שאותם הצמידו בסיכה לדש הבגד של אלה שנענו לבקשת התרומה לשני הארגונים.
בין מתרימי ההגנה לאלה של אצ"ל החלו התנגשויות, שהפכו במהרה לאלימות. אלה הדביקו כרוזים על קירות בתים ולוחות מודעות - ואנשי המחנה האחר מיהרו להסירם ולהדביק תחתם כרוזים משלהם. ב־1 במארס התפתחה קטטה אלימה בין שתי קבוצות מתרימים בפינת הרחובות קרן קיימת (כיום שדרות בן־גוריון) ובן יהודה בתל אביב.
זמן לא רב אחר כך התנהל בקפה "כסית" הסמוך קרב של ממש בין חברי ההגנה לאצ"ל, שבסיומו פונו מהמקום 18 איש ואישה פצועים, אחת מהם במצב קשה עם זעזוע מוח.
• • •
חשש מתוכנית בריטית שתפגע בייצור הנפט בחיפה
חששות כבדים מועלים בנוגע למצב התעסוקה הצפוי בבתי הזיקוק בחיפה, בשל ידיעות שהתקבלו מלונדון על כוונות של אילי נפט בריטים להעביר את צינור הנפט המגיע לחיפה אל טריפולי שבלבנון.
הצינור המדובר, באורך 942 ק"מ, הוביל נפט גולמי משדות הנפט מכירכוכ שבעיראק, דרך ירדן, לבתי הזיקוק בחיפה, והיווה מקור עיקרי לחומר הגלם במפעל, שבו מועסקים כ־2,200 עובדים, מהם 500 יהודים.
הנפט זוקק, נאגר במיכלים והועבר בצינור המשך לנמל חיפה, ומשם אל מיכליות, שהובילו אותו לאירופה.
הסיבה לתוכנית ההטיה היא חששם של אילי הנפט הבריטים מהקרבות המשתוללים בארץ, והדאגה שמא תגרום המלחמה להפסקת ההזרמה התקינה של הנפט שעובר בשטחי ארץ ישראל. צינור הנפט, שהנחתו הסתיימה ב־1935, סבל מחבלות כבר שנה לאחר מכן, בתקופת המרד הערבי הגדול, כשהיה יעד מועדף לפגיעה מצד הכנופיות הערביות. כעת, טוענים בלונדון, כבר החלו פגיעות ראשונות בצינור, ואין ספק שכאשר תוכנית החלוקה תצא לפועל, הצינור ייפגע שוב ושוב, עד כדי השבתת הזרמת הנפט באמצעותו.
המתנגדים לתוכנית ההטיה טענו כי הטיית הצינור לא תמנע מהערבים לבצע בו מעשי חבלה, אם יחפצו. לדעת המתנגדים, שום הפרת סדר בארץ ישראל לא תימשך זמן רב מדי, וכמו כן יש להביא בחשבון שארץ ישראל ובתי הזיקוק בחיפה מציעים כוח אדם מוכשר ומיומן על פי שיטות אירופיות, שאינו קיים בטריפולי שבלבנון.
בסופו של דבר, הזרמת הנפט בצינור כירכוכ־חיפה פסקה מייד עם הכרזת המדינה, במאי 1948.
• • •
הצרכנייה / מוצרים של אז
פנס קסם
פנס הקסם היה הקולנוע לילדים של הזמנים ההם, כשלא היו הגרושים ללכת ל"קולנוע אמיתי". היתה זו מין קופסת מתכת, שבחלקה האחורי תא אטום שלתוכו הוכנס נר קטן (ואחר כך עששית). בחלק הקדמי של הקופסה היתה זכוכית מגדלת, וביניהן מסילה שלתוכה הושחלה רצועת זכוכית, שעליה צוירו ביד תמונות צבעוניות נאיביות שסיפרו סיפור ילדים כלשהו. הלהבה בעששית האירה את הדימויים המצוירים אל עבר העדשה, וזאת הטילה את התמונות לעבר לוח קרטון לבן, שהונח לפני המכשיר, או לעבר הקיר. מאוחר יותר הוחלפה העששית במנורת חשמל.
• • •
הוקמה מועצה כלכלית לשעת חירום
ב־25 בפברואר 1948 הוקמה מועצה כלכלית יישובית לשעת חירום, שתהווה גוף ציבורי עליון לפיקוח על כל ענייני הכלכלה. המועצה תרכז תחת קורת גג אחת את נציגי המוסדות והרשויות, ותקדם תוצרת הארץ ועבודה עברית. אחד מתפקידיה העיקריים יהיה לטפל בענייני היבוא, שהשתבשו מאוד עם תחילת המלחמה. מצד שני, נדרש הידוק של אמצעי הפיקוח על הנפקת רישיונות יבוא, מתוך דאגה ליתרות מטבע החוץ המתדלדלות, ומתוך רצון לווסת בין היבוא לצריכה המקומית, כדי לעודד את הייצור העברי בארץ ישראל. מייד עם תחילת פעילותה מצאה המועצה שהצטברו לא פחות מ־2,000(!) בקשות יבוא.
זכות בכורה בתחום היבוא ניתנה לאישור רישיונות עבור מצרכים חיוניים, שהמלאי שלהם הלך והצטמצם, ובפרט מזונות לאדם ולחי וחומרי גלם לענפי התעשייה החשובים. על פי בדיקת המועצה, התברר שבקשות רבות לקבלת רישיונות נפסלו, מאחר שעסקו במוצרים שאין בהם כל צורך בארץ ישראל בעת הזאת - מכיוון שיש כמותם המיוצרים בארץ: מוצרים כגון צעצועים, ביסקוויטים וריבות. תשומת לב גדולה ניתנה על ידי המועצה לצמצום הייצור של מוצרים הדורשים חומרי גלם יקרים או כאלה שנמצאים במחסור, שכן הזרמת ביקוש לחומרים מסוג זה מהווה גורם ראשון במעלה לקידום הספסרות והשוק השחור. למשל, בשל המחסור החמור בביצים ובשמנים שלחה המועצה מכתב רשמי ל־34 הקונדיטוריות הגדולות בתל אביב, שכותרתו: "יש להפסיק אפיית מוצרי קונדיטוריה שיש בהם משום מותרות". המועצה החליטה גם לאסור מתן רישיונות ליבוא מוצרים המוגדרים כמותרות - כגון שעוני יד יקרים וחליפות מהודרות. הכל מתוך מגמה ליצור בישראל משטר של צמצום וחירום כלכלי, שיפעל נגד בזבוז מטבע זר ומנגד, יעודד את התעשייה המקומית. תורים ארוכים של יבואנים המבקשים להגיש בקשות יבוא או לטפל בבקשות קיימות, נוסף על אלה שבקשותיהם נדחו, נראו צובאים בכל יום על פתח "המחלקה היישובית לייבוא וייצוא" ברחוב נחלת בנימין 59 בתל אביב, כשהמקום צר מלהכיל את ההמונים. רוב הבאים עוזבים את המקום כעוסים וממורמרים, שכן בקשותיהם לא נענות, או שכלל לא הצליחו להגיע לראש התור כדי לשטוח את בקשותיהם בפני פקידי המחלקה.
• • •
קרב של 12 שעות בהר הצופים
למעלה מ־12 שעות, החל מ־3 לפנות בוקר של ה־26 בפברואר 1948, נמשך קרב באזור הר הצופים בין מאות פורעים ערבים שניסו להתפרץ מאזור ואדי ג'וז לעבר בית החולים הדסה והאוניברסיטה העברית הסמוכים, לבין מגינים יהודים שהתבצרו על ההר.
הערבים ביקשו לנקום את הפגיעה בבתי ואדי ג'וז ושייח' ג'ראח, שחלקם הגדול נהרס בהתקפת ההגנה באותו הבוקר. בקרבות הופעלו מרגמות ונשק אוטומטי קל וכבד. לפחות 20 תוקפים ערבים נהרגו ועשרות נפצעו. 15 אנשי מגן נפצעו, בדרגות פציעה שונות.
("מעריב")
הבריטים מפסיקים את שירותי הדואר לחו"ל
על פי מקורות יודעי דבר, מתכוונת הממשלה הבריטית להודיע תוך שבועיים, בהתחשב בחיסול הקרוב של המנדט על ארץ ישראל, על הפסקת קשרי דואר עם ארצות חו"ל.
לשמע הידיעה המטרידה התכנס הוועד הלאומי כדי לדון בדרכים המתאימות שישאירו את תקשורת הדואר פעילה, לפחות עד סיום המנדט. הועלתה הצעה לקבוע כתובת דואר באחת ממדינות אירופה, שלשם יישלח כל הדואר המיועד מחו"ל לארץ ישראל, ומשם הוא יועבר לארץ במשלוחים שיארגנו המוסדות היהודיים המוסמכים.
("הבֹקר")
מחר - משחק הכדורגל המותח ביותר!
משחק ידידות מתוכנן מחר בין קבוצות מכבי תל אביב ונורדיה תל אביב. יהיה זה משחק גומלין למשחק בין שתי הקבוצות, שנערך לפני מספר שבועות ובו היכתה נורדיה את מכבי 1:4.
עדיין מוקדם לזלזל בכוחה וביכולתה של מכבי, ומשום כך יעקבו מחר רבים אחר המשחק, ומי שלא יוכל לעקוב אחר המשחק בעיניו - ימתין לתוצאות בכיליון עיניים.
("דבר". המשחק הסתיים בתיקו 1:1)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו