אם חשבתם שכבר שמעתם על כל הישראלים שמנסים לפלס את דרכם בהוליווד, מתברר שתמיד יש עוד אחד כזה. הפעם מדובר באדם קארסט, בן 29, שנמצא בעיר המלאכים קצת יותר משנה ושכבר הספיק להרשים את ז'אן קלוד ואן דאם - שליהק אותו לסרט החדש בכיכובו שייצא במאי 2009 למסכים.
לפני שבועיים חזר קארסט משלושה חודשים וחצי של צילומים בתאילנד, שם צולם הסרט "Full Love" שכתב וביים ואן דאם. "אני מגלם את התפקיד של הרע", מספר קארסט, "זה גבר בשם סולי, טורקי שהגיע לתאילנד ובנה שם אימפריה של מועדוני סקס יוקרתיים. הוא עושה תחרויות בעולם שלישי למצוא את האישה הכי יפה ומציע להן לבוא לעבוד אצלו בתור נערות ליווי. זו דמות של גבר בן 35, והבחורה שוואן דאם מעוניין בה היא המאהבת שלו (השחקנית הספרדייה קלאודיה בסולס, מ"כ) שגם עובדת אצלו בעסק. בגלל זה נוצרת היריבות ביניהם".
איך קיבלת את התפקיד הזה-
"לפני כמה חודשים ראיתי באחד האתרים באינטרנט שיש אודישנים לסרט שמצלמים בתאילנד. לא ציינו שם במה מדובר. חיפשתי תפקיד שמתאים לי ומצאתי שם תפקיד של אמריקני-איטלקי. הגשתי מועמדות".
ככה זה עובד? דרך האינטרנט-
"כן, אלה אתרים מאוד רציניים שגם סוכנים עובדים איתם. היום הכל נעשה דרך האינטרנט. אחרי שלושה שבועות, כשכבר שכחתי שהגשתי מועמדות לסרט הזה, התקשרו אלי מההפקה והזמינו אותי לאודישן. שאלו אותי בטלפון אם אני מוכן לעשות עוד אודישן לתפקיד שהתיאור שלו הוא של אדם בגילאי 55-45. אמרתי 'בוודאי, כל מה שייתנו לי - אני אקח'. ידעתי שזה תפקיד עם מבטא ושיש לי יותר סיכוי איתו.
"בהתחלה באתי לאודישן לתפקיד של זיני האיטלקי-אמריקני. האודישן היה בסדר. אמרו לי לחכות בחוץ ואז הכניסו אותי חזרה לאודישן לתפקיד השני, של סולי. כשסיימתי את האודישן זו היתה הפעם הראשונה שהרגשתי מאה אחוז בתפקיד, שעשיתי את זה. ידעתי שגם אם לא קיבלתי את התפקיד - עשיתי אודישן ברמה מאוד גבוהה.
"כמה ימים אחרי, תוך כדי עבודה, כשאני מעמיד קירות גבס, אני מקבל שיחת טלפון מהמלהק. הוא אמר לי שזה סרט של ואן דאם, ושוואן דאם אמור להתקשר אלי עוד מעט כי הוא לא היה נוכח באודישן. הוא היה בבלגיה ושלחו לו את האודישן מצולם. התחלתי לקפוץ מאושר וכמה שעות אחר כך הוא באמת התקשר אלי ודיבר איתי 40 דקות, כשהוא מסביר לי מה הוא רוצה שאני אעשה באודישן השני".
ואיך היו הצילומים-
"זו היתה חוויה מטורפת. צילמנו בשלושה לוקיישנים: בנגקוק ועוד שתי עיירות חוף. אנשי ההפקה התאילנדית היו ממש מקצועיים, היו לנו תנאים מעולים. ביום השני של הצילומים דיברתי עם ואן דאם וסיפרתי לו שהייתי מאבטח בישראל והוא הציע לי להיות המומחה לנשק בסרט. העברתי להם את כל המטווחים ולימדתי את כל החבר'ה שאמורים להשתמש בנשק איך לירות, איך לעמוד ואיך להחזיק את הנשק. אפילו נתתי טיפים לוואן דאם".
עם כל הניסיון שיש לו, הוא עוד צריך טיפים-
"יש הרבה דברים שבתור איש אבטחה ישראלי אתה רואה - ואנשים לא מכירים".
"תמיד התחילו איתי"
בניגוד לשחקנים אחרים, אצל קארסט המשחק לא היה חלום חיים. "האמת היא שאף פעם לא התעסקתי במשחק ולא חשבתי שאי פעם אעשה את זה", הוא מספר, "נולדתי בקנדה והגעתי לארץ בגיל ארבע ליקנעם. בצבא שירתתי באגוז וכשהשתחררתי הייתי מאבטח באל על כמעט שש שנים.
"במשך שלוש שנים הייתי מאבטח במטוסים, ובאחת הטיסות שלי לניו יורק התאהבתי בעיר הזאת והחלטתי שאני בא לשם ללמוד מינהל עסקים. לפני ארבע שנים עברתי לניו יורק ועבדתי שם כמאבטח בטיסות מניו יורק למיאמי. התחלתי ללמוד מינהל עסקים במנהטן ואחרי סמסטר אחד הבנתי שזה לא בשבילי, ושאני רוצה ללמוד משחק. רציתי ללמוד משחק כדי להשתחרר, בשביל הביטחון העצמי שלי, הייתי מאוד ביישן, לא הייתי פתוח, לא דיברתי כמעט על עצמי".
לא היית מתחיל עם בנות-
"לא, הן תמיד התחילו איתי".
ומה קרה מהרגע שקיבלת את ההחלטה-
"ב-2005 נכנסתי לבית הספר 'ward' בניו יורק והתחלתי ללמוד שם. לא ידעתי מה זה משחק בכלל, למדתי שם שנה וחצי ומשהו השתנה בי, פתאום נפתחתי בצורה קיצונית. השתתפתי בשתי הצגות בבית הספר שעלו באוף ברודוויי בשם "Serenading Louie" ו"Honour".
כבר אז התחילו החלומות על הוליווד-
"אחרי ההצגה הראשונה שלי הבנתי שיש על מה לדבר, שיש פה משהו. אהבתי מאוד את התיאטרון, אבל ידעתי שאני רוצה לעשות קולנוע ושאני אעבור ללוס אנג'לס מתישהו כי זה המקום הנכון להיות בו".
כבר לא משפץ
ביולי 2007 עבר אדם ללוס אנג'לס בלי כסף, בלי קשרים, ובלי סוכן. "נחתתי אצל חבר והתחלתי ללכת לאודישנים של כל מה שיש, פעמיים-שלוש ביום, לדברים הכי נמוכים".
תן לי דוגמה למשהו נמוך.
"סרטי סטודנטים שנה א', שאליהם נסעתי שעתיים ברכב שלקחתי בהשאלה כי לא היה לי אוטו. עשיתי אודישן בחניון של בית, למשל. אחרי תקופה מסוימת התחילו לקרות דברים. הצטלמתי לסרטי סטודנטים, לכמה קליפים, לסרט קצר שהוקרן באוניברסיטת לוס אנג'לס. ברור שזה היה גם מתסכל אבל היתה לי מטרה. בינתיים עבדתי בעבודות זמניות - נהג לימוזינה, שיפוצים, מתקין מערכות מחשבים במשרדים".
ואתה מאמין שאחרי הסרט של ואן דאם מעמדך ישתנה-
"בטח. כשאתה עושה סרט כזה מתייחסים אליך אחרת. עכשיו יש לי סוכנת, ויהיה לי קל יותר להשיג ויזת אמן. גם הביטחון העצמי שלי עלה פלאים. מה שעד עכשיו היה בגדר דמיונות הפך לממשי".
ואתה עדיין עובד בשיפוצים-
"לא, זהו. עכשיו אני רק משחק".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו