שתי נשיאות על הכוונת

הדרמה הפוליטית המתחוללת בחודשים האחרונים בברזיל ובארגנטינה, המדינות הגדולות ביותר של היבשת, היא טלנובלה של ממש. כריסטינה פרננדס דה קירשנר, שכיהנה עד לאחרונה כנשיאת ארגנטינה ולפני כן כגברת הראשונה של המדינה, ודילמה רוסף, נשיאת ברזיל, הואשמו לפני שבועיים בעבירות שחיתות, המאפיינות את התרבות הפוליטית של האזור.

בברזיל אין רגע דל. הנשיאה בת ה־68 הושעתה מתפקידה לתקופה של עד 180 ימים, שבמהלכם היא תעמוד למשפט, שבו יוכרע אם תודח מתפקידה.רוסף, הנשיאה ה־36 של ברזיל, בת חסותו והיורשת של הנשיא לולה (לואיז אינסיו דה סילבה), זכתה לתמיכה ציבורית רחבה עם בחירתה ב־2011 ובמשך הקדנציה הראשונה שלה. במארס 2013 היא הגיעה לשיא הפופולריות עם 79 אחוזי תמיכה. 

באותן שנים ברזיל נחשבה לכוח כלכלי עולה בעולם, לאחר שתי הקדנציות המוצלחות מאוד של הנשיא לולה, והתחושה היתה שרוסף תמשיך את המגמה. על פי הפרשנויות, באותה עת הפופולריות שלה יוחסה למהלכים שונים שנקטה, כגון הפחתת מסים והורדת הריביות בבנקים, אך זמן קצר לאחר תחילת הקדנציה השנייה שלה החלה הפופולריות של רוסף להישחק, בין השאר בגלל אופייה העקשן. כמו כן, הכלכלה המקומית הפסיקה לצמוח וסבלה מגירעון ממשלתי גדול, מאינפלציה גואה, מהיחלשות המטבע המקומי, מאבטלה ומחובות. 

 

פופולריות בצניחה

נוסף על השחיקה הכלכלית, בתחילת השנה שעברה צנחה הפופולריות של רוסף ב־19 אחוזים, לרמה של 23 אחוזי תמיכה. זאת על רקע גל מחאה והפגנות נרחבות שבאו בעקבות הגילויים שמחוקקים ברזילאים, רבים מהם ממפלגתה, נחקרו במסגרת מבצע "רחיצת מכוניות" של המשטרה הפדרלית. על פי החשד, הם קיבלו שוחד וטובות הנאה מחברת הנפט הממשלתית "פטרוברס" בין 2003 ל־2010, בזמן שרוסף כיהנה במועצת המנהלים שלה. לפני כשנה רוסף הגיעה לשפל של 9 אחוזי תמיכה. 

לטענת יריביה של רוסף, היא ניסתה, בתגובה לגל המחאה, לעורר שדים מעמדיים, אבל המעמד הנמוך בברזיל הרגיש נבגד מהמדיניות הכלכלית שלה, שפגעה בו כאשר היא ניסתה למנוע ירידה של דירוג האשראי של ברזיל. גל המחאה נמשך גם בחודשים האחרונים, לאחר שנטען כי גם הנשיא לולה היה מעורב בהלבנת כספים. לפני כחודשיים הוא אף נעצר לחקירה, ורוסף בתגובה צירפה אותו לממשלתה כדי להעניק לו חסינות.

גל המחאה נגד רוסף היה אותנטי ברובו, אך גורמים פוליטיים ואחרים ניצלו אותו ותימרנו אותו לטובתם. העילה להדחתה היתה הטענה כי היא עשתה מניפולציות ושימוש לא ראוי בכספי הבנקים הממשלתיים כדי לכסות גירעונות - מצג שווא לקראת הבחירות לנשיאות של 2014. 

הדינמיקה שנוצרה הובילה בחודש שעבר את הבית התחתון של ברזיל לתמוך ברוב של יותר משני השלישים הנדרשים לקידום תהליך השעייתה והדחתה. לפני שבועיים רוסף הושעתה, לאחר שהסנאט אישר גם הוא את המהלך ברוב של 55 מתוך 81. את רוסף החליף סגן הנשיא מישל טמר. 

רוסף ותומכיה טוענים כי תהליך הדחתה הוא למעשה הפיכה פוליטית נגדה מצד גורמים שלא הצליחו לנצח אותה ואת קודמה בקלפיות, מאז שמפלגת הפועלים עלתה לשלטון לפני 13 שנים. שר המשפטים של ברזיל, שנאם במהלך ההצבעה בסנאט, הזהיר שתמיכה במהלך "תהפוך את ברזיל לרפובליקת הבננות הגדולה בעולם".

לטענה זו יש בסיס, אם נביא בחשבון את רמת השחיתות בשדרה הפוליטית בברזיל. רבים מהמחוקקים שהצביעו בעד הדחתה של רוסף נחשדים אף הם בעבירות פליליות שונות. מתוך 594 המחוקקים המכהנים בבית התחתון ובסנאט, 271 נחשדים או מואשמים בעבירות שכוללות רצח וחטיפה. 

טענתה של רוסף כי הדחתה היא קנוניה פוליטית זכתה השבוע לחיזוק משמעותי כאשר שר התכנון הברזילאי, רומרו ג'וקה, נאלץ להתפטר עשרה ימים לאחר שמונה לתפקידו, לאחר חשיפת שיחת טלפון בינו לבין סרג'יו מצ'דו, שכיהן עד לאחרונה כנשיא של חברת נפט ממשלתית נוספת, "טרנספטרו". 

לאחר שדנו במצבם המשפטי כיעדים של מבצע "רחיצת מכוניות", בשיחה שהתקיימה שבועות בודדים לפני תחילת הליך ההדחה, ג'וקה טען כי הדרך להיחלץ ממנה היא פוליטית. "אנחנו חייבים לעצור את החרא הזה", הוא אמר על החקירה, "אנחנו חייבים להחליף את הממשלה". מצ'דו, שהקליט את השיחה ונמצא כעת במו"מ לעיסקת טיעון, הסכים ואמר כי "הפתרון הקל ביותר יהיה למנות את טמר". 

הנשיא טמר, שבעצמו עלול לעבור תהליך הדחה, מינה בינתיים שבעה שרים המסובכים גם הם בחקירה ומעוניינים להכשילה - ביטוי נוסף לכך שקמפיין הדחתה של רוסף היה ממניעים פוליטיים בעיקרו.

 

מבית הנשיא לבית המשפט

יום לאחר הדחתה של רוסף, הואשמה נשיאת ארגנטינה לשעבר דה קירשנר (63) בהונאת המדינה, בסדר גודל של 5.5 מיליארד דולר. השופט הפדרלי קלאודיו בונאדיו בודק, על פי התקשורת הארגנטינאית, אם המהלך נועד לפגוע בכהונתו של יורשה בתפקיד. אם תורשע באישום זה, היא עלולה להישלח לכלא לתקופה של עד שש שנים. קירשנר נחשדת גם בהלבנת כספים ובשוחד. 

על פי פרשנים, תיק הונאת המדינה הוא החלש מבין השלושה, ובית המשפט לערעורים עשוי לבטל את האישומים. מנגד, ההליכים המשפטיים נגד קירשנר עלולים להימשך שנים. קירשנר טוענת לחפותה ומאשימה את התביעה שהיא פועלת ממניעים פוליטיים. החקירות נגדה הובילו לגל מחאה של מפלגת האופוזיציה "חזית הניצחון". 

לפני שקירשנר נבחרה כנשיאה ה־52 של ארגנטינה ב־2007, היא כיהנה כגברת הראשונה של המדינה בזמן שבעלה, נסטור קירשנר, כיהן כנשיא החל מ־2003, עד שהיא החליפה אותו בתפקיד. קירשנר כיהנה במשך שתי קדנציות, עד לפני חמישה חודשים. לצד אלה הטוענים כי החקירות נגדה הבשילו רק לאחר שעזבה את לשכת הנשיאה, עולות הטענות כי מדובר באותה תרבות פוליטית קלוקלת של סגירת חשבונות המתאימה לרפובליקת בננות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו