טיול עם דגל

הנצחת השריונרים

צילום: סיון פרג'

איפה: "יד לשריון" בלטרון

מה: במלחמת העצמאות ניסה צה"ל במבצע בן נון לכבוש את המצודה שהוקמה בימי המנדט הבריטי בפאתי לטרון, והלגיון הירדני השתלט עליה ומנע את המעבר לירושלים. כיום עומד במקום אתר "יד לשריון", במבנה ששומר חיצונית, אך עבר שינויים פנימיים רבים, והוא מכיל היום מוזיאון להנצחת חיל השריון ואוסף נדיר של טנקים המונה יותר מ־150 דגמים. במהלך השבוע אפשר לבוא לסיורים בהדרכת חיילות ממיפקדת השריון ובסופי שבוע המדריכים הם אזרחים. המבנה בלטרון הוא אתר ההנצחה של השריון. 

כמה: 30 למבוגר, 20 שקלים לילד. למשפחות שכולות ולנכי צה"ל הכניסה חופשית.

מפעל התחמושת

צילום: נוגה בן ארי

איפה: מכון איילון בגבעת הקיבוצים, רחובות

מתי: ימים א'־ה' 08:30-16:00, שישי 08:30-14:00, שבת 09:00-16:00

מה: בגבעת הקיבוצים, צמוד לפארק המדע ברחובות, ניצבים כמה בניינים תמימים ששימשו את התנועה הקיבוצית בתחילת דרכה. כאן עברו חברי הגרעין הכשרה כדי לדעת איך להקים קיבוץ, איך לעבוד בחקלאות ואיך לנהל חיים בקיבוץ. ואולם הסוד הגדול נמצא מתחת לפני הקרקע. כאן, מתחת לבניינים התמימים, בעומק של 8 מטרים ובשטח של כ־250 מ"ר, הוקם בחשאי בשנת 1945 מפעל לייצור כדורי 9 מ"מ עבור תת־מקלע סטן, שהיה נשקם האישי של לוחמי הפלמ"ח.

בשנת תרפ"ט פרצו מאורעות בכל הארץ, שבהם הותקפו יהודים בערים וביישובים מבודדים על ידי המון ערבי. לאחר המאורעות החיים חזרו למסלולם, אולם אחת המסקנות היתה שיש להגן על נקודות היישוב ולהעמיד להן נשק ותחמושת כדי להתגונן. בשנת 1931 נשלח לגרמניה שליח ללמוד את סוד ייצור כדורי רובה. המכונות לייצור הכדורים נרכשו בפולין על ידי ההגנה והוברחו בדרכי סתר לביירות ומשם לארץ. 

המקום פעל בסודיות גמורה מ־1945 עד 1948, ובמהלך שנים אלו ייצר יותר מ־4 מיליון כדורי תחמושת ששימשו את הלוחמים במלחמת העצמאות. כינוי הסתר של המפעל בפי אנשי ההגנה היה "מכון איילון". מעל המכון וסביבו הוקמו מבני מגורים, חדר אוכל, לול, רפת, מסגרייה וגן ירק. 

מכון איילון היה המפעל הגדול של תע"ש במחתרת. עם הקמת המדינה הגבעה המשיכה לשמש גורמים שונים בתעשייה הביטחונית של ישראל עד 1963, אז ננטשה. גם היום מי שאינו יודע היכן הכניסה הסודית לא יוכל למצוא אותה. תנור המאפייה הקיבוצית, העשוי לבנים, נע על מסילה, ומאחוריו מתגלה אחד הפתחים אל המפעל התת־קרקעי המרשים, העומד היום כאילו רק אתמול הפסיקו לייצר בו כדורים. 

ב־1987 המבנה נפתח לציבור ומאז הוא מופעל כאתר מורשת של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, בתמיכתו של ראש עיריית רחובות רחמים מלול. 

ביקור בצריף

צילום:  יהושע יוסף

איפה: צריף בן־גוריון בקיבוץ שדה בוקר

מתי: א'-ה' 08:30-16:00, שישי וערבי חג 08:30-14:00, שבת 10:00-16:00. יש להגיע עד שעה לפני הסגירה

מה: דוד בן־גוריון היה ראש הממשלה ושר הביטחון של המדינה במהלך מלחמת העצמאות. הוא נתן את הפקודה על הקמת צה"ל וניהל את המערכה עד לניצחון. כיום אפשר לראות בצריף בן־גוריון, ביתו המקורי של ראש הממשלה הראשון של ישראל, את הפקודה על הקמת צה"ל תלויה בסלון, מתנה שקיבל מגולדה מאיר אשר מיסגרה עבורו את הפקודה. צריף בן־גוריון משמש כיום אתר מורשת מודרני ברמה בינלאומית, שבו מוזמנים המבקרים להציץ אל חייו הפרטיים של דוד בן־גוריון ולראות שלל מזכרות ממנו. ביום העצמאות, בשעות 10:00-16:00, תתקיים בצריף פעילות מיוחדת, ללא תשלום, המאפשרת למבקרים להוסיף את חתימתם אל מגילת העצמאות ולקחת אותה הביתה למזכרת.

כמה: 15 שקלים לילד עד גיל 18, 20 שקלים למבוגר. ביום העצמאות (12.05) הכניסה חופשית.

לפרטים: www.bgh.org.il

דרך בורמה - פארק רבין 

צילום: ליאור מזרחי

איפה: דרך בורמה, סמוך לירושלים

מה: במהלך הקרבות במלחמת העצמאות ירושלים היתה במצור. הדרך שעלתה מהשפלה לירושלים, והיתה עורק תחבורה ראשי, נחסמה ונשלטה על ידי כוחות ערביים והלגיון הירדני. שלושה פלמ"חניקים, לוחמי חטיבת הראל, יצאו מקריית ענבים כדי להגיע לתל אביב, ניווטו בדרך מסאריס (שורש) כשהם נחבאים מעיני הלגיון הירדני, עקפו בדרך את הכפרים הערביים ולבסוף הגיעו לחולדה. השלושה דיווחו למיפקדה על תגלית הדרך הנסתרת שבה עברו, דרך שאורכה 10 ק"מ שאותה אפשר לעבור ללא קושי מיוחד עם ג'יפים, למעט 2 ק"מ של עלייה גדולה וקשה ממערב. הבעיה היתה איך לגשר על קטע זה. 

כך, עם גילויה של דרך עוקפת לטרון, הועברה אספקה של מצרכי מזון, דלק ותרופות לבירה הנצורה, בעוד בקטע העלייה הגדולה הציוד הועמס על סבלים, פרדות וגמלים. לאורך המסלול יש כמה חניוני נופש למטיילים הנמצאים על הדרך: חניון מצפה הראל - שולחנות לפיקניק, ברזי מים, שירותים; חניון עין סוסין - שולחנות פיקניק וברזי מים; חניון מעלה התאנה - שולחנות פיקניק. 

כמה: הכניסה חופשית.

הר הטייסים

צילום: לירון אלמוג

איפה: רמת רזיאל

מה: הר הטייסים שוכן בלב הרי ירושלים. פסגתו מתנשאת לגובה של 796 מ' מעל פני הים. במקום ניצב גלעד לזכרם של טייסי חיל האוויר, שנהרגו בהרי ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות. המקום הוא אתר ההנצחה המרכזי של חיל האוויר. האנדרטה בנויה מאבן ירושלמית ובחלקה העליון הוצב מנוע מטוס הרוס עם מדחף מעוקם. 

אלה הם שרידי מטוס תובלה קל חד־מנועי מסוג "נוסרמן", שהתפוצץ והתרסק על פיסגת דיר עמר (היום הר איתנים הסמוך). ב־10 במאי 1948 המטוס נשלח למשימת הפצצה כסיוע אווירי בכיבוש הכפר בית מחסיר, היום בית מאיר, על ידי חטיבת הראל של הפלמ"ח. סיבת התרסקותו לא ידועה עד היום. 

ששת חברי צוות המטוס נהרגו בהתרסקות. אפשר להגיע להר הטייסים ועל הדרך לטבול ולהתרענן בעין הטייסים הנמצא בסמוך להר. 

כמה: הכניסה חופשית. 

לזכר כיבוש אילת

איפה: החוף הצפוני באילת

מה: אום רשרש היא נקודת הסיום של מלחמת העצמאות. זה היה שמו של מתחם תחנת משטרת המנדט, מתחם שכלל חמש בקתות חימר פשוטות בחוף הצפוני של מפרץ אילת, היום סמוך לקניון הגדול. 

במבצע עובדה, המבצע הצבאי האחרון של מלחמת העצמאות, כבשו חיילי חטיבת גולני את המקום ומסביבו הוקמה העיר אילת. בשנות ה־60 המקום נהרס כמעט כליל ורק בקתה יחידה ששרדה שוחזרה ושופצה, וכיום המקום מוכרז אתר מורשת. 

בסוף 2015 המקום לאחר שיפוצים מקיפים, ובו מתנוסס בגאון פסל של האמן דניאל כפרי, המציג את רגע הנפת "דגל הדיו" - דגל מאולתר מבד לבן ומדיו, שהוכן על ידי לוחמי גולני בעת כיבוש המקום. 

באתר פועלת עמדת הסברה אלקטרונית בעברית ובאנגלית, המסבירה על המקום שנמצא בסמוך לקניון מול הים וליד רצועת המלונות. לאחר הביקור אפשר להמשיך על רצועת החוף האילתית והטיילת. האתר פתוח בכל שעות היממה.

כמה: הכניסה חופשית.

מוזיאון הרעות

איפה: מצודת כ"ח ליד צומת כ"ח בגליל העליון

מתי: ימים א'-ה' 16:00-09:00, שישי 13:00-09:00, שבת 15:00-09:00

מה: מוזיאון הרעות מנציח ומתעד את גבורת הלוחמים בשלושת הקרבות על כיבוש משטרת נבי יושע בחודשים אפריל ומאי 1948. 

המוזיאון כולל את סיפורם של משטרת נבי יושע מימי האנגלים ועד קרבות תש"ח, ההכשרות המגויסות בפלמ"ח שמהן באו הלוחמים ופירוט של כל אחד משלושת הקרבות. 28 הנופלים בקרבות אלה (כמניין כ"ח, ומכאן השם מצודת כ"ח) מונצחים באולם מיוחד. 

במוזיאון מוקרן סרט המשחזר את הקרב השני ואתר של "מציאות רבודה" (Augmented Reality), המאפשר לראות את תמונת הקרב בטכנולוגיה חדשנית באמצעות טלפונים חכמים וטאבלטים. 

באגף מיוחד נאספו ספרים, חוברות, מאמרים, תמונות וחומר אודיו־ויזואלי העוסקים או מזכירים את הקרבות בנבי יושע. המבקרים במוזיאון יכולים לצפות במסכי מחשב ולקבל פרטים ומידע על הנופלים ועל הקרבות וכל מידע אחר הקשור לאתר. 

כמה: 15 שקלים לאדם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו