חוקרי נאס"א העוקבים אחרי החללית קסיני סבורים כי על הירח אנקלדס של שבתאי יש אנרגיה כימית שיכולה לשמש מצע להיווצרות חיים. החוקרים של טלסקופ החלל האבל סבורים כי יש תנאים דומים על אירופה, אחד מארבעת הירחים הגדולים של צדק.
"המימצאים שלנו מדגימים את הקשר בין המשימות השונות של נאס"א", אומר תומאס זורבוצ'ן, במטה נאס"א בוושינגטון. החיישנים של קסיני, שטסה בתוך סילוני המים שיצאו מהירח אנקלדס, זיהו את הגז מימן, כשהסילונים מורכבים מ-90 אחוזים מים וגזים נוספים, כולל פחמן דו חמצני.
בתגובה לשאלה, אמרו אנשי נאס"א כי חיים, שייתכנו בתנאים אלה, יהיו כנראה ברמה הנמוכה ביותר. המחקר בכיוון זה התאפשר בעקבות גילויים במעמקי האוקיינוסים על כדור הארץ. בשנים האחרונות התגלו צורות חיים, בעומק שבו אין אנרגיה של השמש, אלא אנרגיה כימית הנובעת מחום כדור הארץ.
הנוכחות של מימן באוקיינוסים של הירח אנקלדס, אומרת כי חיידקים, אם יש שם כאלה, יכולים להשתמש במימן כדי לקבל אנרגיה על ידי שילוב של מימן עם פחמן דו חמצני המומס במים. הריאקציה הכימית יוצרת מתאן כתוצר לוואי, שהוא אחת מאבני הבניין של חיים על כדור הארץ. המדענים סבורים, כי ייתכן מאוד שהליך דומה היה חיוני במקור של חיים על כדור הארץ.
מדעני נאס"א מסבירים, כי חיים כפי שאנו מכירים אותם, זקוקים לשלושה מרכיבים בסיסיים: מים במצב נוזלי, מקור אנרגיה לחילוף חומרים ומרכיבים כימיים נכונים, בעיקר פחמן, מימן, חנקן, חמצן, זרחן וגופרית.
קסיני גילה, כי על אנקלדס יש כמעט כל המרכיבים הללו, והוא נמצא במרחק של יותר מ-1.5 מיליארד קילומטרים רחוק מהשמש לעומת כדור הארץ. במדידות לא נמצאו זרחן וגופרית, אבל זה אינו אומר שהם אינם קיימים על אנקלדס. המדענים מאמינים, כי מרכיבים אלה יימצאו בליבה הסלעית של הירח, שהיא דומה בהרכבה להרכב של מטאוריטים שמכילים את שני המרכיבים הללו.
לדברי לינד ספילקר, ממעבדות ההינע הסילוני של נאס"א, "האישור שהאנרגיה הכימית הנחוצה ליצירת חיים קיימת בתוך האוקיינוס של ירח קטן של שבתאי היא אבן דרך חשובה בחיפוש שלנו אחרי עולמות המכילים חיים מעבר לכדור הארץ שלנו".
הגילוי השני שפורסם אמש היה של טלסקופ האבל, מתצפיות שנעשו בשנת 2016 על אירופה, אחד מארבעת הירחים של צדק. גם כאן התגלו סימנים של סילוני מים חמים, שמתפרצים לגובה של מאה קילומטרים.
באותו איזור נצפו סילונים דומים לגובה של 50 ק"מ בשנת 2014. החללית גליליאו שעברה באיזור בסוף שנות ה-90', ביצעה מדידות של טמפרטורה, ובאיזור ההתפרצויות יש אנומליה של חום גבוה מתחת למעטה הקרח. החוקרים מאמינים כי אם יש קשר בין סילוני המים שנצפו פעמיים, ייתכן שזה אומר שמים נובעים ממעמקים, חודרים מבעד למעטה הקרח ומחממים את הקרקע כשהם יורדים כגשם, או יוצרים מעין ערפל דקיק.
משימות עתידיות של נאס"א יבחנו את האוקיינוסים על הירחים הגדולים, בעיקר משימת קליפר לירח אירופה, שמתוכננת לשיגור בשנת 2020.
לדברי יו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע פרופ' יצחק בן ישראל, "התגלית של נאס"א מעניינת ביותר משום שאנו יודעים שנביעות הידרותרמיות בכדור הארץ מאפשרות לאורגניזמים להתקיים במעמקי הים. הדגימות של קאסיני, אם כן, מעידות על תנאים שעשויים לאפשר חיים מסוימים במים התת-קרקעיים של אנקלדוס".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו