באלה הידיים

"שלום, איך היתה הנסיעה? נדבר מחר בשקט כי אני קפוא וחייב לחזור למלון", פונה אלי איקר קסיאס בתום האימון של נבחרת ספרד בעיירה שרונז שבאלפים האוסטריים, בזמן שהוא חותם לילדים המקומיים שמביטים בו בעיניים מעריצות. בדיוק כמו ילדי מדריד, שם נולד לפני 31 שנים.

לא סתם מכנים אותו בספרד סאן איקר (איקר הקדוש). 185 סנטימטרים ו-84 קילוגרמים של שחקן שהוא הרבה מעבר לספורט. אם תרצו, השוער הטוב בעולם. אם תרצו, האיש שמסמל יותר מכל את ריאל מדריד הגדולה, שלקחה לברצלונה את האליפות, ואת ספרד הגדולה, אלופת אירופה, אלופת העולם.

"נעשה את הראיון כשהעונה תסתיים עם ריאל מדריד, לפני היורו", הוא אמר לי לפני כמה חודשים. שבועות של תיאומים נדרשו כדי למצוא זמן ביומן שלו - בין אימוני הנבחרת, ובת הזוג המפורסמת, וקרן הסולידריות שלו, ואירועי הצדקה, והספונסרים, ומאות הבקשות לראיונות מכל רחבי העולם. אבל קסיאס הבטיח, וקיים.

את הראיון קיימנו על ספסל ליד המלון המפואר שבו מתאכסנים הספרדים עד פתיחת היורו בין הרי האלפים, שצמרותיהם עדיין מושלגות. המקום הוא מתחם מבוצר: כל כניסה ויציאה, ולא משנה מי אתה, דורשת אישור מיוחד של קברניטי הנבחרת. קסיאס בא לבד, בלי אף אחד שיגיד לו מה להגיד ומה לא להגיד. במעמד שלו, הוא לא צריך את זה.

"אנחנו חדורי מוטיבציה"

"אם לא הייתי כדורגלן הייתי שוטר", אומר קסיאס, ומצית את הדמיון במחשבה מה היה קורה לאחוזי הפשיעה במדריד אילו הצטיין בתפיסת פושעים כפי שהוא בין הקורות. עונה ארוכה עברה עליו, עם רגעים של אופוריה, כמו בזכייה המתוקה באליפות עם ריאל ובניצחון על ברצלונה בקאמפ נואו, ועם רגעי מפלה, כשהפסיד בפנדלים לבאיירן מינכן בחצי גמר ליגת האלופות.

אבל כל זה כבר לא רלוונטי. קסיאס רוצה עכשיו רק דבר אחד: לזכות ביורו עם ספרד ולהפוך אותה למדינה הראשונה אי פעם שזוכה ברצף יורו-מונדיאל-יורו. למרות הרינונים, הוא בטוח שכולם סביבו רעבים כאילו לא זכו מעולם באף תואר.

"אני חושב שהרצון נשאר כמו שהיה. יכול להיות שהבעיה היא דווקא השאיפה שלנו לזכות שוב בטורניר ולשמור על התואר. אנחנו יודעים שאחרי שכבר זכית במונדיאל וביורו, אתה אולי לא מוריד הילוך, אבל בתת-מודע אתה עלול לומר לעצמך: כבר עשיתי את שלי. אבל אנחנו מחויבים לנצח ובאים ליורו חדורי מוטיבציה".

הסגל של ספרד נותר דומה לזה שזכה בטורנירים הקודמים, אבל קסיאס מודע לבעיה שנוצרה עם חסרונם של קרלוס פויול ודויד ויה הפצועים. "ההיעדרות שלהם היא באמת מכה קשה, הם שני שחקנים מאוד חשובים לנבחרת. אבל יש לנו קבוצה טובה מאוד, עם איכות מדהימה, והשחקנים רוצים להוכיח שהם יכולים לנצח, ושהדור החדש אינו נופל מקודמו. אין תירוצים. אני מאמין שיש לנו נבחרת טובה מספיק כדי לקחת שוב את התואר".

אתה תעמוד בשער, אבל פויול כבר לא יהיה שם לשמור עליך.

"טוב, פויי (פויול) נותן לך תמיד את כל הביטחון והערבויות. נכון שגם סרחיו ראמוס, ג'רארד פיקה, אלביול או מי שישחק יכולים לתת לך את זה, אבל אין ספק שאובדנו של פויול מהותי מאוד, לנוכח המשקל והוותק שלו".

אתם מדברים ביניכם בחדר ההלבשה על זה שאתם יכולים לעשות היסטוריה-

"אנחנו לא חושבים על התואר כדי לעשות היסטוריה, אלא פשוט כדי לזכות בו. אנחנו יודעים שיהיה קשה, כי יש בטורניר קבוצות איכותיות מאוד כמו צרפת, גרמניה, הולנד, אנגליה ופורטוגל, שיש להן רצון עז לנצח אותנו. אולי נוכל לנצח אותן בגלל הניסיון שלנו והעובדה שאנחנו רצים יחד תקופה ארוכה. אנחנו יכולים לעשות ביורו דברים גדולים".

מי לדעתך היריבה הגדולה ביותר שלכם-

"אנחנו עצמנו. אין לי ספק בכך. נכון שיש נבחרות חזקות, ואני חושב שזה יהיה היורו הכי קשה, עם כל הנבחרות החזקות ביבשת, אבל אנחנו מוכרחים להיזהר בעיקר מעצמנו".

אחד האחראים להצלחה העצומה של ספרד הוא המאמן, ויסנטה דל בוסקה. אבל בניגוד לפפ גווארדיולה וז'וזה מוריניו, המאמנים שתופסים את הכותרות בעיתוני ספרד ברוב ימות השנה, דל בוסקה, לפחות מבחינת ההילה והזוהר, נשאר מאחור. "אתה חייב להביא בחשבון את העובדה שקשה מאוד להיות כל יום תחת הזכוכית המגדלת של אמצעי התקשורת", מסביר קסיאס. "הראיונות, המשחקים, מסיבות העיתונאים. בנבחרת, לעומת זאת, זה קורה פעם בכמה זמן, והכל יותר רגוע. בגלל זה הנוכחות של דל בוסקה בתקשורת דלה יותר לעומת גווארדיולה או מוריניו".

"אני אוהב לשחק נגד מסי"

בחודש שעבר הניף קסיאס את צלחת האליפות בספרד. לאחר שלוש זכיות רצופות של ברצלונה, קבוצה שהוכתרה כאחת הטובות בהיסטוריה, הצליחו קסיאס וחבריו לקחת את הכתר ממסי ומגווארדיולה ולהחזיר אותו למדריד. ריאל הביקעה העונה 120 שערים, שיא ספרדי, וזכתה באליפות במגרשה של אתלטיק בילבאו, בדיוק אותו מגרש שבו ערך קסיאס את הופעת הבכורה שלו במדי ריאל בספטמבר 1999. מאמנו אז היה ויסנטה דל בוסקה.

היריבות המרה מול ברצלונה עמדה במרכז השיח הספורטיבי בכל העולם, וקסיאס לא נותר אדיש להישג. "אנחנו חשים סיפוק כביר לאחר שזכינו בתחרות קשה ביותר וגברנו על יריבה שהיתה בשנים האחרונות במקום הראשון. אני נמצא במועדון זמן רב, ובסך הכל זו קבוצה חדשה, בת שנתיים. בזמן הזה, ומול בארסה הגדולה, זכינו השנה בליגה עם 100 נקודות, ובשנה שעברה בגביע המלך. זה דבר שקשה מאוד להשיג, ולכן חייבים להעריך את זה".

כולם ציפו ששתי הקבוצות יגיעו לגמר ליגת האלופות. יכול להיות שהמאבק בליגה עייף אתכם-

"לא, אלה שטויות. אולי ההתמודדות שלנו מול באיירן היתה צמודה יותר מאשר בארסה-צ'לסי, אבל גם ברצלונה הגיעה להזדמנויות רבות נגד צ'לסי ושיחקה שני משחקים ברמה גבוהה מאוד. אני חושב שמה שאומרים זה תירוץ זול, ממש שטויות".

לפי פרסומים בספרד, היחסים בין קסיאס למאמנו מוריניו לא מדהימים. קסיאס דוחה את השמועות. "יש כאלה שמדברים ולא יודעים מה הם אומרים. אני הקפטן של הקבוצה, והוא המאמן והמנג'ר. כתוצאה מכך, אנחנו מדברים הרבה, על דברים רבים. אם אנחנו מדברים לדוגמה על עשרה דברים, זה טבעי שלא נסכים על כולם. אבל אנחנו בקשר טוב, צוחקים הרבה ויורדים האחד על השני ברוח טובה. אל תדאג, אנחנו מקצועיים, והקשר בינינו מצוין. אין רגע אחד שבו קסיאס סותר את מוריניו".

אתה יכול להסביר את תופעת מוריניו, האיש שכולם אוהבים לאהוב וגם לשנוא-

"מי שלא מכיר אותו לא יודע איך הוא. אמנם יש לו טמפרמנט חזק, ולעיתים הוא יכול להיראות קצת לא נחמד ואפילו מעצבן, אבל זה לא ככה. הוא פועל לפי מה שהוא חושב שצריך לעשות. אני מכיר אותו טוב, הוא אחלה בן אדם".

אפשר לשאול על ליאו מסי? בכל זאת, הסיוט שלך.

"למה אתה אומר את זה? כי ספגתי ממנו 13 שערים-"

למשל.

"תתפלא, אני מאוד אוהב לשחק נגד מסי", מתפרץ קסיאס. "זה כיף ואתגר גדול בשבילי להתמודד מול הטובים ביותר. אין ספק שהוא וכריסטיאנו רונאלדו הם השחקנים הכי טובים בעולם".

אז מי מביניהם טוב יותר-

"הם שונים מאוד, אי אפשר להשוות ביניהם. האחד נמוך ועם פחות נוכחות פיזית, והשני גדול ואולי חזק יותר. האחד שמאלי והשני ימני. הם שונים באופיים, כך שאני לא ממליץ להשוות ביניהם. אם צריך לבחור את שלושת השחקנים הכי טובים בעולם, מסי וכריסטיאנו תמיד יהיו ברשימה, והשלישי יכול להיות קון אגוארו, צ'אבי הרננדס, וויין רוני או אוזיל, תלוי את מי שואלים. שלא יהיה לך ספק, אני תמיד אוהב לשחק נגד הטובים ביותר".

עדיין אותו איקר הצנוע

איקר קסיאס נולד ב-20 במאי 1981 בעיירה מוסטולס שליד מדריד, שם יש היום שדרה שקרויה על שמו. ב-1995 הפך לאלוף אירופה עם הנבחרת עד גיל 15, וב-1997 - עם הנבחרת עד גיל 17. הוא לא ישכח לעולם את הבוקר ההוא ב-97', כשמנהל התיכון שבו למד, איי.אי.אס מוסטולס, קרא לו למשרדו. זה לא היה כדי לנזוף בו, אלא כדי להודיע לו שיתכונן ללכת, כיוון שקבוצת הבוגרים של ריאל מדריד זימנה אותו להיות שוער מחליף במשחק גביע אירופה בנורבגיה.

עם כל הכוכבים שריאל הביאה בשנים האחרונות, "סאן איקר" הוא עדיין האהוב מכולם על הקהל באיצטדיון סנטיאגו ברנבאו, במיוחד אחרי עזיבתו של ראול לפני שנתיים, שהפכה את קסיאס לממלכתי ורציני יותר בהתבטאויותיו. בשביל בנות מדריד הוא נער החלומות, הרבה יותר מכריסטיאנו רונאלדו, אבל זה מאוחר מדי בשבילן, כי הלב שלו שייך לעיתונאית ומגישת הטלוויזיה שרה קרבונרו. במהלך המונדיאל בדרום אפריקה התמקמה קרבונרו עם המיקרופון ממש ליד שערו של קסיאס. כשספרד זכתה בטורניר והשחקנים הסתובבו במגרש שיכורים מהניצחון ההיסטורי, הקפטן קסיאס התראיין בשידור חי אצל בת זוגו, מצב מסובך ומוזר למדי. מה עושים? קסיאס פתר את הבעיה עם נשיקה נלהבת בשידור חי, שהפכה לאחד הרגעים הכי זכורים בהיסטוריה של הטלוויזיה הספרדית.

באופן אישי, נראה שהוא עדיין אותו איקר צנוע ממוסטולס. קרן הסולידריות שהקים היא אחת הפעילות בספרד, שפועלת לעזרה לילדים ולחולים. פעמים רבות הוא משתף פעולה בעניין עם חברו, הטניסאי רפאל נדאל, אוהד שרוף של ריאל.

"כולנו משתנים, ואני כבר לא הבחור של לפני כמה שנים. אני אדם בוגר יותר, שרואה את הדברים אחרת, עם אחריות רבה יותר. אבל החברים שלי הם אותם חברים. גדלתי במדריד, וזכיתי לשחק במועדון הכי גדול בעולם".

אתה זוכר מתי חתמת בפעם הראשונה למעריץ-

"פוף! זה היה מזמן, אני חושב שהייתי בן 17".

אפילו הילדים האוסטרים לא מפסיקים לבקש ממך חתימות.

"אני מאוד גאה על כך. כשהייתי קטן ושיחקתי בגינה, ועצרתי כדורים בשער, נהגתי לומר, 'העצירה של בויו'. לפני זמן מה עברתי בגינה ושמעתי ילד שאמר: 'העצירה של קסיאס'. הילד חיקה את כל המהלכים שלי בשער ואמר את שמי, וזה גרם לי גאווה. אני מודע לכך שאני משמש דוגמה לילדים רבים".

אם מדברים על מודל לחיקוי, כיצד אתם כנבחרת יכולים לעזור למדינה שלכם, שנקלעה לבור כלכלי-

"שאלה טובה. בשנים הכי גרועות של ספרד בגלל המשבר הכלכלי, הנבחרת נתנה לאנשים מונדיאל ויורו. אני חושב שזה מפלט, שאיפה לצאת ולהוכיח שאנחנו מדינה מאוחדת, מעבר לשלושה או ארבעה שתמיד רוצים להיות בתקשורת ולומר ההפך מכולם. אני חושב שהיה נהדר שהנבחרת נתנה לאנשים שסבלו שמחה רבה".

הקריירה העשירה של קסיאס כוללת 16 תארים עם ריאל מדריד ונבחרת ספרד. ארבע פעמים נבחר לשוער הטוב בעולם, ולאחר הניצחון על סרביה בשבת האחרונה הפך לשוער עם הכי הרבה משחקים רצופים ללא הפסד (73), ושבר את השיא של ההולנדי אדווין ואן דר סר. הוא גם השחקן שניצח הכי הרבה משחקים עם נבחרתו. השוער האגדי של ריאל, פאקו בויו, טען בעבר שקסיאס צריך לזכות בכדור הזהב, הפרס לשחקן הטוב בעולם. "אני יודע שקשה מאוד לשוער לזכות בפרס אישי כזה", אמר בויו, "אבל זה מגיע לאיקר, כי הוא אחד השוערים הכי טובים בהיסטוריה ואגדה חיה של ריאל".

אז אתה השוער הכי טוב בעולם...

"תודה, חבר".

מי לדעתך השוער השני הטוב ביותר-

"האמת היא שאיני יודע. קשה לומר. זה גם עניין של תקופות. בחודש האחרון היה אחד שעבר תקופה מדהימה, פטר צ'ך, השוער של צ'לסי. הוא היה מעל כולם. יש הרבה שוערים מצוינים ברחבי העולם, כמו בופון, שהוא קלאסיקה ואסור להתעלם ממנו, ויקטור (ולדאס), פפה (ריינה), דויד (דה חאה), ועוד".

כדי להיות שוער צריך להיות משוגע - או פשוט מישהו שהיה כל כך גרוע עם הכדור בתור ילד, עד ששמו אותו בכוח בשער-

(צוחק) "לא. צריך להיות בן אדם עם אחריות רבה, ותאמין לי, אני מכיר שוערים רבים, כמו דויד דה חאה או פטר צ'ך, והם לא משוגעים בכלל".

מה דעתך על דודו אוואט, השוער הישראלי שמשחק בספרד-

"הוא נמצא בליגה הספרדית זמן רב ותמיד הוכיח שהוא שוער גדול. השנה במיורקה הוא היה ברמה טובה מאוד. אני בקשר טוב איתו, הוא אדם טוב".

מה היה הרגע הטוב ביותר בקריירה שלך-

"כשעשיתי את הבכורה בריאל מדריד. שם התחיל הכל. ללא היום הזה לא הייתי מצליח להשיג שום דבר בריאל ובנבחרת. וכמובן, הזכייה במונדיאל. כשאתה קטן אתה צופה בזה בטלוויזיה, ויום אחד אתה שם ולוקח את גביע העולם, אתה לא מאמין. אפילו כשעובר זמן, עדיין אינך מאמין".

גביע העולם היחיד של ספרד, אולי האחרון.

"האחרון? אני לא יודע".

והרגע הכי גרוע שקרה לך בקריירה? ההדחה מגביע האלופות בפנדלים מול באיירן-

"ממש לא. הייתי חותם עכשיו להגיע כל השנים לחצי הגמר. בסוף זה הוכרע בפנדלים. לפעמים זה בעדך ולפעמים נגדך", הוא שותק לרגע. "אולי הרגעים הכי גרועים היו בחודשים שבהם לא יכולתי לשחק, כי המאמן לא רצה אותי. הייתי בן 19 או 20. אבל היום אני חושב שלפעמים דברים רעים יכולים להביא דברים טובים".

מה החלום שלך-

"קודם כל, אני מודע לכך שבכל שנה שעוברת מבקשים ממני יותר. אף אחד כבר לא זוכר את הילד בן ה-17, שהפך לאלוף אירופה. אבל הדרישות האלו הן גם לטובה, כי אתה מעלה את הרף יותר ויותר בכל פעם. יש לי חוזה לחמש שנים נוספות בריאל מדריד, ואני מקווה לסיים אותן ולהיות השוער שהיה 19 שנים רצופות בקבוצה הראשונה של המועדון. אני יודע שזה לא יהיה קל, כי לוחצים מלמטה, אבל זה בהחלט אתגר שאני אוהב".

בתום חוזהו בשנת 2017, יהיה קסיאס בן 36. עד אז יש זמן. בינתיים, המשימה המיידית שלו היא להוביל את הנבחרת לניצחון ביורו באוקראינה ובפולין. הוא יעשה את זה עם חברו הקרוב, הקטלני צ'אבי, שמשחק עבור היריבה המרה בארסה. השניים מכירים זה את זה מהימים בנבחרת הנוער.

קסיאס לא רוצה לומר זאת, אולי כי זה מנוגד לצניעות שעליה חונך בביתו, אבל חלום הקיץ שלו הוא להפוך לשחקן היחיד בהיסטוריה שמניף שני גביעי יורו וגביע מונדיאל, ברציפות. במדריד יש האומרים שלקסיאס חלום רחוק, להיות הנשיא של המועדון שראה אותו גדל והפך אותו לשוער הכי בטוח בעולם.

בינתיים הוא ינסה להמשיך לגרום גאווה להוריו, חוסה לואיס ומריה דל כרמן, ולאחיו היחיד, אוניי, שמעריץ את אחיו, אבל הוא בכלל אוהד ברצלונה.

shishabat@israelhayom.co.il

* * *

ההזדמנות של ספרד

העיירה הפסטורלית שרונז השתגעה השבוע מהקרבה לאלופת העולם. לקראת היורו שייפתח בסוף השבוע הבא בפולין ואוקראינה, רצה המאמן ויסנטה דל בוסקה לשחזר את המזל, הנוף ומזג האוויר שכל כך עזרו לו לפני המונדיאל ב-2010. אפילו המלון אותו מלון.

הנבחרת הספרדית מבוססת על שבעה כוכבים מברצלונה וחמישה מריאל מדריד. כשמסתכלים על האימונים, אפילו אם הם לא בקצב גבוה במיוחד, אפשר לקלוט מייד את האיכות הטכנית המדהימה של מרבית הסגל. זו קבוצה עם ענק אחד (יורנטה), כמה גמדים עם כישרון עולמי (דויד סילבה, אנדרס אינייסטה, צ'אבי הרננדס, חואן מאטה, חזוס נאבאס ועוד), זוג בלמים חדש אך ראוי לאמון (ג'רארד פיקה סרחיו ראמוס), וביטחון שנמצא בידיים של קסיאס.

אין שחקן או עיתונאי שמסתיר את ההשפעה השלילית של אובדן שני שחקנים חשובים כמו דויד וייה, החלוץ שהבקיע הכי הרבה שערים בהיסטוריה של הנבחרת, והבלם - הטרזן קרלוס פויול.

לאחר שביום ראשון פירסם דל בוסקה את הרשימה הסופית של הסגל הוא ספג ביקורת רבה, בעיקר מפני שלא זימן שני שחקנים שנמצאים בכושר מצוין, אדריאן מאתלטיקו מדריד וסולדדו מוולנסיה, ובמקומם בחר בפדרו, שהשלים את העונה הכי גרועה שלו בברצלונה, ובפרננדו טורס, שהיה בינוני במדי צ'לסי השנה. "אני לא יכול לעצור את הוויכוחים, אך אני חושב שכל מי שכאן נמצא פה כיוון שמגיע לו. ננסה להתגבר על ההיעדרות של פויול ווייה ולהגן על התואר", אומר טורס.

דל בוסקה מציג אופטימיות זהירה: "מבחינה מנטלית אנחנו חזקים, אך אנו לא מרגישים עליונים על אף אחד. אנחנו רוצים לחדש את המוטיבציה, שהיא דבר הכרחי בכדורגל. הכי חשוב זה לשחק עם רגש". בכיר בהתאחדות הספרדית מודה כי "זו הזדמנות יחידה במינה לעשות היסטוריה, ואיני חושב שנוכל להיות במקום כזה שוב".

המבחן הגדול של ספרד, הקבוצה שכל אחד רוצה לנצח ביורו, מתחיל ב-10 ביוני נגד איטליה, יומיים אחר כך נגד אירלנד, וב-18 ביוני נגד קרואטיה. אליפות שמחכים לה מיליוני ספרדים מוכי אבטלה וחסרי ודאות לגבי עתידם ועתיד המדינה, כדי שתהיה זריקת עידוד. במרכז שרונז יש אנדרטה קטנה לסופר ארנסט המינגוויי, שאומרים עליו שסיים לכתוב כאן את "וזרח השמש". על זה בדיוק חולם העם הספרדי בימים אלה.

סאל אמרגי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו