בתקופה הקרובה אמור השר להגנת הסביבה להחליט האם יוטלו דמי פיקדון גם על בקבוקי משקה גדולים. זאת לאור תוצאות מיחזור הבקבוקים שצריך תאגיד אלה להציג לשר. מעבודת מחקר שביצעה BDO Consulting Group עבור תאגיד המיחזור "אסופתא" עולה כי הרחבת חוק הפיקדון גם לבקבוקים משפחתיים עשויה דווקא להוזיל בכ-15-20 אגורות את מחיר הבקבוק, לאלו שישיבו אותו לסופר הקרוב או לתחנת המיחזור העירונית באזור המגורים.
בישראל צורכים כיום 800 מיליון בקבוקי משקה משפחתיים וכמיליארד בקבוקים קטנים ופחיות. על פי חוק הפיקדון הקיים כבר כ-15 שנה, חלה חובה לאסוף ולמחזר הן בקבוקים קטנים והן בקבוקי משקה משפחתיים, אולם בעקבות לחצים של יצרניות המשקאות על שרי הגנת הסביבה, מיום כניסתו לתוקף של חוק הפיקדון, יישומו של החוק נדחה משנה לשנה ולא יושמו בפועל דמי הפיקדון על הבקבוקים המשפחתיים. החוק קובע כי במידה ולא ייאספו וימוחזרו 55% מכלל הבקבוקים, יחול פיקדון גם עליהם באופן אוטומטי. בפועל, רק 24% מהבקבוקים המשפחתיים נזרקים למיחזוריות וכ-30% נוספים נאספים במזבלות. זאת לעומת כ-80% מהבקבוקים הקטנים שמועברים למיחזור.
יודגש כי שיעור מחזור הפסולת העירונית בישראל נמוך בכמחצית מהמקובל במדינות מערב אירופה. אחד הגורמים לכך הוא העדר תמריץ כלכלי מספק למחזור בקבוקי פלסטיק משפחתיים בישראל, בניגוד למקובל במרבית המדינות המפותחות. המשמעות הינה, כי בנוסף לעלות הכלכלית הישירה, הציבור הישראלי משלם גם מחיר סביבתי עודף.
על פי המחקר, מאז כניסתו לתוקף של חוק הפיקדון, בשנת 2001, הרשויות המקומיות חסכו למעלה מ-1.6 מיליארד ₪ על איסוף והטמנה של הבקבוקים הקטנים. הרחבת דמי הפיקדון גם לבקבוקים המשפחתיים תגדיל את היקף איסוף הבקבוקים הגדולים לכ-80% מכלל הבקבוקים הנמכרים בישראל, בדומה להיקף האיסוף של הבקבוקים הקטנים. בכך יחסכו העיריות, והציבור המשלם על כך בתשלומי הארנונה, כ-62 מיליון ₪ מדי שנה על עלויות איסוף והטמנה של הבקבוקים – ירידה של כ-70% בעלויות לעומת המצב כיום.
מעבודת המחקר עולה כי בניגוד לטענות המושמעות על ידי חברות המשקאות, הטלת דמי פיקדון על הבקבוקים הקטנים לא העלתה את מחירי הבקבוקים, אלא להיפך, הוזילה אותם לאלו שמיחזרו. בנוסף, בדומה למצב במדינות אחרות בעולם בהן קיים חוק פיקדון, החוק לא גרם לירידה בצריכת המשקאות.
עוד עולה מהמחקר כי עפ"י בדיקת נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את רוב דמי הפיקדון (17 אג' מתוך 25 אג' דמי הפיקדון בזמנו) ספגו היצרנים והיבואנים ולא הצרכנים. אם לוקחים בחשבון את החזרת מכלי המשקה על - ידי הצרכנים למעשה מחירי המשקאות במכלים אישיים דווקא ירדו בעקבות החלת החוק. בחברה אומרים כי מחיר הבקבוק שנקבע בשוק הוא תוצאה של ביקוש והיצע, ולפיכך יתכן כי היצרנים יחליטו שלא להעלות כלל את המחיר משיקולי תחרות או שתשומה אחרת שלו הוזלה. בכך הציבור שיחזיר את הבקבוקים יחסוך וירוויח, למעשה, עד 20 אגורות על כל בקבוק, לעומת המצב כיום. עוד נטען בחברת המחקר כי חוק הפיקדון לא פגע בהיקף הצריכה. בהתאם לנתונים שהתפרסמו באתר אל"ה, הביקוש למכלי משקה עליהם חל חוק הפיקדון עלה בכ - 71% בין השנים 2002 ל – 2014.
לדברי ירון ברדוגו, מנכ"ל תאגיד המיחזור "אסופתא" כל הסיסמאות ולפיהן דמי פיקדון מהווים מס על הציבור הוכחו כריקות מתוכן אשר מובלות על ידי יצרניות המשקאות. בלמעלה מ-50 מהמדינות המובילות בעולם חוקי הפיקדון חלים הן על בקבוקים קטנים ופחיות והן על הבקבוקים המשפחתיים היות והוכח כי באף מדינה לא ניתן להגיע להיקפי מיחזור משמעותיים ללא דמי פיקדון. כל המחקרים שנעשו בעולם הוכיחו כי באיסוף וולנטרי של בקבוקים ניתן להגיע לכ-20%-30% בלבד, לעומת כ-90% כשיש דמי פיקדון.
יתרה מזאת, בניגוד לבקבוקים הקטנים שנצרכים ברחוב או במסעדות, הבקבוקים הגדולים נצרכים בעיקר בבית כך שהמיחזור שלהם נח הרבה יותר והצפי הוא להיקף מיחזור של למעלה מ-90% מהבקבוקים אם יוחל עליהם פיקדון. הציבור ירוויח מכך פעמיים: מחירי הבקבוקים יוזלו למעשה וימנע הנזק הסביבתי העצום שנגרם כיום כאשר למעלה מחצי מיליארד בקבוקים בשנה אינם נאספים כלל אלא מושלכים לפחי האשפה הירוקים או בשטחים הציבוריים.