מ-1 בדצמבר אנו צפויים להקטנה משמעותית של דואר הזבל המגיע לתיבת הדואר האלקטרוני שלנו, עם כניסתו לתוקף בישראל של חוק חדש למניעת הפצת דואר זבל.
בשבועות האחרונים אנו מופצצים בהודעות של כל אלה ששלחו אלינו טונות של דואר זבל, ובהן בקשה שנאשר להם להמשיך לשגר אלינו מסרים פרסומיים. כמו כל חוק חדש, גם החוק הזה יחייב פרשנות ופסיקה כדי לראות מי באמת עובר עבירה בשיגור מיילים למספר גדול של אנשים, ומי יכול להמשיך לשגר להמונים את המסרים הרלוונטיים.
אין בלשון החוק התייחסות למשלוח עלון אלקטרוני הכולל, נוסף על המידע המקצועי, גם פרסומת. מאחר שהחוק טרי ואין במדינות רבות בעולם חוקים דומים, קשה לדעת כיצד בתי המשפט יפרשו אותו. אולם סביר להניח כי במקרים כגון אלה בית המשפט יבחן את המהות העיקרית של החומר שנשלח, ואם יגיע למסקנה כי העיקר הוא עידוד לרכישה של מוצר או שירות, יקבע כי זהו דבר פרסומת שצריך לעמוד בהוראות החוק.
החוק כולל שתי הוראות עיקריות: איסור על משלוח דברי דואר המהווים "דבר פרסומת" באמצעים הללו מבלי שניתנה על כך הסכמתו בראש ובכתב של הנמען, וכן כללים לגבי תוכנה של הודעת הפרסומת.
החוק מחייב את בתי העסק לבצע התאמה מסחרית של התכנים הנשלחים, כך שקהל הלקוחות יסכים לקבל את הדיוור, להתאים את התכנים לדרישות החוק, וגם להתאים את מערכות המחשוב, כך שיובטח כי הדואר האלקטרוני יישלח רק לאלו שהביעו את רצונם לקבלו.
נדרשת גם הבנה משפטית כדי למנוע אפשרות של עבירה על החוק. ההבנה המשפטית יכולה לחסוך הרבה כאב ראש והרבה כספים, כי לפי החוק, בית המשפט יהיה רשאי להורות על תשלום פיצויים בסך של עד 1,000 שקלים, שאינם תלויים בגרימת נזק כלשהו, בגין כל הודעת זבל שנשלחה, ועד להפסקת המשלוח של דברי הפרסומת.
עו"ד דלית בן-ישראל, שותפה במשרד הרמן מקוב ושות' ומנהלת מחלקת היי-טק ומיחשוב במשרד, מבהירה כי משלוח דואר זבל יהווה עבירה פלילית של בית העסק ומנהליו העלולה לגרור במקרים קיצוניים קנס של כ-70 אלף שקלים.
הודעת סירוב
לדבריה, החוק קובע כי חל איסור על משלוח דברי פרסומת המוגדרים כ"מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת". כך נשמטה הקרקע לכאורה מתחת לאפשרות של בית העסק להציע ללקוחותיו הקיימים והפוטנציאליים לרכוש, לדוגמה, עיתון מנוי לאתר אינטרנט או גישה אליו וכו'. מעבר לכך, נוסח החוק אוסר על משלוח של הצעה להארכת תוקפו של שירות קיים. בכל מקרה - גם אם הסכים מראש לקבל הודעות וגם אם לא - נמען רשאי בכל עת לחזור בו מהסכמתו לקבלת דברי פרסומת על ידי משלוח הודעת סירוב למפרסם.
עו"ד בן-ישראל מבהירה כי גם משלוח של פרסומת לרכישת מוצר או שירות לנמען שנתן לכך הסכמתו, מוגבל בתנאים שנקבעו בחוק. התיקון לחוק מחייב את בעל העסק לכלול בכל פרסום, בין היתר, כיתוב מפורש באופן בולט, ברור ושאינו מטעה, על כך שמדובר בתוכן פרסומי תוך עמידה במספר כללים, ובכללם ציון המילה "פרסומת" בתחילת המסר או בכותרת הדוא"ל, כדי לאפשר למקבליו להשתמש בפונקציה לסינון פרסומות, למרות שאלו הביעו מלכתחילה הסכמה לקבלן. כדי להבטיח את יכולת הנמען להודיע כי אינו מעוניין עוד בקבלת דברי פרסומת, מוטלת החובה על המפרסם לציין את פרטיו בגוף ההודעה וכן את זכות הנמען לשלוח הודעת סירוב.
לקראת כניסתו לתוקף של החוק פתח איגוד האינטרנט הישראלי אזור מיוחד באתר האיגוד המוקדש לחוק ולהשלכותיו.
מלחמה בזבלנים
בפנייה למקבלי דואר זבל נותן האיגוד עצות של "עשה ואל תעשה" ואף מצייד את הנפגעים בכלים למלחמה, דוגמת מכתב תלונה למפרסם או כתב תביעה אזרחית נגד מפיצי ספאם. בשני המקרים ניתן להוריד את המכתבים מאתר האיגוד, למלא בהם את הפרטים החסרים ולעשות בהם שימוש מיידי.
לגבי הגשת תביעה, מציין האיגוד כי "החוק מאפשר לתבוע את הפיצוי (עד 1,000 שקלים בגין כל הודעת זבל) גם ללא צורך בהוכחה כי נגרם למקבל נזק כלשהו".
באזור המיועד למפרסמים יכול כל שולח דואר פרסומי לראות אם הוא יכול להיחשב כשולח דואר זבל או לא. בנוסף, מוצעת למפרסם דוגמת מכתב שאותו יוכל לשלוח ללקוחותיו לקבלת אישור למשלוח דברי דואר ממנו. באזור להורים ניתן לקבל טיפים להתמודדות עם דואר זבל לסוגיו.
"אנו באיגוד חושבים שיש להרתיע את מפרי החוק, ומעודדים את נמעני דואר הזבל לתבוע בגין קבלת דואר זבל בניגוד לרצונם", אומר רימון לוי, נשיא איגוד האינטרנט. לדבריו, החוק שהתקבל מאפשר לצרכנים לדאוג בעצמם לאכיפתו באמצעות תביעה, ללא צורך בהגשת תלונה במשטרה.
הכתובת: www.isoc.org.il/spam
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו