פחות משבוע אחרי סערת הערעור של משה קצב מצא עצמו עו"ד אבי לביא, שהיה בצוות ההגנה של הנשיא המורשע, בסערה קטנה לא פחות. לביא, עורך דין מהשורה הראשונה בישראל, התייצב לצידו של הרב יאשיהו פינטו אחרי שחזיז הושלך אל ביתו, לאחר שמקורביו פירסמו, על דעתו, את פרשת הסחיטה הגדולה, הבינלאומית, שבה מעורב הרב כקורבן.
במהלך השבוע קיבל עו"ד לביא עשרות טלפונים מאנשים שתיארו באוזניו תיאוריות קונספירציה סביב ניסיון הסחיטה של הרב פינטו, החל ממחלות שונות דרך רומנים עסיסיים ועד סחיטה של מקורבים בפרשות מין. בעוד לביא נשמע מבודח מהתיאוריות, מקורב אחר של פינטו מוטרד. "זה רע מאוד. אנשים מתחילים להגיד שאין עשן בלי אש, זה נדבק בנו רע, זה לא מתאים לרב במעמד הזה".
הרב פינטו מצטרף לכמה רבנים שבשנים האחרונות נקשר שמם בפרשיות שונות, שכהגדרתו של פרשן חרדי "לאו דווקא קשורות למחלוקת בין אביי ורבא", חלקן סיפורים הזויים ומסתוריים, שאפילו כותבי תסריטים בהוליווד לא חלמו עליהם.
כך, לדוגמה, הרב ניר בן ארצי מהמושב תלמים, שהתפרסם כנהג טרקטור בגוש קטיף וסופר עליו כי הוא בעל יכולות על-טבעיות. בשנת 2005 נעלם בן ארצי באורח פתאומי, ומאמיניו קיבלו מסרים בשמו, לכאורה, דרך מנהלי העמותה שלו.
לאחר כמעט שלוש שנים "בשבי" חזר בן ארצי וסיפר שאנשיו, המנהלים את כספי העמותה שלו, הכריחו אותו לכתוב מכתב שבו הוא מייחס לעצמו סטיות מיניות והפרעות נפשיות.
פרשה נוספת שהסעירה את עולם הרבנים היתה ניסיון הפיתוי של הרב יעקב איפרגן, "הרנטגן", באמצעות נערת פיתוי במסגרת מאבק פוליטי מקומי, ורק לפני חצי שנה רעד העולם החרדי ממקרה הרצח של הבאבא אלעזר. השבוע הגיע תורו של הרב פינטו.
שלוש שעות בלבד לפני זריקת החזיז לעבר ביתו של הרב פינטו דווח בערוץ 10 כי בשנה וחצי האחרונות מתנהלת חקירה בינלאומית סביב תלונה שהגיש הרב בארה"ב בטענה שהוא נתון לסחיטה.
אלא שהערפל סביב הפרשה הוביל השבוע לחרושת שמועות לוהטת סביב הפרשה, גם כאן הגיעו ה"מקווה נייעס" (חדשות המקווה), שעוברות מפה לאוזן במגזר, לתרחישים שאנשי הרב הגדירו הזויים. "כבר שמעתי שלרב היו רומן, מחלות קשות ומה לא, רק את רצח ארלוזורוב לא הדביקו לו", אמר מקורב לרב.
אלא שלדברי אנשיו, הסיפור אמנם דרמטי וכאוב, אך לא קשור לעניינים צהובים. לפי הידוע עוד לפני סיום החקירה, מדובר בישראלי, בעל רקע פלילי, שהיה קרוב לרב פינטו ומתנדב בעמותה שלו, שעבר לארה"ב ושם, בזכות קרבתו לרב פינטו, בנה לעצמו גישה לאנשים בעלי מעמד, שהיו מגיעים לרב.
לאחר תקופה מסוימת הוא חבר לחברת יחסי ציבור ואיתה החל לסחוט את הרב וקבוצת אנשי עסקים שמקורבת אליו במה שאנשי הרב מכנים "טרור מודרני". הם איימו ודרשו סכום כסף נכבד כדי לדאוג ליחסי ציבור עבור הרב, או שיהיו עיתונים שיתקפו אותו וחברת יחסי ציבור "לא תוכל לעזור לו...".
במשך שנה וחצי אף החלו אתרים מקומיים "קיקיוניים", כהגדרת מקורבי הרב, להשמיץ אותו ואת הקרובים לו, בכתבות רכילות על עוזרי הרב. בהמשך עברו גם לאיומים מפורשים על כך שיטענו שהרב מתעלל בילדיו, גונב ומעלים כספים ועוד. "הרב הוא איש עדין. לייחס לו פעולות סחיטה זה כתם. רצו ממנו מיליונים, מדובר באנשים אלימים ולא היה מנוס מלהתלונן עליהם", אמר אחד מאנשי הרב.
החזיז שהתפוצץ השבוע נזרק שלוש שעות לאחר הפרסום בערוץ 10 כשהחקירה לקראת סיום בארה"ב ולפני מעצרים. אנשי הרב טוענים שלא מדובר בצירוף מקרים. "יש להם קרובי משפחה בארץ", קובעים המקורבים, "אלה אנשים עם עבר פלילי".
חשוב להדגיש כי בכל המקרים שהוזכרו לעיל הרבנים היו הקורבנות ולא האשמים, אך גם עובדה זו לא הנמיכה את הסערה שהצית השבוע פרשן חרדי מוכר שטען ברדיו "קול ברמה" בתוכנית של מוטי לביא את מה שרבים חושבים ולא העזו לומר: "את הרב שטיינמן לא סוחטים, את הרב עובדיה לא סוחטים. אף אחד לא אומר שלרב פינטו יש חלק בזה, ברור שהוא צח כשלג, אבל למה נדבקת לו סחיטה? כי הוא מחובר לכסף גדול, הוא מחובר לטייקונים".
הפרשן הצית ויכוח סוער. "אף פעם לא היה בעולם החרדי אדם צעיר שנהיה גדול. נהיה פה דור אינסטנט, דור הפיצה, שרוצים הכל מהר ועכשיו", אומר איש תקשורת חרדי. "אף אחד לא ידע מי זה הרב שטיינמן עד גיל 75, מי שמע על הרב שך עד גיל 70-! פתאום היום צצים כל מיני שמות שמעולם לא שמעת עליהם קודם, ומתחילים לספר עליהם סיפורי ניסים ומעשיות, והופה הם הופכים למקובלים".
רוב הדוברים בכתבה לא מוכנים להזדהות בשמם. "אחרי הכל, קשה לדבר נגד רבנים. בנוסף, יש היום מערכת רשתות וקשרים שאף אחד לא ישרוף את עצמו ויפתח את הכל בגלוי", מסביר אחד מהם.
"עולם הרבנים מחולק לקטגוריות", מסביר עסקן חרדי, "יש את 'הגדויילים', הליטאים כמו הרב אלישיב והרב שטיינמן, שאיתם אפשר להזכיר גם את הרב עובדיה. יש עשרות אדמו"רים בחסידויות, ויש דור חדש של רבנים, כאלה שצמחו בשנים האחרונות.
"היום קל מאוד להפוך למקובל. בסך הכל צריך יועץ תקשורת טוב, מעין לוביסט, שיטווה לך קשרים עם הגווארדיה השלטת במדינה. ברגע שיצרת קשר עם טייקון, שני שרים, כמה עיתונאים, ואפילו עם עבריין אחד לשעבר - אתה בדרך למעלה", טוען איש התקשורת החרדי. "ההבדל בין הרבנים המקובלים ל'גדויילים' הוא שאותם לא תמצא במסיבות הודיה עם ח"כים וניצבים. 'גדול דור' גר בדירת שני חדרים בבית מתקלף עם מקרר אמקור ישן", הוא מסביר.
בתקשורת החרדית לא התייחסו לפרשה כמעט לחלוטין, אבל התקשורת החרדית המחתרתית לא התעלמה. שם סער הדיון על כשרותם של המקובלים החדשים לאור פרסום פרשת הרב פינטו.
כך, לדוגמה, בפורום הפופולרי "בחדרי חרדים" סיפקו הגולשים הסברים מעניינים לתופעה. "הרבנים הצעירים נגישים יותר ומחוברים למציאות, ולכן הם מושכים קהל רחב יותר מהציבור החילוני האליטיסטי", כתב הגולש "משה החוכר". "זה לא בהכרח שהם שרלטנים, להיפך, הם מקרבים ומגדילים את המוסדות שלהם. לדוגמה, הבאבא אלעזר זצ"ל, שהיו בידיו המון טייקונים, היה צדיק יסוד עולם ופרוש מהעולם הזה לגמרי. אז תלמדו להציץ גם לצד השני של המטבע. וזה לא שאני מתכחש לשרלטנות הרבנית, שזו תופעה קיימת לכלל הדעות".
בקרב הרבנים הדעות כלפי המקורבים, ובכלל כלפי רבנים העוסקים במיסטיקה ובקבלה - חלוקות. מצד אחד הם חוששים מלזלזל בהם, אך מצד שני ריבוי הרבנים ומקרים רבים של שרלטנות רבנית - מרתיחים רבים מהם. "כתוב בפרקי אבות 'לא עם הארץ חסיד' - אדם שלא למד ולא טבל עצמו בשישה סדרי משנה - לא יכול להיות בעל יכולת רוחנית", אומר רב בכיר. "פתאום קמים אנשים ובגיל 24 הם עסוקים בקבלת קהל במשך היום ובכסף, מאיפה הם יקבלו את התורה-", הוא אומר בכעס.
"פעם הידע היה מקור כוח. רב גדול היה מי שממית את עצמו באוהלה של תורה, שפסיקות ההלכה שלו היו סקופ בפני עצמן. היום כל אחד יכול להיות מקובל. צריך להבין דבר או שניים בפסיכולוגיה, לדעת לדבר יפה, כריזמה, משרד יחסי ציבור טוב, כמה עיתונאים מעריצים, עדת חסידים שתמיד יהיו בסביבתך, וטייקונים. בנוסף, צריך כסף כדי לקנות ידיעות באתרים החרדיים. היחצ"ן משלם, אז מה אכפת להם לכתוב על האדמו"ר ועל הטייקון שאיתו-".
לדבריו, "התורה האמיתית היא בדיוק נגד כל הדרך שלהם, היא נגד גלגול של סכומי עתק, היא דוגלת בפתגם 'שונא מתנות יחיה', היא בעד צניעות וענווה. גדלות בתורה היא המפתח הראשוני".
לדברי הרב, האשמים הם דווקא הרבנים הגדולים, המוכרים כ"ענקי הדור", שלא יצאו נגד התופעה. "הרבנים ששותקים אשמים לא פחות בגידול של התופעה. עצם העובדה שהם לא יצאו נגדה בחריפות, והבהירו לקהל את האמת - זאת בעיה גדולה. פעם העריכו ידע בהלכה, היום מעריכים חומריות".
הרב מבהיר כי הוא לא מזלזל בעולם המיסטיקה והקבלה. "תראה את הרב יעקב עדס, שכתב המוני ספרים, יושב בחדר קטן בלי עדת מעריצים, בלי טלפון. מדובר בתלמיד חכם עצום בלי הטררם מסביב. יש קבלה ומיסטיקה, אבל רק לאנשים שבאמת מבינים בכך ומקדישים את חוכמתם ושנותיהם לכך".
אבישי בן חיים, הפרשן לענייני חרדים של ערוץ 10, אומר שההשוואה בין גדולי הרבנים מ"הדור הישן" לבין הרבנים "החדשים" היא "מקסימה ומטלטלת, אבל לא בטוח כמה יש לה אחיזה במציאות. גם אצל גדולי הרבנים במסלול ה'קלאסי' של הרבנות מסתובבים סכומי כסף גדולים. יש סיפורים על השפעה של תרומות כספיות על פסקי הלכה".
לדברי בן חיים, שנחשב כיום כבקי ברזי העולם החרדי, לפעמים גם יותר מהחרדים עצמם, "המודל הרבני המרשים והמפעים של איך חיים גדולי הרבנים הליטאים, בני ה-90 פלוס, כבר לא יחזור. אין רב ליטאי צעיר שגר היום בדירת שני חדרים. אצל החסידים זה אפילו מובהק יותר. שם התפיסה כי האדמו"ר הוא כמו מלך ומגיעים לו ההדר והפאר".
לדבריו, אצבע מאשימה מופנית גם כלפי חילונים שמתקרבים ליהדות. "החילונים לא מתקרבים דרך התורה, אלא דרך תופעות מיסטיות ונבואיות, כמו שמציעים הרב בן ארצי, 'הרנטגן' ואחרים. אפילו הכוכב הגדול של החזרה בתשובה, רבי נחמן מברסלב, מקרב מאמינים לא דרך דקדוקי הלכה, אלא דרך מה שהרב עובדיה מכנה בזלזול 'הגיגים'. ממילא מדובר באנשים שמתעסקים לא עם קבוצה למדנית, אלא שמחזירים בתשובה לפעמים גם גורמים עברייניים, והאופציה להסתבכות גדולה יותר".
בן חיים טוען שתרבות הסלבס הישראלית חדרה גם לעולם המקובלים. "יש תמהיל של מאמינים שמעניקים יוקרה - למשל, הרכב של כוכב טלוויזיה, שחקן כדורגל, איש עסקים, פוליטיקאי ועבריין בכיר. הרבנים מבינים את תרבות הסלבס, הם מתקרבים לעם דרך תרבות הסלבס הישראלית. אלה הנתיבים שדרכם מגיעים לעם, וזאת אחת המטרות.
"הרבנים האלה לא מתעסקים תמיד בדקדוקי הלכה. בשיעורים של הרב פינטו אפשר לראות את זה בצורה ברורה. הוא נותן עצות לחיים, מסביר איך מתמודדים עם קשיים, ולא רק עוסק בבעיות הלכתיות ובפתרונן. זה מה שעובד בדור הזה", מסביר בן חיים. לדבריו, "אנחנו רואים שמי שמצליח לקרב יהודים ליהדות ומי שמצליח להחזיר בתשובה זה לא 'היהדות הקלאסית' של בית המדרש ותרי"ג המצוות, אלא דווקא הרבנים האלה הקרובים יותר לעם".
ד"ר ניסים ליאון מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן טוען שאין חדש תחת השמש. "תמיד היה קשר בין דת לכוח וקשרים", הוא קובע. "אחת התפיסות הנאיביות היא שאנשים רוחניים הם נטולי אינטרסים, וזה לחלוטין לא נכון. האינטרסים משרתים אידיאולוגיה. ברגע שפותחים את השורות כדי להשיג את האינטרסים הללו נתקלים בתופעות מגוונות, והמצב מאבד שליטה".
ד"ר ליאון מסכים שדווקא התרבות החילונית משפיעה על התופעה. "החילוני רוצה קשר מקוטע עם הרבנים, הם כמו מוצר צריכה. יש רבנים שמשחקים את המשחק, מקבלים סטטוס, ממון, קשרים ובונים רשתות - ויש לזה לא מעט יתרונות וחסרונות".
"בדיוק בימים אלה אנחנו מציינים עשור לפטירת הרב שך", אומר בן חיים, "בתקופתו היתה החברה החרדית עמוסה אידיאולוגיה, כיום יש שינוי משמעותי. כמעט בלתי נתפס עד כמה דמות אחת יכולה להיות משמעותית בהיסטוריה של קבוצה. מאז פטירת הרב שך הפכה החברה החרדית האידיאולוגית לחברה שעסוקה רבות בעניינים חומריים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו