וילה משלך

"חלומה של כל נערה בלונדון: בית משלי", הכריזה בל דה ז'ור, כשהיא פותחת לרווחה את דלת ביתה החדש. בתוך ארבע עונות שידרגה את עצמה נערת הליווי היוקרתית מדירת שני חדרים לבית מרווח עם חדר ארונות וגינה. החלום התגשם, ובל לא הפסידה דבר. יש לה בית משלה (חדר-! מה היא, סופרת סגפנית-!), בחור נהדר שאוהב אותה, עבודה מגוונת, כלי נוי משגעים ומלבושים נאים. למעשה, יש לה הכל. ההצלחה הפנומנלית של בל הדמיונית, המבוססת על סיפורה האמיתי של המדענית ד"ר ברוק מגנאנטי, הולידה גל חקייניות.

"תופעת הבל" מכונה התפיסה החדשה של קריירת הליווי כג'וב לגיטימי עבור בת טובים הרוצה לקנות בגדי מעצבים ולצבור "חוויות" בדרך אל התואר. "זה עבר מהמסך למוחות הנשים, ועכשיו הן באמת חושבות על כך", הסבירה היוצרת אלכס בדפורד, שיצאה לחקור את הנושא וחזרה מהשטח עם סרט דוקומנטרי בשם "זונות מאושרות". המסקנה מצפייה בסידרה ובסרט: בכל אשם שוק הנדל"ן.

"וידוייה הסודיים" היא סידרה כיפית, מלאת הומור, עסיסית ומהנה. מבחינה סגנונית היא הולכת ומתפתחת, כשאפקטים קולנועיים - דוגמת פלשבקים ושחזורים - מוסיפים מימד קומי וגרוטסקי לסיפוריה נוטפי הזימה של בל, בגילומה של בילי פייפר הנהדרת. המסר העולה מהסידרה הוא חד-משמעי: כסף קונה לאישה חופש ואושר. כשיש לך כסף, הבחירה בידייך - היכן לגור, מה לקנות, מתי ללכת לישון ועם מי. על המחיר שמשלמות הנערות העובדות מדלגת הסידרה בקלילות. העובדות הקרות - למשל, שזונות חשופות לאלימות, אונס ורצח, שהן חוות ייסורים פיזיים ונפשיים הנובעים מעיסוקן, ושבמקרים רבים הן נופלות קורבן לגברים העובדים בתעשיית המין - אינן מקבלות זמן מסך. בל עסוקה בגיחות לבתי מלון, בסקס עם פרקליט המלכה ובצחקוקים מפתים. אין לה זמן לשטויות כמו עומק.

החיים של בל, המצטיירים כמסיבת קוקטייל מתמשכת, משכו את תשומת ליבן של צעירות ברחבי העולם. "היא בשליטה, היא זוהרת, בלי התחייבויות, בלי סיבוכים, כסף נהדר. זו העבודה החלומית, לא-" שאלה בדפורד בתחילת סרטה. מנקודת מוצא נאיבית הזו החלה בדפורד, בלונדינית בת 23, לחקור את הענף. מהר מאוד היא גילתה שבין חייה הבדיוניים של בל לנעשה ברחוב קיים פער בלתי נתפס. בדפורד נפגשה עם זונות לשעבר, לקוח ותיק ופמיניסטית אקטיביסטית, ולמדה כי למקצוע יש גם צדדים שליליים. תוך כדי עשיית הסרט היא הבינה שכשמישהו משווה אותך לקרטון חלב עם תאריך תפוגה (ג'ורג' מקוי, מחבר "המדריך הבריטי לשירותי ליווי"), ייתכן שבחרת בנתיב הלא נכון. בנוסף, ערכה בדפורד ראיונות אישיים יותר עם אמה, בן זוגה וחברותיה. איש מהם לא סיפק תובנה מעניינת במיוחד. לעומתם, הפאנל הנשי האקראי שאספה בדפורד הצליח לנפק תשובות כנות ואמירה חדה. "אנחנו חיים בחברה של כסף, לא הייתי מגנה מישהי שעושה את זה", אמרה צעירה אחת. איך אפשר לגנות, כשאת מביטה בביתה מעורר הקנאה של בל? את הפרדוקס אפשר לפתור רק על ידי נטרול רגשות אשם. הצפייה ב"וידוייה של" היא פאן טהור, אבל אין שום קשר בינה לבין המציאות.