"הולנד, עוף מכאן", זעק שלט שהודבק על לוח מודעות ברחוב טורן ברובע ה־17 בפאריס, לא הרחק משער הניצחון. ראיתי אותו ביום ראשון האחרון, היום שבו הצרפתים הלכו לקלפי כדי לבחור להולנד־עוף־מכאן יורש. עדיין לא היה ברור מי יהיו שני המועמדים שיתמודדו ב־7 במאי, אז ייערך הסיבוב השני של הבחירות. רק דבר אחד היה ברור: בחודש הבא יהיה לצרפת נשיא חדש.
מזג האוויר הנאה הוציא פאריסאים רבים מהבתים, והם הצביעו, כמו רוב הצרפתים, למועמד המרכז עמונאל מקרון (23.9 אחוזי תמיכה). על פי כל התחזיות - אלא אם כן תתרחש אם כל ההפתעות, הפתעת טראמפ כפול מאה - מקרון צפוי להפוך ב־7 במאי לנשיא החדש של הרפובליקה החמישית. אלא שסיפור הסינדרלה של המועמד חסר הניסיון, רק בן 39, דחק הצידה סיפור מכוער אחר.
מתברר שלקחי 2002 לא נלמדו. החזית הלאומית, מפלגה גזענית ואנטישמית שחרתה על דגלה את ירושת העבר של הימין הקיצוני הצרפתי, הגיעה בפעם השנייה לקו הגמר, ומול מקרון תתמודד בעוד שבועיים מנהיגת המפלגה מארין לה פן. צדק הנשיא הולנד כאשר הצהיר ביום שלישי כי הצרפתים לא הפנימו את חומרת האירוע. גם ב־2002 סיקרתי את מערכת הבחירות בצרפת, אבל היום, בניגוד לאותה תקופה, מצביעי לה פן איבדו את הבושה. במקום להשאיר את הבחירה הגרועה מאחורי הפרגוד, הם טורחים להתראיין ולהצטדק.
ההצבעה האמוציונלית של 2002 הפכה רציונלית ב־2017. בבחירות הנוכחיות זכתה לה פן לתוספת של יותר ממיליון קולות בהשוואה לפעם הקודמת (5.21 אחוזים). מנהלי הקמפיין שלה התקשו להסתיר את אכזבתם: הם קיוו למקום ראשון. הזמנים השתנו.
ואם ב־2002 סירב הנשיא המכהן ז'אק שיראק להתמודד בעימות טלוויזיוני עם ז'אן־מארי לה פן, הרי הפעם, ב־3 במאי, התמונה תהיה שונה. מקרון החביב, המחפש תמיד מכנה משותף בינו לבין יריביו, יתעמת בשמחה עם מארין לה פן. האחרונה תידרש בעימות למעשי לוליינות: מצד אחד תנסה להזין את הדימוי הקיצוני שלה, ומצד אחר תנסה בכל זאת להבליט אלמנטים מסוימים של מתינות, כדי לזכות בקולות נוספים.
כך או אחרת, עמנואל מקרון לא צפוי ליהנות משיעור מצביעים כמו זה ששיראק זכה לו ב־2002, דבר שיכול אולי להפיח תקווה בלה פן. ב־2002 נוצרה חזית נגדית לחזית הלאומית, שאליה הצטרפו כל הצרפתים ממש: קומוניסטים, סוציאליסטים, ימנים, ירוקים - כולם עמדו בתור כדי לשים, באופן נדיר, את אותו הפתק בקלפי. ז'אן־מארי לה פן, שעלה לסיבוב השני עם 17 אחוזים (על חשבון הסוציאליסט ליונל ז'וספן), שידרג כעבור שבועיים את התוצאה שלו באחוז בודד בלבד.
מארין לה פן מקווה להצליח יותר מאביה. גם להביא מצביעים חדשים לחזית, כולל מהשמאל הקיצוני, וגם להשאיר רבים אחרים בבית; בעיקר את המצביעים המאוכזבים מהימין המסורתי, שמועמדם פרנסואה פיון סיים שלישי (19.9 אחוזים מהקולות), הפסד שגרם לו לפרוש אפילו מהבחירות לפרלמנט ביוני.
למנהיגת החזית הלאומית יש סיבה נוספת לאופטימיות. מועמד השמאל הקיצוני, ז'אן לוק מלנשון, סירב להורות למצביעים הרבים שלו לתמוך במקרון ב־7 במאי. מבחינת לה פן, המסר של מלנשון הוא ברור: מועמד השמאל הקיצוני למעשה יאפשר למצביעיו, הסולדים מהשיטה, לערוק מהשמאל הקיצוני לימין הקיצוני. לפחות ליום אחד.
המצביעים של מלנשון לא הסתירו לאורך כל הקמפיין את האיבה הרבה שהם רוחשים כלפי מקרון הצעיר. מבחינתם הוא לא מבשר המהפכה, אלא איש ממסד בתחפושת, אחד שצמח בבית הספר הגבוה לאדמיניסטרציה של צרפת (ENA), שירת כפקיד בכיר בשירות המדינה ומשם עבר לבנק רוטשילד (גם בנק וגם יהודים? אבוי).
לפני שהצטרף לארמון האליזה, שם שימש יועץ בכיר לנשיא פרנסואה הולנד בטרם מונה לשר אוצר. מבחינת הבוחרים של מלנשון, זה לא המתכון לנשיאות, ולא חשוב שהאלטרנטיבה היא מנהיגת החזית הלאומית. כאן טמון אולי האלמנט המצער ביותר בבחירות האלו: חשבונות פוליטיים וענייני מעמדות מונעים התגייסות של כלל צרפת נגד לה פן ובעיקר נותנים לה תקווה לחולל סנסציה עצומה, פחות מחצי שנה אחרי סנסציית טראמפ.
שני סדינים אדומים
"אין לנו שום קשר עם האיש הזה", סיפר לי בפאריס ג'ימי, נהג מונית, כששאלתי אותו על מקרון, "הוא לא טוב יותר מכל האחרים. הוא תוצר של הבנקים והחברות הגדולות".
הוא זוכה לתמיכה כמעט מקיר לקיר, של שרים לשעבר בשמאל ובימין גם יחד. זה לא מעורר בך התפעלות?
"זה ברור, לא? אל תהיה תמים. הוא גם מבטיח את הישרדות השיטה, את הישרדות המנגנון. הוא הבטחה לקיום העמותות, הלבנות הכספים, חלוקת הג'ובים". כך בדיוק חושבים המצביעים של ז'אן לוק מלנשון, שרואים במקרון סדין אדום לא פחות ממארין לה פן.
צריכה ללהטט בין קיצוניות למתינות. מארין לה פן // צילום: גטי אימג'ס
המצביעים של מלנשון מתקשים לוותר על השלטון. לשיטתם, הם היו קרובים עד מאוד להעפלה לסיבוב השני, יותר מאי פעם. מלנשון סיים רביעי (19.6 אחוזי תמיכה), רק 0.3 אחוזים פחות מפיון. תומכיו של מלנשון לא רק שמסרבים לתמוך במקרון, אלא אפילו מערערים על חוקיות תוצאות הסיבוב הראשון וטוענים לזיופים.
מבחינתם, מקרון מייצג את הפער בין המשכורות הממוצעות לבין מה שמחייבים חוקי האיחוד, את הפחתת ההגנה הסוציאלית, את הרצון לקדם תחרותיות על חשבון קוליגיאליות.
ובכל זאת, גם ללא התמיכה של מלנשון, עדיין הסקרים מצביעים על יתרון ברור למקרון. על פי סקר של מכון Opinionway, הוא צפוי לזכות ל־61 אחוזי תמיכה, לעומת לה פן שתקבל 39 אחוזים. אחת האויבות הגדולות באמת של מועמד המרכז, כך נראה, היא השאננות של מצביעיו.
בדיוק מהבעיה הזו הזהיר מקרון בביקור בבית חולים באזור הוט דה סן הסמוך לפאריס. "שום דבר עוד לא סגור", הבהיר. כשהוא אומר זאת, מטרתו להוציא את הבוחרים מהבית, ואילו היא באמת מאמינה שמקרון הצעיר אינו האיש שעונה על דרישת הצרפתים לתוספת ביטחון ולהגנה מפני מהגרים. גם הפיגוע שאירע בשאנז אליזה שלושה ימים לפני הבחירות מזכיר למצביעי לה פן, וגם לכל האחרים, שצרפת אינה חסינה מאירוע טרור נוסף.
קדם־עימות טלוויזיוני
העימות הגדול בין לה פן לבין עמנואל מקרון למעשה החל כבר השבוע, מעל מסכי הטלוויזיה. ביום שלישי מקרון היה אורח הערוץ השני בצרפת, פראנס 2, ולה פן התארחה במקביל בערוץ הראשון TF1. שניהם דיברו במהלך השידור על השקפות עולם מתנגשות.
"אני לא צריך לקבל שיעורים מאיש לגבי הדרך שבה צריך להילחם בלה פן", אמר מקרון במהלך הראיון. הוא הוסיף כי אין בכוונתו לשנות שום מרכיב בתוכניות שלו או בקמפיין שלו כדי להתאים את עצמו למסרים של היריבה, או כדי לנסות לזכות בקולות של מצביעים מהימין שעלולים להצביע ללה פן. ואילו היא ענתה לו בערוץ האחר, כמעט בו בזמן: "לצרפתים תינתן ב־7 במאי אפשרות לבחור בין 'שתי תפיסות חברתיות'". לדבריה, מקרון מחזיק בהשקפת עולם של ברוקר בבורסה, והוא המועמד של ה"אוליגרכיה" ו"המודרניזציה הפראית".
שניהם גם הגיעו לטקס לזכר השוטר שנרצח בשדרות השאנז אליזה. אפשר לזהות עוד ועוד הקבלות בפעילות של המועמדים המתחרים. הדמיון הזה משחק כמובן לטובתה של לה פן, הזוכה ליותר ויותר לגיטימציה ככל שחולף הזמן. וזו הסכנה הגדולה ביותר שמפניה צריך מקרון להישמר. לשיראק, לעומתו, לא היתה בעיה שכזו. צרפת של 2002 וצרפת של 2017 הן שתי מדינות שונות. ואי אפשר לומר שהכתובת לא היתה על הקיר.
פסנתרן ומתאגרף
בינתיים, במפלגתו של פרנסואה פיון, המפלגה הרפובליקנית הצרפתית, הבלאגן חוגג. חיסול החשבונות שם הוא אמיתי. אנשי הימין המסורתי לא מצליחים להבין כיצד מערכת בחירות שהיתה לכאורה בכיסם נשמטה מידיהם. מדוע, תוהים שם היום, פרנסואה פיון לא ויתר על מקומו עם התפוצצות פרשת המשרות הפיקטיביות של אשתו ובניו?
מוזר לראות שהמחלוקות בימין הממסדי גורמות נזק מסוים לקמפיין של מקרון. גם אצלם לא כולם מוכנים לקום ולהכריז על תמיכה בו, כפי שעשה פרנסואה פיון בערב ההפסד.
אולי זו הסיבה שראש עיריית ניס, כריסטיאן אסטרוזי, אוהד ישראל מושבע, אמר בראיון ל"לה מונד" כי "כל אלה שלא יעשו את הבחירה הברורה כדי לחסום את המועמדות של לה פן - חייבים להיות מורחקים מהמפלגה".
יחגוג עם אשתו - ועם נכדיה? מקרון ורעייתו בריז'יט // צילום: אי.פי
צריך אולי להזכיר כי אסטרוזי היה בין האישים הבולטים במפלגה שתמך במקרון עוד בערב הבחירות לסיבוב הראשון. אסטרוזי, חבר קרוב של הנשיא לשעבר ניקולא סרקוזי, ראה את הנולד. הוא הבין שמקרון באופנה.
דווקא בערב הניצחון עשה אולי מקרון את המשגה הראשון, ובתקווה היחיד שלו, במהלך כל הקמפיין. הוא יצא למסיבת ניצחון בבראסרי "לה רוטונד" הידועה. האירוע הנוצץ הזכיר את ימי ה"בלינג בלינג" של עידן סרקוזי, שאותה הצרפתים לא אהבו ושבמידה מסוימת עלו לנשיא בכהונה נוספת. היו גם מי שטענו כי מקרון חגג מוקדם מדי ובאופן לא ראוי. ימים יגידו אם אותם מלעיזים צדקו. במובנים רבים, עמנואל מקרון הוא התשובה הטובה ביותר לשאלות הרבות שצרפת שואלת בימינו. דמות חדשה, אבל כזו שמצוידת בכלים (דוגמת הלימודים והניסיון המקצועי) שיעניקו לה יכולת למשול.
מקרון הוא מסוג האנשים שמצליח להשיג את כל מה שהוא רוצה. הילד שגדל בעיר אמיין בצפון צרפת, בן לזוג רופאים, תמיד בלט בבית הספר. הודות לעיניו היפות, היה פופולרי מאוד בקרב כל הבנות. הוא ניגן בפסנתר אבל השתתף גם בחוג האיגרוף; הוא הלך למשחקי כדורגל אבל הקפיד לפקוד גם את התיאטרון; הוא מצטיין בשיעורי מתמטיקה אבל גילה חיבה רבה לספרות. מין ילד מוצלח שכזה. ולא פחות חשוב מכך: אז, בגיל 15, גם פגש את המורה בריז'יט טרונייה, שהפכה לאשתו למרות פער הגילים ביניהם (היא מבוגרת ממקרון ב־24 שנים).
"בלעדייך, לא הייתי מה שאני", אמר מקרון לרעייתו בפורט דה ורסאיי מול תומכיו הרבים, שבאו להריע לו ושרקו שריקות רומנטיות. היא התבוננה בו, והוא בה, והיה אפשר לראות שזה אמיתי. אמיתי כמעט כמו האפשרות של מקרון להפוך, בעוד קצת יותר משבוע, לנשיא השמיני של הרפובליקה הצרפתית החמישית.
ולהבדיל מהנרי השמיני, מקרון הוא גבר של אישה אחת, סבתא לשלושה. דמיינו את מסיבת יום ההולדת ה־40 שיחגוג מקרון (אם וכאשר) בארמון האליזה בדצמבר הקרוב, עם רעייתו ועם נכדיה. נכדי המהפכה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו