אוכלים יוגורט דל שומן? שותים משקאות דיאט? אם תשובתכם חיובית, הרי במודע או שלא אתם צורכים ממתיקים מלאכותיים. לאורך השנים נחקרה השפעתם של ממתיקים אלה על הבריאות ונבדק, בין השאר, הקשר שבין צריכתם לבין התפתחות מחלות דוגמת סרטן, אך תשובה חד־משמעית טרם נמצאה.
ובכל זאת, ניסינו לעשות סדר בבלאגן בעזרת מירי חדד, דיאטנית קלינית ומנהלת המרכז למניעת השמנה ותזונת ספורט, וענת תבור, דיאטנית קלינית מומחית בתזונת ילדים ויו"ר פורום תזונת ילדים ב"עתיד" - עמותת הדיאטנים בישראל. "ממתיקים מלאכותיים הם תוספי מזון המיוצרים באופן סינתטי, בעלי ערך תזונתי נמוך מאוד, המשמשים להמתקת המזון כתחליף לסוכר", הן מסבירות, "מטרת השימוש בממתיקים אלה היא לתת פתרון לחולי סוכרת המעוניינים לצרוך מזון מתוק, אך ללא עלייה ברמת הסוכר בדם, וכאסטרטגיה להפחתה קלורית בתפריט התזונתי".
אילו סוגי ממתיקים קיימים?
סכרין. הממתיק הראשון שהותר לשימוש. הוא חסר קלוריות ומתוק פי 300 מסוכר, אך משאיר טעם לוואי חזק.
צריכה מקסימלית ליום: 5 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף. בשנות ה־80 הטילו ארה"ב וקנדה חרם על השימוש בסכרין בגלל מחקרים שהראו עלייה בשכיחות סרטן שלפוחית השתן בעקבות השימוש בו, אבל בשנות האלפיים תיאוריה זו הופרכה והחרם הוסר. בעבר, במחקר שבדק חיות מעבדה, נמצא קשר בין סרטן הערמונית לצריכת סכרין וציקלמט (ממתיק מלאכותי נוסף), אך קשר זה לא הוכח בבני אדם.
אספרטיים. נמצא בשימוש רב בתעשיית המזון, בעיקר במשקאות דיאטטיים ובחטיפים ללא סוכר, ומסומן כתוסף 951E. מתוק פי 180 מסוכר.
צריכה מקסימלית ליום: 40 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף. בשנות ה־70, לאחר שאושר, הועלה חשש לקשר בין צריכה של האספרטיים לפגיעה מוחית, אך בתחילת שנות ה־80 הופרך חשש זה והאספרטיים אושר לשימוש במשקאות ובמוצרי מאפה.
אצסולפם K. אושר לשימוש בסוף שנות ה־80 כתחליף לסוכר. מתוק פי 200 מסוכר ובעל טעם לוואי מריר. לרוב משתמשים בו במוצרי אפייה.
צריכה מקסימלית ליום: 15 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף.
סוכרלוז. אושר לשימוש ב־1998. סוכרלוז הוא בדיוק כמו הסוכר השולחני המוכר, רק עם שינוי כימי בנגזרת שלו, ולכן אינו מתעכל בגוף ולא תורם קלוריות. מדובר בממתיק המתוק ביותר: פי 600-500 יותר מסוכר. בסוכרלוז משתמשים גם באפייה וגם במשקאות ממותקים.
צריכה מקסימלית ליום: 5 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף.
צילום אילוסטרציה: GettyImages
סטיביה. הממתיק, המבוסס על צמח הסטיביה, עלה לכותרות בשנים האחרונות. הוא נמצא בשימוש ביפן כבר 20 שנה. בתעשייה הוא מתווסף בעיקר למוצרי מאפה ולמשקאות קלים.
צריכה מקסימלית ליום: 4 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף.
צריכה קבועה של ממתיקים גורמת לאי־סבילות לגלוקוז
מה ידוע על הקשר בין צריכת ממתיקים מלאכותיים להתפתחות סוכרת?
חדד ותבור: "במחקר שנערך במכון ויצמן ברחובות על ידי פרופ' ערן סגל וד"ר ערן אלינב, נבדק הקשר בין צריכת ממתיקים מלאכותיים לסיכון לחלות בסוכרת בעכברים ובבני אדם. ממצאי המחקר, שפורסמו בנובמבר 2014, העלו כי בצריכה קבועה של ממתיקים שונים מסוג סכרין, אספרטיים וסוכרלוז, משתנה הרכב החיידקים שלנו במעי וכתוצאה מכך נוצרות אי־סבילות לגלוקוז, עלייה ברמות הגלוקוז בדם ועלייה בסיכון ללקות בסוכרת. עם זאת, מכאן עד למסקנה ברורה - הדרך עדיין ארוכה".
יצוין כי במחקר נמצא גם קשר בין צריכה קבועה של ממתיקים מלאכותיים להשמנה ולמחלות לב. חדד ותבור מסבירות כי "הסיבות האפשריות לעלייה בסיכון למחלות מטבוליות - מחלות גנטיות המתבטאות בהפרעות נדירות יחסית בתהליך חילוף החומרים - הן עלייה בתיאבון, ירידה ברגישות לאינסולין, עלייה ברמות הגלוקוז בצום וירידה ברגישות לטעם המתוק. עם זאת, אי אפשר לדעת בוודאות מי הביצה ומי התרנגולת. כלומר, אם צריכת ממתיקים מלאכותיים היא שגרמה לנוכחות מחלות מטבוליות או שהאנשים שצרכו את הממתיקים היו מלכתחילה עם סיכון למחלות אלו. לאור זאת יש צורך במחקרים נוספים. כמו כן, אם בעבר ההנחה התזונתית המקובלת לטיפול בהשמנה ובסוכרת היתה כי יש להחליף את הסוכר בממתיקים מלאכותיים, כעת עולה צורך בפתרון אסטרטגי חדש".
מה באשר לקשר בין צריכת ממתיקים מלאכותיים לסרטן?
חדד ותבור: "המכון האמריקני לחקר הסרטן מצהיר שלא הוכח קשר בין התפתחות של סוגי סרטן שונים בבני אדם לבין צריכת ממתיקים מלאכותיים מכל הסוגים. יצוין כי המכון אינו כולל בהצהרתו את ממתיק הסטיביה החדש יחסית, וראוי לציין גם את הוועדה האירופית לבטיחות במזון, שהקימה ועדה לבדיקת בטיחות השימוש בממתיקים מלאכותיים ועדיין חוקרת את הנושא. ב־2013 פורסמו ממצאי הוועדה בנוגע לאספרטיים, שלפיהם צריכה בטוחה של ממתיק זה היא בכמות שוות ערך ל־12 פחיות שתייה ממותקות באספרטיים ביום.
"מסקנות עדכניות יותר באשר לממתיקים המלאכותיים פורסמו בינואר 2015 על ידי הסוכנות הצרפתית לבטיחות במזון (ANSES), אם כי גם אלה אינן כוללות התייחסות לסטיביה. ממסקנות אלה עולה כי אין קשר בין שימוש בממתיקים מלאכותיים לבין סיכון ללקות בסרטן. המחקרים שהראו קשר כזה נעשו אך ורק בבעלי חיים ובכמויות גדולות מאוד של ממתיקים. מחקר אחד הראה שצריכת ממתיקים העלתה את הסיכון לסרטן מסוג לימפומה, אך זה אינו מספק הוכחה לקשר בין ממתיקים לסרטן ויש להמשיך לחקור את הנושא".
צילום אילוסטרציה: GettyImages
בעוד לגבי סרטן וסוכרת אין תשובות חד־משמעיות, הרי תופעות כמו שלשול או גזים כן אפשר לקשר לצריכת ממתיקים מלאכותיים. לדברי תבור, "הממתיקים בעלי הפוטנציאל לגרימת שלשול או להיווצרות גזים הם מקבוצת הפוליאולים - מלטיטול, קסיליטול וכד'. לגביהם מדובר בצריכה של כמות גדולה מאוד ולחלופין צריכתם על ידי אנשים הרגישים לחומרים אלה. למשל, הסובלים מתסמונת המעי הרגיש. ככלל, ממתיקים אלה חשודים הרבה פחות כמסרטנים או כפוגעים בבריאות באופן כללי. הם מכילים מחצית מהקלוריות בהשוואה לסוכר, לא גורמים לעששת (קסיליטול אף מנטרל את חיידקי העששת) ולא מעלים את רמות הסוכר בדם לאחר אכילתם. עם זאת, הם כן עלולים להשפיע על העלאת רמות הטריגליצרידים בדם - בעיה שחולי סוכרת רבים סובלים ממנה".
בשורה אמיתית? "עד כה - סטיביה נמצא בטוח לשימוש"
אחד הממתיקים שעליו מדובר רבות בשנים האחרונות הוא, כאמור, צמח הסטיביה. המחקר הראשון לגבי שימוש בצמח כממתיק נערך ב־2010 ובו הושוותה צריכת סטיביה לצריכת סוכרוז (סוכר רגיל) ואספרטיים בבני אדם. מהממצאים עלה כי התגובה הגליקמית, כלומר העלייה ברמת הסוכר לאחר האכילה, והעלייה ברמת האינסולין, היו נמוכות יותר בקרב צרכני הסטיביה בהשוואה לצרכני הסוכרוז והאספרטיים.
מבחינת בטיחות בשימוש, בסטיביה לא נמצאו תופעות לוואי וסיכונים בריאותיים עד כה. יתרה מזאת, בשנים האחרונות הוא הוכר רשמית כממתיק מלאכותי על ידי ארגון המזון והחקלאות וועדת הארגון העולמית בנושא תוספי מזון.
אז כן או לא לצרוך ממתיקים מלאכותיים?
חדד ותבור: "גם אם לא מדובר בסכנה בשימוש בממתיקים מלאכותיים, כנראה גם אין בהם יתרון. ודאי שאי אפשר לכנות אותם 'מזון בריאות', מכיוון שאין בהם תועלת של ממש. האוכלוסייה שעדיף לה להשתמש בממתיקים מלאכותיים במקום בסוכר הם חולי סוכרת, שצריכת סוכר בהחלט עלולה להזיק להם לעומת צריכה של ממתיקים מלאכותיים, שהנזק בהם, אם קיים, נמוך בהרבה. עצה שלנו: להפחית למינימום את צריכת השתייה הממותקת, שהיא המקור העיקרי לממתיקים מלאכותיים בתפריט שלנו. חוש הטעם שלנו הוא גמיש ואפשר בתוך כמה שבועות להפחית את כמות הממתיקים או הסוכר במשקאות החמים, וכמובן רצוי להתרגל לשתות מים במקום משקאות ממותקים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו