מלך הסלים

אזור התעשייה של לוד לא מגיע בדרך כלל לכותרות העיתונים. בנייני משרדים פשוטים, רחוק מהזוהר של אזורי ההיי-טק בהרצליה וברעננה. המשרדים של המיזם "MySupermarket" - קומה אחת צנועה בלי חידושים טכנולוגיים וגימיקים לעובדים - לא נותנים רמז, ולו קל ביותר, למהפכה הצרכנית שחולל בעולם ישראלי אחד, באמצעות אתר אינטרנט פשוט.

אמיר עופר (58), איש סטארט-אפ ותיק, חשב על רעיון פשוט: מנוע להשוואת מחירים של מוצרים ברשתות המזון. לכאורה לא מדובר בדברים שטרם נראו במחוזותינו; אתר "הסופר" בארץ מציע השוואת מחירים בסופרים, "זאפ" משווה מגוון של מוצרי צריכה. אך כמו ברעיונות רבים, גם כאן הסוד טמון בטכנולוגיה, ובפשטות: "מיי סופרמרקט" משווה מחיר של כל מוצר וכל סל ברשתות מזון שמאפשרות קנייה באינטרנט, ובעזרת אלגוריתם חכם, מספק לצרכן את התשובות היכן לקנות את הסל המבוקש במחיר הזול ביותר, ומהו מחירו של הסל לעומת הרשתות האחרות. התוכנה יודעת גם להתגבר על מכשולים שהצרכן, שמוצף במסרים בזמן הקנייה, מתקשה להבחין בהם. למשל, בעת הקנייה מראה האתר מוצרים חלופיים במחירים נמוכים יותר או במבצעים, ולעיתים אף ממליץ לפצל את הקנייה בשתי רשתות אם המחיר הכללי יוצא נמוך יותר.

האתר הוקם כבר לפני שש שנים באנגליה והפך להצלחה גדולה, עם 4 מיליון גולשים בחודש, המשווים מחירים ברשתות ענקיות, בין השאר ASDA ,TESCO ,Sainsbury's ו-Ocado. כעת מנסה עופר לתרגם את ההצלחה בארץ: 100 אלף גולשים כבר נחשפו למיזם בתוך חודשיים. גם בזירה הבינלאומית צפויה התרחבות - האתר כבר פועל ביפן, ועד סוף השנה הוא צפוי להיכנס גם לשוק האמריקני.

"רעיון פשוט ובנאלי"

עופר מודה ש"מיי סופרמרקט" אינו המקורי ביותר מבין רעיונותיו, אבל מתברר שהשילוב של רעיון פשוט בתוספת טכנולוגיות חדישות, משבר כלכלי ומחאות חברתיות, עונה על צורך של רבים בעולם. את הפוטנציאל הכלכלי קלטו גם קרנות ההון סיכון הישראליות פיטנגו וגריילוק, שהשקיעו במיזם 10 מיליון דולר כל אחת. לפני כחודש התקבלה השקעה של 10 מיליון דולר נוספים, מ-WPP, תאגיד הפרסום הגדול בארה"ב, שקלט את הפוטנציאל שטמון במיזם הישראלי.

החברה מונה כיום כ-70 עובדים, בניו יורק, בלונדון, ביפן ובישראל - כאן נמצא מערך הפיתוח. המנכ"ל אלון בלוך יושב בניו יורק, ומנכ"ל החברה בישראל, גלעד שמחוני, חולק את החדר בלוד עם עופר. במערך הפיתוח בלוד עובדים מהנדסים ומפתחי תוכנה, וכן מחלקות שעובדות מול אנגליה ויפן.

בארץ מתחבר האתר לנתוני המחירים הנמצאים באתרים של רשתות המזון. כרגע מדובר בשופרסל, מגה, רמי לוי ויינות ביתן, אבל בקרוב צפויות להצטרף לשירות רשתות נוספות, ובהן עדן טבע מרקט. עקב השקות תמידיות של מוצרים חדשים ושינויי אריזות, ב"מיי סופרמרקט" רוכשים את כל המוצרים, מצלמים אותם לפי צורכי האתר ומציגים את מחירו של כל מוצר בכל הרשתות בכל נקודת זמן, ואת מחירו של הסל הסופי בכל רשת. קניית הסל בפועל מתבצעת באתר האינטרנט של רשת המזון, כך ש"מיי סופרמרקט" אינה קשורה לתהליך החיוב.

ויש גם העניין הכלכלי, כי בכל זאת, לשם כך התכנסנו. את הרווחים רואה "מיי סופרמרקט" בעיקר מפרסום באתר (בארץ עדיין אין פרסום, אך באתר האנגלי כבר מפרסמות חברות רבות), והיא מקבלת תמריץ מרשת המזון שיצאה כזולה ביותר (שת"פ שעדיין לא קיים באתר הישראלי). האתר גם צובר נתונים עסקיים לגבי אופי המכירות של מזון באינטרנט, דבר שיכול להיות מקור רווח אם יצרנים יהיו מעוניינים בנתונים.

עבור אמיר עופר, ששירת בצה"ל בסיירת מטכ"ל, השתתף במבצע אנטבה ועד היום מאתר חיילים ליחידה בשירות המילואים שלו, זה כבר הסטארט-אפ השלישי. לראשון הוא התגלגל במקרה, בתחילת 1983, לאחר שבמסגרת שירות מילואים הבין כי יש צורך בארץ במצפן מדויק במיוחד. הוא חבר לחברו גיורא קוץ, שהתמחה בעסקי היאכטות והניווט, ויחד החלו לפתח מצפנים חדישים. המחשבה היתה למכור עשר יחידות, כדי שיוכלו לטייל בחו"ל עם הכסף שיצברו, אבל השניים הבינו שקיים צורך ממשי, וכך נולדה חברת אזימוט, שעסקה במערכות תצפית, ניווט וכיוון מטרות, ואף הונפקה בבורסה ב-1992.

כמה שנים לאחר מכן פיתח עופר עם חברו רמי צור תוכנה המאפשרת לארגונים לפקח על השקעותיהם. התוכנה הפכה לחברה בשם פרוסייט, שנרכשה בהמשך על ידי ענקית ההיי-טק אורקל.

"זה הסטארט-אפ השלישי שלי ואני חושב שזה הרעיון הכי פשוט ובנאלי", אומר עופר. "הצורך בהשוואת מחירים הוא טריוויאלי. יש מאות מערכות שעושות השוואות מחירים בישראל ומחוץ לישראל בתחום מוצרי צריכה. כשראינו שבשוק המזון, שהוא כ-50 אחוזים מהקמעונאות בעולם, אין כזאת מערכת, היה ברור שיש צורך ושאפשר כנראה לעשות מזה כסף. זה כלי בסיסי בקניות במאה ה-21. מחצית מהאנשים שקונים מקררים או טלוויזיות בודקים קודם כל מחירים באינטרנט. לפעמים הצרכנים הולכים לחנות ואומרים שבאינטרנט הם ראו את המוצר במחיר נמוך יותר, והחנות מסכימה להוריד את המחיר.

"תחום המזון מורכב יותר מבחינה טכנולוגית. בסל אין מוצר אחד, יש 40, והם לא תמיד זהים בכל החנויות. ברגע שפתרנו את הבעיות האלה, אז היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שגם בתחום המזון אחוז מכריע מהלקוחות ישתמשו במערכת ההשוואה. כשקונים מקרר ללא השוואת מחירים מפסידים כסף, ואני אומר שגם מי שלא משתמש בכלי של השוואת מחירי מזון באינטרנט זורק כסף בכל שבוע".

עופר מתגאה בכך שהחברה שלו "אובייקטיבית באופן מוחלט", אם יש דבר כזה. "אף פעם לא שינינו המלצה שלנו כי מישהו שילם לנו כסף. יש מצבים שאנחנו יכולים להיות אקטיביים יותר; למשל, אם אני מראה שסל אחד זול יותר מסל אחר והצרכן בחר את הסל הזול יותר, הרשת משלמת לי תמריץ עבור זה שהזכרתי אותה, אבל זה תמיד יהיה לטובת הצרכן, באופן מוחלט.

"הרווח העיקרי של הצרכנים הוא לא במעבר בין חנויות, אלא דווקא בקנייה מושכלת באותה חנות. הרבה פעמים הצרכן לוקח מוצר, אבל היכולת של המוח האנושי לשקלל את כל הפרמטרים נמוכה יחסית.

"יש בישראל הרבה מוצרים מקבילים שהם לא נחותים יותר. למשל, עבור רוב הצרכנים 'מי עדן' ו'נביעות' נחשבים באותה רמה מבחינת האיכות. יש צרכנים שרגילים לקנות אחד מהם, ואנחנו יכולים להראות להם שהשני מוצע במבצע. בסך הכל הלקוח מקבל מאיתנו הצעות שגורמות לו להחליף כ-20 אחוזים מהמוצרים בעגלה שלו כדי לחסוך. המערכת יכולה גם לפצל את הקנייה לשתי חנויות, אם הפיצול יהיה זול יותר מאשר קנייה במקום אחד.

"יש המון כלים פסיכולוגיים ושיווקיים שמופעלים על הצרכן וגורמים לו לקבל החלטות לא נכונות. 70 אחוזים מהמוצרים בישראל מסתיימים ב-0.99. כולם מבינים שזה טריק, אבל כמעט על כולם זה משפיע. אף אחד לא יכול להתמודד עם כמות המסרים השיווקיים. כשאתה בחנות נותנים לך תחושה שאתה בוחר, וזה בדיוק הפוך, מציפים אותך באינפורמציה. המערכת שלנו מציגה לצרכן את היכולת לנטרל את המסרים האלה. בשורה התחתונה חשוב להבין, וזה תקף בכל העולם: אין דבר כזה חנות זולה יותר, יש רק עגלה נוכחית שהיא זולה יותר בחנות ספציפית".

למה התחלתם את המיזם דווקא באנגליה-

"כי כמות קניות המזון באינטרנט שם היא הגדולה ביותר. בנוסף, המשקיעים הראשונים שלנו, לפני הקרנות הישראליות, הגיעו מאנגליה והיתנו את ההשקעה שלהם בכך שהשוק הראשון יהיה אצלם. והם צדקו".

עופר לא מכחיש שהמחאה החברתית של הקיץ שעבר היתה גורם משמעותי בהחלטה להיכנס גם לשוק הישראלי. "אני חושב שכל בר דעת מבין שישראל היא לא השוק האופטימלי. יש מדינות עם עשרות מיליוני תושבים, שמבחינה עסקית הן קודמות לישראל - למשל יפן, שבה שוק של 135 מיליון תושבים שנכנסנו אליו עכשיו, ארה"ב, שניכנס אליה עד סוף השנה, וגם ברזיל, ספרד, צרפת וגרמניה, שייכנסו בהמשך. מבחינת פוטנציאל כלכלי, כולן עולות בהרבה על מה שניתן להוציא מישראל. אבל חלק נכבד מההחלטה להקדים את ההשקה כאן היה האווירה הציבורית שנוצרה והצורך לתת מענה לבעיה אמיתית. אני רואה בזה שליחות.

"תנועת המחאה היתה תוצאה של הוצאת קיטור, בלי לתת כלים לפתור את זה. אנחנו נותנים בפעם הראשונה כלי אמיתי ומוכח, שכבר עובד במקומות אחרים בעולם ומאפשר באופן שיטתי לחסוך בהוצאות הקנייה של משפחה ממוצעת בישראל. אנחנו לא אלטרואיסטים, אבל אנחנו חושבים שאפשר לשלב ביזנס עם פלז'ר, והפלז'ר שלי הוא לעזור למי שאפשר בלי להתבכיין יותר מדי".

עופר אינו שותף לביקורת על מחירי המזון של החברות הישראליות. "אני חושב שנעשה אי צדק מסוים לחלק מהחברות בישראל, כשמשווים את המחירים שלהן לעומת חו"ל. בחלק מהמקרים הביקורת על המחירים היתה מוגזמת. אני לא אומר צודקת או לא, אבל מוגזמת. אמנם במבט ראשון זה נראה מקומם, אבל צריך לזכור שלחברות האלה יש הרבה הוצאות, מדיניות החדרה לשוק חדש, וכו'. אני לא מכיר את כל השיקולים בקביעת מחירים, אבל בהרבה מקרים הם לא גלויים, והם יותר עמוקים משנדמה.

"בנוסף, רבים שוכחים שמי שקובע את המחיר הוא לא היצרן אלא החנויות. בעיקרון זה לא בסדר שמוצר ישראלי נמכר בארץ במחיר גבוה יותר מאשר אותו המוצר בחו"ל, אבל ביקורת צריכה להיות עניינית, ספציפית, ולא פופוליסטית".

עדיין יקר פה מאוד לעומת מקומות רבים בעולם.

"אין ספק שלצרכן באנגליה יש הרבה אפשרויות לקנות מוצרים זולים יותר. לדוגמה, סכין הגילוח הזול ביותר שאפשר לקנות בישראל עולה כשני שקלים לסכין, והסכין הזול ביותר באנגליה עולה שני פני וחצי. יכול להיות שיש הבדל באיכויות, אבל עדיין, באנגליה אני יכול לקנות סכין בשני פני וחצי".

אתם משווים את מחירי המוצרים באינטרנט, אבל יש פערים גדולים בינם לבין המחירים בסניפים.

"בחלק מהמוצרים, כרגע, ואני מדגיש כרגע, המחירים באינטרנט באמת שונים מאשר בסניפים. גם בין סניפים שונים של אותה הרשת יש לפעמים מחירים שונים. אבל גם אם יש מוצרים שעולים יותר באינטרנט מאשר בסניף - יש גם כאלה שעולים פחות. צריך לזכור שהמערכת שלנו באינטרנט מסתכלת כל הזמן על הבחירות שלך, מציעה חלופות ומאפשרת לך לעבור מחנות לחנות ולפצל את הקנייה, וזה מוביל לחיסכון, אפילו אם בסניפים עצמם חלק מהמוצרים לעיתים זולים יותר. הרי במציאות לא תקפצי בין הסניפים ותפצלי את הקנייה - באינטרנט אפשר לעשות את זה בקלות. התוצאה הסופית היא שאתה חוסך 500 עד 1,000 שקלים בחודש".

המחירים ברשתות המזון ירדו בעקבות ההשוואות-

"כן. צריך להבין שהמיזם הזה הוא לא נגד היצרנים ולא נגד הרשתות. אם הן יידעו להשתמש נכון באמצעים האלה, הן ירוויחו הון תועפות. אנחנו עזרנו לרשת מזון באנגליה להרוויח מיליארדי דולרים נוספים בעזרת שימוש במערכת. רשתות שיבינו מספיק מהר שהסביבה השתנתה ושיש צורך בשקיפות, ירוויחו המון כסף אם הן ישחקו נכון. מי שלא, יהיו בעוד שנה כמו יצרני כרכרות שלא הבינו שהתחילו לייצר מכוניות, ויפסידו את השוק.

"ברחוב אוקספורד בלונדון יש שתי חנויות מזון: טסקו ומרקס אנד ספנסר. זה ידוע שבמרקס אנד ספנסר יותר יקר מבטסקו, אז למה אנשים נכנסים לשם למרות זאת? בגלל שאחרי הכל, ברחוב המחיר הוא לא השיקול היחיד, ויש הרבה שיקולים נוספים שמשפיעים על חוויית הקנייה. באינטרנט, לעומת זאת, אפשר לעשות שיקולים קרים של מחיר".

hiliy@israelhayom.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו