מעטים תרמו לביטחון ישראל תרומה אדירה כמו זו של מאיר דגן, שהלך אתמול לעולמו. הוא היה לוחם מעוטר, שכיהן בשורה ארוכה של תפקידי מפתח: ראש חטיבת מבצעים במטכ"ל, אלוף בצה"ל, ראש המטה ללוחמה בטרור - וכמובן, ראש המוסד.
דגן נולד בינואר 1945 בעיר חרסון שבאוקראינה כמאיר הוברמן. הוריו, ניצולי שואה שנמלטו מפולין לבריה"מ, עלו לישראל רק לאחר הקמת המדינה, כשהיה בן חמש, ושוכנו במעברה שליד לוד.
לימים, בתפקידיו השונים, נהג דגן להניח על שולחנו תמונה של סבו (אבי אמו), בער ארליך (סלושני), שנראה כורע על ברכיו זמן קצר לפני שנורה בידי חיילים נאצים בתקופת השואה. התמונה הזו מופיעה גם באתר מוזיאון הזיכרון יד ושם, ודגן סיפר כי היא שינתה את חייו ושימשה לו אסטרטגיה. "במהלך השנים", אמר, "לקחתי עימי ממקום למקום את תמונתו של סבי לפני שנהרג על ידי הנאצים. נשבעתי שזה לא יחזור. אני מקווה ומאמין שעשיתי ככל יכולתי לקיים את ההבטחה הזאת".
דגן (במרכז) בימי מלחמת לבנון // צילום: מיקי צרפתי-במחנה
ב־1963 התגייס דגן לצה"ל ושירת בחטיבת הצנחנים. במלחמת ששת הימים שירת כמפקד פלוגה ולחם בסיני. ב־1970 הטיל עליו מפקד פיקוד הדרום דאז, אריאל שרון, להקים את סיירת "רימון" - יחידת מסתערבים שפעלה ברצועת עזה ורשמה הצלחה באיתור מחבלים, תוך כדי שלוחמיה מחסלים ועוצרים פעילי טרור מרכזיים בעזה. פעילותה של היחידה הביאה להפחתה משמעותית בטרור בעזה בשנות ה־70. ב־1971 קיבל דגן את עיטור העוז, לאחר שהסתער על מחבל שאחז ברימון - אף שהמחבל שלף את הנצרה.
במלחמת יום הכיפורים לחם דגן בסיני והיה חלק מהכוחות שחצו את תעלת סואץ. המראות הקשים שחווה במלחמה הזאת הובילו אותו למסקנות שעליהן סיפר בשנה שעברה. במהלך המלחמה, שיחזר, "היו רגעים שחשבנו שאנחנו בדרך להפסד גורלי. ידענו כי אם האויב יפקיע את קוונו, לא יהיה משהו שיעצור אותו. אחר כך חשבתי: אם בתנאים האלה הם לא הצליחו להכריע אותנו, הם לא יצליחו אף פעם".
דגן כאלוף בצה"ל // צילום: סער יעקב-לע"מ
איש הסיכולים
במלחמת לבנון הראשונה דגן פיקד על חטיבת ברק בחיל השריון. בהמשך מונה למפקד אזור דרום לבנון והיה ממייסדי צבא דרום לבנון (צד"ל). דגן גם הקים את יחידת הקישור ללבנון (יק"ל) ושירת כמפקד הראשון שלה.
לאחר מכן פיקד על עוצבת געש, שימש יועץ הרמטכ"ל לענייני טרור, ראש חטיבת המבצעים במטכ"ל ועוזר לראש אגף המבצעים האלוף אהוד ברק (בתפקיד זה דגן עצמו החזיק בדרגת אלוף). ב־1995, אחרי שלא מונה לתפקיד מפקד פיקוד הדרום, פרש מצה"ל ובכך סיים קריירה של 32 שנות שירות. עם שיחרורו מונה לראש המטה ללוחמה בטרור.
בשנת 2000 הצטרף לקמפיין נגד נסיגה מרמת הגולן והתפקד לליכוד. שנה לאחר מכן כיהן בתפקיד ראש מטה יום הבחירות של אריאל שרון בבחירות לראשות הממשלה. כששרון נבחר, מינה את דגן לתפקיד ראש הצוות הישראלי למו"מ הביטחוני עם הפלשתינים.
בשנת 2002 מונה דגן לתפקיד ראש המוסד. בפני מקורביו תלה שרון את הבחירה באומץ הלב שגילה דגן בשדה הקרב. דגן כיהן בתפקיד לאורך 9 שנים (2011-2002), בתקופת כהונתם של ראשי הממשלה אריאל שרון, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו. שלוש פעמים הוארכה כהונתו: פעמיים על ידי רה"מ אהוד אולמרט, ופעם נוספת על ידי רה"מ בנימין נתניהו.
באתר המוסד נכתב כי "דגן שם דגש על סיכול התחמשות מדינות באזור בנשק בלתי קונבנציונלי ובסיכול פעילות נגד יעדים יהודיים וישראליים בעולם. דגן ערך שינויים במבנה המוסד, כדי להתאימו ליעדים שקבע". תרומתו לארגון נחשבת עצומה, וסוד הצלחתו היה קביעת יעדים לארגון, תוך לקיחת אחריות בהשגתם ועמידה בהם. בתקופתו יוחסו למוסד הישגים בזירת הלחימה מול איראן, סוריה, חיזבאללה וחמאס בכל העולם.
בתקופת דגן במוסד נרשמו לא מעט אירועים ביטחוניים רבי חשיבות: ברחבי העולם אירעו חיסולים מסתוריים של מדעני גרעין איראנים, שעיכבו את תכנית הגרעין; כן חוסלו רבי מחבלים, ובהם בכיר חיזבאללה עימאד מורנייה בדמשק ומוחמד אל־מבחוח במלון בדובאי. כן הושמד הכור הגרעיני בסוריה, וכן הושמדו הטילים ארוכי הטווח של חיזבאללה ביום הראשון של מלחמת לבנון השנייה.
דגן עם ברק ורבין // צילום: דו"צ
התנגד לתקיפה באיראן
דגן הוביל את התנגדות מערכת הביטחון לשחרור המחבלים לשם ביצוע עיסקת גלעד שליט וכן, לפי פרסומים זרים, את התנגדות מערכת הביטחון לתקיפת מתקני הגרעין באיראן. ביום שבו סיים את כהונתו כראש המוסד, בינואר 2011, זימן דגן ללשכתו במטה המוסד קבוצה של 20 עיתונאים ושיתף אותם בעמדותיו. הוא הבהיר כי הוא מתנגד לתקיפה ישראלית באיראן, ואמר כי הפצצה לא תעצור את הפרויקט, אלא רק תוביל את האיראנים אליו ותעניק לו לגיטימיציה באיראן. עוד אמר כי יש לפעול לא כש"החרב מונחת על הצוואר", כפי שהתבטא באותם ימים שר הביטחון אהוד ברק, אלא כש"החרב מתחילה לחתוך בבשר".
בשנים האחרונות דגן הפך ליריב מר של נתניהו ותקף אותו פומבית לא פעם. מטעמו של רה"מ טענו כי דגן מונע מיצר נקמה אישית, לאחר שכהונתו לא הוארכה פעם נוספת.
בשנת 2012 התגלה בגופו של דגן סרטן הכבד והוא החל בטיפולים כימותרפיים. הוא הוטס בחשאי לבלארוס ושם עבר השתלת כבד. לאחרונה אמר בראיון לגלי צה"ל כי הוא חולם "להשאיר לשלושת ילדי ולשבעת נכדי חיים טובים יותר משהיו לי, שיוקדשו לשמחה ולהגשמת חלומות, ולא למלחמות על הבית".
פעולות שיוחסו למוסד בתקופת דגן
6.9.2007 תקיפת הכור בסוריה
לפי פרסומים זרים, דבר קיומו של הכור הגרעיני בסוריה, שהושמד לכאורה על ידי ישראל, נחשף על ידי אנשי המוסד
12.2.2008 חיסול עימאד מורנייה
בכיר חיזבאללה נהרג בפיצוץ מכוניתו בדמשק. לפי מקורות זרים, מדובר בהתנקשות שביצע המוסד
19.1.2010 חיסול מחמוד אל־מבחוח
בכיר חמאס, שהיה מעורב בחטיפת חיילים וברציחתם, חוסל בדובאי בפעולה שיוחסה למוסד ושהסעירה את התקשורת העולמית
2012-2010 חיסול מדעני גרעין
לפחות 6 מדעני גרעין איראנים חוסלו בהצמדת מטענים לרכבם או בירי מתנקשים על אופנועים, בפעולות שיוחסו למוסד
נתונים: ליאור יעקבי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו