ג'יזס, למי להאמין?

אם גוגל הוא האלוהים האמיתי, אז נדמה כי ישו כבר לא כזה זוהר כמו פעם. לג'סטין ביבר יש יותר מכפול אזכורים באינטרנט, ולליידי גאגא כמעט פי שלושה. מצד שני, לאף אחד אחר לא מציינים יום הולדת בצורה ובעוצמה שחגגו אתמול ברחבי העולם כולו כחלק מחג המולד. "ישו כנראה הוא האיש המפורסם בהיסטוריה, אך מה באמת ידוע לנו על אודותיו-", שאלו בנשיונל ג'יאוגרפיק וניסו לחשוף בפנינו את תולדות חייו בעזרת כמה מדענים וארכיאולוגים. נשמע מבטיח, לא-

הבעיה בסרטי נשיונל ג'יאוגרפיק המבקשים לנתח אירועים היסטוריים - חוץ מהקריינות הדרמטית והמשחק המוגזם בסצנות השחזור - היא שקשה לצאת מהם עם תובנות חדשות. להפך, לרוב הצפייה בהם משאירה את הצופה מבולבל יותר. הנה דוגמה: בתחילת התוכנית נטען כי מניתוח כל התיעודים הקיימים יש בסך הכל שני פרטים שעליהם אין עוררין מבחינת העובדות - ישו נולד בבית לחם, אמו היתה בתולה בזמן הלידה. עכשיו, לכו תבנו סיפור כשהפרט הבודד שאמור להיות ודאי ונכון הוא בתולין של מישהי שנכנסה להריון.

בהמשך עידכן בחור כלשהו כי על פי ניתוח לאחור של כוכבי שמיים, ישו נולד בכלל שנתיים לאחר הספירה ב-17 ביוני, ומובן שכעבור חמישה משפטים הוא גם דאג להעמיד בספק גדול מאוד את אותה תיאוריה שזה עתה הציג. חוקרים מאמינים כי כתיבת אותם סיפורים היסטוריים על חייו של בן האלוהים נעשתה 90 שנה אחרי המאורעות - בדומה לתנ"ך, שאף הוא נכתב בראייה לאחור של ההיסטוריה - מה שכמובן יוצר לא מעט אי דיוקים והגזמות, וכן גרסאות שונות בנוגע לאורח חייו או מראהו החיצוני. בתקופה שלאחר מותו נעזרו האמנים בתבניות מוכנות לצורך ציורי פסיפס של ישו, ודמותו תועדה ללא זקן ועם שיער ארוך. בשלב מסוים, כשהנצרות חדרה לאירופה, קיבל מראהו גוון אירופי יותר.

ישו נצלב כ"מלך היהודים", ועם מותו עלתה השאלה מה ייעשה עם הגופה מכיוון שאין זמן לקבור אותו לפני כניסת שבת. היתה לו מאהבת, מרים המגדלית, שטענה כי נגלה אליה בחיזיון זמן קצר לאחר מותו. החוקרים מפקפקים כמעט בכל התיאוריות הקיימות, והתוכנית מסתיימת במשפט: "התעלומה כה מורכבת וטרגית שאפשר כי לעולם לא נדע את כל התשובות". כי ההיסטוריה היא לא באמת מה שהתרחש במציאות, אלא הדרך והצורה שבה אתה מספר ומעביר אותה אל הדורות הבאים.

* * *

בנאלי ונדוש

כשר למהדרין, יס דוקו, 21:10

ברנט האורתודוקסית מבשלת קניידלך ומכבה את האור במקרר לפני כניסת השבת, רבנים רוקדים עם ספר תורה ברחובות מנצ'סטר, חנות בגדים יהודית פתוחה בשבת וניצול השואה ג'ק אייזנברג מצהיר מול המצלמה: "שילמתי מחיר כבד להיות יהודי". הבמאי כריס מאלון עקב אחרי כמה יהודים בריטים וניסה להרכיב תמונה של חיי היהודים בממלכה. זה נגמר עם ריקודי "הבה נגילה" והמון כליזמרים כמוסיקת רקע. אפילו סרטים בריטיים לא מצליחים להוציא מהיהדות משהו שהוא לא בנאלי ונדוש.