מתעדות ללא הפסקה

בקומה החמישית של משכן הכנסת, בחדרים קטנטנים, יושבות דרך קבע 28 קצרניות ורשמיות, מקשיבות להקלטות הנואמים במליאה והמשתתפים בדיוני הוועדות ומתעדות כל משפט, רושמות כל מילה, לא משמיטות שום פסיק או סימן שאלה. הן עובדות בקצב מהיר כדי להבטיח שבבוקר למחרת כל הביקורות, דברי המליצה, ביטויי התוכחה והטפות המוסר ייאספו בתוך חוברת עם כריכה כחולה שבראשה יתנוסס סמל המדינה ומתחתיה הכותרת "פרוטוקול סטנוגרפי".

הפרוטוקלים מתעדים את דברי ימיה של הכנסת מאז ועד היום. הם אוצרים בקרבם בין היתר את הדיונים הסוערים על השילומים מגרמניה, על "פרשת עסק הביש במצרים", הדיווחים על הקרבות במלחמת ששת הימים, הדיונים בכנסת בימים הקשים של מלחמת יום הכיפורים, נאומו הבלתי נשכח של סאדאת, הופעותיהם של הנשיאים בוש וקלינטון, המהפך בשלטון והשבעתו של מנחם בגין כרה"מ ונאומיו גדושי הפאתוס וחידודי הלשון, וכמובן הכתרת נשיאים כשכל הח"כים הריעו "יחי, יחי, יחי".

קצרניות עם סיווג ביטחוני

אחת המשימות המרתקות ביותר היא של הקצרניות, אשר רושמות את הנאמר בישיבות ועדת חוץ וביטחון המתנהלות מאחורי דלתות נעולות. רק שתי קצרניות ותיקות, הילה לוי וחנה כהן, שעברו סיווג ביטחוני, רשאיות להשתתף בישיבות אלה כדי לתעד. השתיים גם נוכחות בכל ישיבות ועדות המשנה של הוועדה הסודית, העוסקות בנושאים ביטחוניים רגישים ביותר ומידע כמוס שמוסרים לוועדה ראשי המוסד, השב"כ ואמ"ן, הפיתוחים החדשים של רפא"ל בנושא כיפת ברזל וכדומה. עבור שתי הרשמיות של ועדת חוץ וביטחון אף הוכן מתחם מסווג במחלקת הפרוטוקולים שרק הן רשאיות להיכנס לתוכו באמצעות קוד מיוחד לחדר ולמחשב, כדי שאיש מהעובדים האחרים במחלקה לא יוכל להציץ לפרטים הכמוסים הכלולים בפרוטוקולים.

"העבודה בוועדות המשנה מרתקת מאוד, אבל גם מטילה עלי עול כבד", מספרת הילה, העובדת בכנסת כבר 17 שנה. "איני יכולה לספר לאיש דבר ממה שאני שומעת בדיונים ואיני יכולה לחלוק עם איש את החוויות. היו מקרים שבהם הגיעו לדיון סודי נציגים של השב"כ והמוסד ואחד מהם שאל 'האם כל הנוכחים בחדר עברו סיווג ביטחוני' והסתכל עלי. באחת הישיבות של ועדת משנה למודיעין (שהיא ועדת המשנה הסודית ביותר - ג.א.) שהתקיימה במתקן של המוסד לא רצו שאכניס את הטייפ כדי להקליטה, אבל מנהל הוועדה התערב ואיפשרו לי לעשות זאת".

כהן, העובדת כקצרנית זה 15 שנה בכנסת, מוסיפה: "דיוני ועדות המשנה מעניינים מאוד, משום שמשמיעים בהם פרטים שהציבור הרחב אינו יודע. בלילות שבת כשאנחנו נפגשים בסלון ביתנו עם חברים ודנים כמו בכל בית בנושאים אקטואליים שעל סדר היום, אני בדרך כלל שותקת, מחשש שאומר חלילה משהו ששמעתי בחדר סגור. העובדה שאני שותפת סוד מטילה עלי הרבה מגבלות ואיני יכולה לדבר על כך אפילו עם האנשים הקרובים לי ביותר".

אחריות ויצירתיות

מנהלת מחלקת הפרוטוקולים זה חמש שנים, שושנה מקובר, מספרת שהיא מדגישה בפני רשמים חדשים שהם נוטלים חלק ביצירה של אחד המסמכים הפרלמנטריים החשובים ביותר, כהגדרתה, ומכינה אותם לכך שיהיו עדים לדיונים בעלי חשיבות היסטורית, חברתית, פוליטית ומדינית.

"העבודה שלנו בשום אופן אינה טכנית", אומרת מקובר. "יש בה מידה מסוימת של יצירתיות, משום שעלינו לתרגם שפה מדוברת לשפה כתובה. כל שעה של דיון מצריכה שש שעות של תיעוד. אני מגדירה זאת כעיסוק בחוטי חשמל. לעיתים שר או ח"כ אומר אימרה בצורה בלתי מדויקת ועלינו מוטלת האחריות לתקן זאת. לפעמים, כשמתנהל ויכוח במליאה או באחת הוועדות וכמה משתתפים מדברים בד בבד או צועקים זה על זה, קשה לרשום את דברי כולם. אנחנו משתדלים לשמוע את ההקלטה שוב ושוב כדי לתת תמונה מדויקת ככל האפשר של מה שנאמר. לרשמים אין שום סמכות לעשות צנזורה ולקצץ בדברי נואמים. גם כשנשמעים ביטויים קשים הם יופיעו בפרוטוקול מילה במילה. יתרה מזו, גם כששר או ח"כ אומר שהוא יבקש להוציא את דבריו מהפרוטוקול, הם יופיעו במלואם".

אחת הרשמיות הוותיקות הודתה כי "בניגוד לשרים ולח"כים שלעיתים קרובות יושבים באולם המליאה ולא מקשיבים כלל, אנחנו תמיד מקשיבים לדבריו של כל נואם, גם אם הוא משעמם. אנחנו גם האחרונים שנשארים בעמדה שלנו במליאה כל עוד מתקיימת ישיבה, גם אם באולם נוכח בשעת לילה מאוחרת או באשמורת ראשונה רק יו"ר הישיבה והנואם".

* * *

תרשום, תרשום

הגברים חוזרים למחלקת הפרוטוקולים

בתקופה האחרונה, לאחר שנים רבות שבהן מחלקת הפרוטוקולים "נשלטה" על ידי נשים בלבד, הצטרפו אליה גם ארבעה רשמים חדשים וצעירים (לצד ארבע רשמיות חדשות) כדי לתגבר את הצוות הוותיק שכרע תחת עומס העבודה. הכנסת פירסמה מודעות בעיתונים ו-80 איש הציגו את מועמדותם. "כיוון שאין מקצוע שנקרא רשם פרלמנטרי, חיפשנו אנשים אינטליגנטים, רחבי אופקים, בעלי מיומנויות לשוניות גבוהות, אנשים שיש להם יכולת 'ללוש' טקסטים, אבל בלי אגו מנופח וכאלו שמודעים לכך שלא יעבדו באור הזרקורים אלא מאחורי הקלעים, וזה לא תמיד קל", מספרת מנהלת המחלקה שושנה מקובר.

המועמדים עברו סידרה של מבחנים. בסיומם נותרו עשרה אנשים, ומתוכם שמונה התקבלו לעבודה. מנכ"ל הכנסת דן לנדאו משוכנע ש"כוח האדם האיכותי שקלטנו ייתן את המענה המקצועי באיכות הגבוהה ביותר".

עו"ד רמי בן-שמעון (46) הוא אחד הרשמים החדשים שהתקבל לעבודה לפני כחודשיים. כשהוא נשאל מדוע בעל השכלה משפטית בא לבצע עבודה של רשם בכנסת, הוא השיב: "חיפשתי עניין. עבדתי כעו"ד בביטוח הלאומי ובמשרד המשפטים, אבל העבודה בכנסת הרבה יותר מעניינת ומאתגרת. בשום יום אין רגע דל, השעות חולפות במהירות וממש כף לי בכנסת".

הילה מליחי (28) מודה כי רצתה לעבוד בכנסת כי היא מתעניינת בפוליטיקה ובנושאים אקטואליים. "כאן אני רואה ושומעת הכל מכלי ראשון. כל יום אני לומדת דברים חדשים על התנהלות הוועדות ועל תקנון הכנסת. גם מעניין לראות מקרוב את השרים והח"כים בעבודתם, ובהחלט יש בתפקיד הזה גם תחושה של אחריות ושליחות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו