השר לשעבר וראש ישיבת בית אורות לשעבר הרב בני אלון הלך היום (שישי) לעולמו לאחר מאבק ארוך במחלת הסרטן והוא בן 62. הלווייתו נערכה אחר הצהריים בהר המנוחות, גבעת שאול, ירושלים, בנוכחות מאות מלווים ביניהם גם השרים נפתלי בנט ואיילת שקד ואישי ציבור נוספים.
הרב אלון, תושב הישוב בית אל, היה מנהיג ציבור ציוני דתי. כיהן כשר התיירות (2001-2004) וכחבר הכנסת, היה יושב ראש מפלגת מולדת ויו"ר הרשימה המאוחדת האיחוד הלאומי-מפד"ל. בעבר כיהן כראש ישיבת בית אורות והיה ממייסדי בית אל. שימש כנשיא הארגון הבינלאומי IIACF המאגד את השדולות הפרו-ישראליות בפרלמנטים ברחבי העולם.
הנשיא ראובן (רובי) ריבלין מסר עם היוודע דבר פטירתון: "היה איש גדול עם לב ענק, שהקדיש את כל כולו לעשייה ציבורית וחינוכית. כשר, כחבר כנסת, כאיש עשייה, חזון ורוח היה הרב בני אלון מגדולי הלוחמים והפועלים למען ארץ-ישראל, תושביה ובוניה. כחבר וכידיד הוא היה עבורי חברותא ובר-פלוגתא שמחויבותו לחברה הישראלית ולמדינת ישראל הייתה עמוקה שורשית ואינה יודעת פשרות".
הנשיא הוסיף: "בשנים האחרונות פעל הרב בני אלון לחיזוק מעמדה של מדינת ישראל ברחבי העולם, תוך שהוא מאגד ארגונים רבים לכח משפיע, פעיל ויוזם הלוחם בבידודה של מדינת ישראל ותומך בה גם בשעותיה הקשות וכנגד דעת קהל עוינת".
אלון נולד בשכונת רחביה בירושלים, בנם השלישי של השופט פרופ' מנחם אלון (לימים המשנה לנשיא בית המשפט העליון) ורות.
אלון למד בישיבה התיכונית מדרשיית נעם בפרדס חנה ולאחר מכן בישיבת הנגב, ישיבת מרכז הרב בירושלים וכולל האידרא ברמת הגולן. שירת בצה"ל בחיל התותחנים ושוחרר בדרגת סגן. הוסמך לרבנות בשנת 1978, ובגיל 23 מונה לתפקיד רב הקיבוץ הדתי שלוחות שבעמק בית שאן. בהמשך שימש ר"מ במספר ישיבות ביניהם ישיבת ההסדר מעלה אדומים, מכון מאיר וישיבת עטרת כהנים בעיר העתיקה בירושלים. בשנים 1983–1985 היה שליח הסוכנות היהודית לפעילות ציונית בקרב ארגוני סטודנטים יהודיים בארצות הברית.
אלון נבחר לכנסת ה-14 בשנת 1996 מטעם מפלגת מולדת. בכנסת זו שימש כחבר בועדת החוקה, חוק ומשפט, בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי ובוועדת הפנים ואיכות הסביבה.
לקראת הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה היה מיוזמי איחוד מפלגות הימין בכנסת, ובשנת 1999 נבחר שוב לכנסת ה-15 במסגרת האיחוד הלאומי, במקום החמישי ברשימת הסיעה והשני במפלגת מולדת. לאחר הירצחו של רחבעם זאבי בידי אנשי החזית העממית בירושלים, החליף אלון את זאבי בתפקיד שר התיירות. אלון פרש עם סיעתו מן הממשלה ב-14 במרץ 2002 בשל ויתורו של רה"מ על הסגרת מתנקשי השר זאבי לישראל.
במאי 2002 גבר ברוב של 66% על פלמ"ח זאבי, ונבחר ליו"ר מפלגת מולדת. בבחירות לכנסת ה-16 הוצב במקום השני אחרי אביגדור ליברמן בסיעת האיחוד הלאומי, שכללה את ישראל ביתנו, מולדת ותקומה, ונתמנה לשר התיירות בממשלתו השנייה של אריאל שרון. בשתי תקופות כהונתו כשר התיירות התמודד אלון עם ירידה בתיירות לישראל, שנגרמה בשל האינתיפאדה השנייה, ומשרד התיירות בראשותו התרכז בעידוד תיירות נוצרית לארץ.
ב-4 ביוני 2004 פיטר רה"מ שרון את השר אלון ואת ליברמן בעקבות התנגדותם לתוכנית ההתנתקות שרון נקט בצעד הפיטורין כדי להשיג רוב מלאכותי על חודו של קול לתוכנית ההתנתקות אותה העמיד להצבעה בישיבת הממשלה.
בתחילת פברואר 2006 גילה אלון כי חלה בסרטן הגרון, אך בהמשך שב לבריאות מלאה ולתפקוד רגיל. ב-9 בפברואר 2006, עם ההכרזה על הריצה המשותפת של המפד"ל והאיחוד הלאומי, נבחר אלון לעמוד בראש הרשימה המשותפת לכנסת השבע עשרה, וזאת למרות מחלתו. בהנהגתו זכתה המפלגה ב-9 מנדטים אך לא הצטרפה לממשלתו של אהוד אולמרט. הוא שימש כחבר בוועדת הכספים ובוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. באוגוסט 2007 החליף את זבולון אורלב כיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה.
ב-18 בדצמבר 2008, בעקבות הצבתו במקום ה-17 ברשימת הבית היהודי (שאיחדה את האיחוד הלאומי והמפד"ל) החליט אלון לפרוש מהרשימה ומהחיים הפוליטיים.
בסוף שנת 2014 חלה שוב במחלת הסרטן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו