אבל בכפר ויתקין: "התפללנו שהסוף יהיה אחר"

הטרגדיה הכפולה של משפחת ניר: עילי ניר בן ה-10, שנחבל אנושות ביום שישי בעקבות נפילה מגובה בנחל צאלים, מת היום (ראשון) מפצעיו בבית החולים סורוקה בבאר שבע. משפחתו נתנה הסכמה לתרומת איברים, וביה״ח סורוקה מסר כי הוא פועל למלא את מבוקשם בתיאום עם המרכז הלאומי להשתלות.

עילי ואביו עמרי שנהרג אף הוא באסון ייטמנו זה לצד זה, מחר בשעה 15:00 בבית העלמין כפר ויתקין.

מביה"ח סורוקה נמסר כי עילי הגיע לביה״ח כשהוא סובל מפגיעה רב מערכתית ובכלל זה פגיעת ראש קשה מאד: "במהלך סוף השבוע נעשו מאמצים לייצב את מצבו ע״י צוות רב מקצועי אך לצערנו הרב מצבו הלך והידרדר עד כדי מצב של פגיעה מוחית בלתי הפיכה. היום בשעות אחר הצהריים,  לאחר שחלה החמרה נוספת במצבו, הרופאים נאלצו לקבוע את מותו". 

"עמרי ועילי – בחייהם ובמותם לא נפרדו. זו טרגדיה גדולה וענקית לכולנו. התפללנו שהסוף יהיה אחר", אמרו החברים בכפר ויתקין עם היוודע הבשורה העצובה על מותו של עילי אחר הצהריים.

אמר לאביו: "אבא זה מפחיד אותי". עילי ניר // צילום: באדיבות המשפחה 

את הבשורה הנוראית קיבל ניר בנימיני, שטייל עם השניים והיה קרוב מאוד לאב בזמן הנפילה הקטלנית. בנימיני ציין כי ההליכה במסלול לא הייתה מסוכנת עבור הילדים, וכי הוא טייל בו מספר רב של פעמים בעבר. "בסלע היה ממוקם סולם ממנו ירדו הילדים. אנחנו המבוגרים התפרסנו בהצלחה לפני הילדים, ביניהם ובסופו של הסולם. עילי היה בין האחרונים ועלה כשרובם כבר עברו. מדובר במסלול לא קשה, מסומן כהלכה על ידי הרשות להגנת הטבע, זהו אחד המסלולים המסומנים ביותר במדבר יהודה. שום אלמנט סיכוני או יוצא דופן לא היה שם. אם זה היה כך - לא היינו יוצאים מלכתחילה".   

 

"שניהם פשוט נפלו עליי, הבנתי מיד שקרה אסון"

"הוא היה האחרון שאני באופן אישי עזרתי לו לרדת מהשלב האחרון של הסולם. הוא פחד מאוד ואמר לאביו עמרי, שעמד לידי, 'אבא, זה מפחיד אותי'. עמרי הרגיע אותו בדרכו השקטה והרגועה, ניסה לעודד אותו. התפקיד שלי בהעברה של עילי הסתיים, והמשכתי ללכת הלאה. אביו השגיח עליו. כעבור שתי שניות הרגשתי מכה בכתף שמאל שלי, מכיוון הגב, ופשוט התחלתי להתגלגל על הסלעים. שניהם פשוט נפלו עליי. באותו רגע לא ממש הבנתי מה קורה, לא היה לי זמן לחשוב, פשוט התגלגלתי במורד. אני מניח שאולי שני גלגולים כי יותר מזה – זה היה בוודאי מסתיים אחרת. תפסתי סלע וקמתי".   

"כשקמתי ראיתי אותם על הרצפה למטה. אין לי מושג אם הוא ניסה להיאחז בי. רגע אחד הרגשתי מכה וברגע הבא אני רואה אותם שוכבים שם למטה. הבנתי מיד שקרה אסון. ניסיתי לעזור ולסייע יחד על כולם. אבל רגע לפני ניגשתי לבן שלי שרעד כולו. הוא ראה הכל בעיניים. הוא עמד בוכה ורועד. חיבקתי אותו ורצתי לעמרי ולעילי. אחת הילדות חשבה שזה אבא שלה שנפל".   

 

"הילדים פחדו לחזור, חששו ובכו"

בנימיני אומר כי הילדים ביישוב עדיין לא מעכלים את הטרגדיה: "את רוב השאלות הם שאלו במסגרת העצמאית שלהם, כשהם מגיעים הביתה הם כבר פחות מדברים על זה. גם לא עלתה שאלה מצד הבן שלי, 'אבא, מה היה קורה אם אתה היית נופל'. אני מניח שאת השאלות הללו הוא שומר לעצמו. דווקא הופתעתי על הצד הרגשי והבוגר של בני".   

בנימיני לא שכח לשבח את אנשי יחידת החילוץ ערד: "אני הייתי בטוח שעבורם אירוע כזה זה סוג של שגרה. אבל בסופו של יום, אנשי היחידה היו פשוט מרוסקים. למחרת, התקשרתי אליהם כדי לומר להם תודה. כשהם פעלו בשטח הם נראו לי כמו שוטרים שמכוונים תנועה בהתנדבות ובמקצוענות מרשימה ובמהירות ותחשבי שהחבר'ה האלה מתנדבים. אחרי האירוע הייתה משימה גדולה עוד לפנינו - הדרך היחידה להחזיר הילדים הייתה לעלות חזרה וזה הפחיד אותם. הם בכו וחששו אבל עלו יחד אתנו האבות ועם יחידת החילוץ - בחזרה למעלה. הרגשתי שהם היו מרוסקים כמונו אבל המשיכו קדימה".

אזור אסון // צילום: מיכה בן גיגי

"הילדים ראו את הכל. הם ישבו על צלע ההר וראו את כל הנפילה", סיפר אודי סגל שהשתתף גם הוא בטיול הטרגי בנחל צאלים עם בנו. לדבריו, "חלק מהילדים חשבו שזה אבא שלהם שהידרדר והיו קצת בהיסטריה".

בכפר ויתקין ניסו בסוף השבוע אנשי מקצוע ופסיכולוגים ממערכת החינוך להרגיע את בני כיתתו וחבריו הנסערים של עילי. 

"הילדים ראו את הנפילה". עילי ניר // צילום: באדיבות המשפחה 

כבר ביום שישי בערב פתחה המועצה המקומית עמק חפר את בית הספר, שפעל עד השעה 21:00, ואנשי מקצוע המתמחים בטיפול בפוסט טראומה דיברו עם הילדים. למחרת, בשבת בבוקר, נפתחו שוב שערי בית הספר בשעה 10:00 בבוקר, ועד לשעות הערב הגיעו למקום עוד ועוד תלמידים יחד עם הוריהם, רבים מהם חבריו הקרובים של עילי. 

"באמצעות פסיכולוגים מהשירות הפסיכולוגי של המועצה יחד עם מומחים ממשרד החינוך, יוצרים מעגלי שיח כדי לנסות ולעבד את הטראומה", מסר חיים אלטמן, דובר המועצה. אלטמן הדגיש כי אנשי מקצוע נמצאים בקשר עם המשפחה, וכי גם היום פסיכולוגיות מהמערך היישובי ימשיכו בפעילויותיהן לתמיכה בילדים.

צילום: אלעד רובין

אבל האבל הקשה ביותר הוא כמובן של האם שירי, שאיבדה את בעלה ד"ר עמרי ניר ז"ל ומאוחר יותר גם את בנה עילי. בן היישוב, חבר קרוב של המשפחה, מסר בכאב כי "היא מרוסקת לחלוטין. זו טרגדיה גדולה לכולנו. כל מי שרק יכול לבוא ולסייע - מסייע. נצטרך לעטוף אותם באהבה". 

"לב ענק"

חבר קרוב אחר של המשפחה סיפר כי "עמרי פשוט קפץ לתפוס את עילי ולהגן עליו בגופו. הוא חיבק אותו והם צנחו יחד. זה מקרה שבו האב השליך חייו מנגד להציל את בנו, ללא טיפת מליצה".

צילום: מיכאל בן גיגי

"עמרי בן אדם יקר, איש מדהים", סיפרו חברים קרובים, "המעשה ההרואי הזה - לגונן על בנו אפילו במחיר של חייו - כל כך מתאים לו. הוא היה עושה כל דבר כדי להציל אדם, כל שכן כשמדובר בבנו, גם אם זה במחיר חייו שלו. זה האיש. זה הבן אדם. כולו לב אחד ענק".

ד"ר עמרי ניר היה חוקר היסטוריה מודרנית ופוליטיקה של לבנון, מומחה לשיעה ולחיזבאללה, שהיה מרצה מוערך בתחומים אלו בחוגים למזרח התיכון באוניברסיטאות תל אביב, העברית, בן־גוריון ועוד. הוא הותיר אחריו שני ילדים. 

המסלול

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו