במשך שנים התייחסה מדינת ישראל אל ילדים מתחת לגיל 3 כאילו היו חפצים. המשפחתונים והגנים הפרטיים שאליהם הוכנסו הילדים בטרם הגיעם לגיל 3, הגיל שבו חל חוק לימוד חובה, פעלו שנים ארוכות ללא פיקוח, כאילו היו שמירת חפצים. בימים אלו מנסה סוף סוף המדינה לשים קץ למצב הלא הגיוני הזה, ומשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (התמ"ת), בשיתוף עם הוועדה לזכויות הילד וארגוני הגנים הפרטיים השונים, מגבש את הצעת החוק לפיקוח על מעונות היום לפעוטות. מדובר ברפורמה שמטרתה לפקח ולהסדיר את התנהלותם של מעונות היום המאכלסים פעוטות וילדים עד גיל 3, ובכך לשים סוף לתחום פרוץ לחלוטין המורכב ברובו מעסקים פרטיים, האחראים על בריאותם, בטיחותם והתפתחותם של ילדים רכים בשנים.
הצעת החוק מבוססת על הצעת חוק פרטית שהגיש ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי), יו"ר הוועדה לזכויות הילד, עוד בשנת 2008. הצעתו של ח"כ אורלב עברה בקריאה ראשונה זמן קצר לפני שממשלת שרון התפרקה וההצעה המתגבשת היום ממזגת בינה לבין הצעת חוק ממשלתית שהוגשה בסוף שנת 2009 בידי משרד התמ"ת עצמו.
מלבד מעונות יום של עמותות כגון ויצו, אמונה או נעמת, הנהנים מסבסוד ממשלתי כלשהו ומשכר לימוד מופחת למעוטי יכולת וכן פעוטונים השייכים למשרד התמ"ת עצמו, המדינה כלל לא התערבה עד עתה בשאלת חינוכם של פעוטות או פיקחה באופן כלשהו על הגורמים האחראיים להם או על התנאים שבהם הם מוחזקים. חוק הפיקוח על מעונות היום מנסח תקנות ברורות בדבר הפעלתם השוטפת של מעונות היום, ומגדיר את משרד התמ"ת כאחראי למתן רישיונות להפעלת גנים לגיל הרך ועל הפיקוח המעשי בשטח והבטחת הסביבה הטיפולית-חינוכית והבטיחותית ההולמת את צורכי הילדים.
על פניו, מדובר במטרה נעלה מאין כמותה וברפורמה שיפה אם היתה מתקיימת שעה אחת קודם. אולם גורמים רבים המעורבים בדיונים, החל בארגוני הגנים הפרטיים למיניהם וכלה בהורים עצמם, מרימים בימים אלה קול צעקה וקובלים על כך שהחוק החדש יגרום יותר נזק מאשר תועלת, משום שמשמעותו היא עליית מחירי הגנים הגבוהים גם כך, סגירתם של גנים רבים - מצב שישאיר מאות אלפי ילדים ללא מסגרת חינוכית, אלפי הורים שלא יוכלו לצאת לעבוד ואלפי עובדים המועסקים בתחום החינוך לגיל הרך שיישארו ללא עבודה. לשיטתם של גורמים אלה, משרד התמ"ת מנסח חוק דרקוני, לא מידתי, שאינו עולה בקנה אחד עם המציאות בשטח.
את דאגתם של המתנגדים להצעת החוק מעוררים מספר סעיפים בעייתיים שהם סלעי מחלוקת בין משרד התמ"ת לבין ארגוני הגנים והמועצה לשלום הילד, החוששים שגני הילדים וכן הצוותים המנהלים אותם לא יוכלו לעמוד בסטנדרטים הנוקשים שעליהם מתעקש משרד התמ"ת. כיום מתנהלים דיונים קדחתניים ומרתוניים סביב קוצו של יו"ד בכל סעיף בהצעת החוק. למען הסר ספק, רבים מהארגונים מברכים על ההצעה וגורסים כי היא חשובה ונדרשת. בסופו של יום, טובת הילדים עומדת מול עיני כל הצדדים והתקווה היא כי החוק יבטל את האפשרות, הקיימת היום, לפתיחתן של מסגרות לפעוטות שאינן מותאמות מבחינה בטיחותית ופדגוגית במקרה הטוב לילדים בגיל הרך, ובמקרה הרע מתעללות או פוגעות בהם.
מי ישלם-
אחת השאלות המטרידות את ארגוני הגנים ואת ההורים היא מניין יגיע הכסף לקיום השינויים שהגנים יידרשו לעשות, הן מבחינה מבנית ובטיחותית, הן מבחינת הכשרת הצוות הטיפולי - שתי דרישות שעליהן מתעקש משרד התמ"ת כתנאי למתן רישיון להפעלת מעון יום.
אחת הטענות העיקריות הנשמעות היא שאין הדרישות עולות בקנה אחד עם המצב בשטח, שבו רבים מהפעוטונים מתנהלים בבתים פרטיים או בדירות שכורות - שאותם קשה מאוד עד בלתי אפשרי לשנות מבחינה מבנית. כך למשל, גננת שתבקש לקבל רישיון להפעלת גן, תצטרך לעמוד בתקנים מסוימים לגבי שטח מרובע פר ילד, התקנת ספרינקלרים ומטפים נגד שריפות, בניית ממ"ד והתקנת לחצני מצוקה. הצעת החוק כוללת הנחיות ספציפיות לגבי גובה הגדר החיצונית וגובה התקרה, השביל והשערים, מספר האסלות, משטחי ההחתלה, הגדרות הסניטציה, התברואה והחשמל. מצד אחד כל השינויים האלה הם הוצאות חד-פעמיות, אך מדובר בסכומי כסף גבוהים שגנים מסוימים לא יוכלו לעמוד בהם. מצד שני, הורים רבים ישמחו לראות שמוסיפים מטף לכיבוי אש בגן ילדיהם אבל יעדיפו לא לספוג את העלויות.
"90 אחוזים מהגנים בארץ לא מותאמים לנוהלי הבטיחות כפי שהם נדרשים על ידי משרד התמ"ת", אומר אשר לוי, סוכן ביטוח המתמחה בביטוח גנים, העובד עם ארגון חיב"ה (האיגוד הארצי לגני ילדים פרטיים) וארגוני גני ילדים פרטיים נוספים. "למשל ממ"ד - בהרבה מאוד מבנים אין ממ"ד וזו דרישה שתהיה מאוד יקרה להוציא אל הפועל, ואין שום היגיון בבסיסה בעצם. הדרישה היא לממ"ד של 8 מ"ר. בגן עם 40 ילדים אין מצב שכולם יוכלו להיכנס, כך שאין ממש טעם בבנייתו מלכתחילה. יש שעת חירום? הגן סגור גם ככה. גם במקרה של תשתית לכיבוי אש ושל אינסטלציה, מה שיקרה הוא שהרבה פחות מבנים יוכלו לשמש גני ילדים, והמבנים שכן יהיו מתאימים, מספרם יקטן ועלות השכירות שלהם תעלה - מצב שייקר את כל שכר הלימוד".
מצד שני משוכנע ח"כ זבולון אורלב שלמדינה לא תהיה ברירה, והיא תצטרך להכניס את היד לכיס: "אנחנו רוצים להבטיח שמצד אחד העול הכספי לא ייפול על ההורים ומצד שני שלא ייסגרו גנים", אומר אורלב. "בהחלט יש מצב שהחוק הזה יעלה למדינת ישראל כסף, ומי שמשלה את עצמו שהוא לא יעלה, טועה". אולם גם אם יהיה סבסוד, הוא יהיה חלקי בלבד, ולא ברור עדיין לאן יתועל. "החוק הזה גוזר גזירות כלכליות שייפלו כולן על הגנים הפרטיים ועל מעונות היום, בהיעדר תמיכה תקציבית של הממשלה", אומרת שולמית ביסמנובסקי, יו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל. "אנו חוששים שהרבה גנים ייסגרו, משום שלא יוכלו לעמוד באדפטציה הנדרשת".
ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל מעריך כי עלויות יישום התקנות החדשות יהיו כ-200 אלף שקלים לגן. "בהצעת החוק הזו רוצים לעשות מהלכים שיעלו את ההוצאות לבעלי הגנים", קובל דרור כהן, גנן מתל אביב אשר גובה 3,000 שקלים בחודש עבור שכר הלימוד. "גם ככה ההוצאות שלנו אסטרונומיות: אנשי צוות, אוכל, ארנונה גבוהה, שכירות גבוהה ועכשיו גם שינויים מבניים. אם אצטרך לייקר את שכר הלימוד כדי לספוג את ההוצאות, הורים רבים פשוט לא יעמדו בזה. אם מספר הילדים בגן יירד עקב הדרישה למטר מרובע גדול יותר לילד למשל, שכר הלימוד יעלה".
דרישה נוספת של משרד התמ"ת השנויה במחלוקת היא הכשרה מקצועית של הצוות הנמצא במגע עם הילדים - מנהלות, גננות ומטפלות. ארגוני הגנים תומכים ברצון להכשיר צוות טיפולי מוסמך ואיכותי, אולם שוב, השאלה היא מי יממן את ההכשרה.
"אנחנו רוצים שיעצימו את הגננות", אומרת ביסמנובסקי, "שילמדו אותן איך לעבוד נכון, בצורה בטיחותית ובריאותית עם הילדים, אבל שיהפכו את זה לתמריץ לעבודה ולא לסגירת הגן. התמ"ת יחייב את כולם לעבור השתלמויות, וזה עולה כסף, וזה מרכיב שעד עתה לא היה כלול בשכר הלימוד. אנחנו דורשים שיממנו את ההכשרה וגם את שכר העבודה בזמן הלימודים - על פי חוק דיני עבודה המחייב את המעסיק לשלם לעובדיו בזמן לימודים. זה לא הגיוני שההוצאה הזו תבוא מצד הגננות, או יותר נכון מהצד של ההורים. הם לא יכולים לממן את זה, הם בקושי עומדים בשכר הלימוד העכשווי".
הצעת החוק מגדירה את תמר אלמוג, מנהלת האגף למעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך במשרד התמ"ת, כממונה על מתן רישיונות ההפעלה לגנים, הפיקוח עליהם ובכלל על הוצאתו לפועל בשטח של החוק. היא גם מי שסופגת את רוב האש בדיונים על סעיפיה השונים של הצעת החוק. "סוגיית המימון לגבי השינויים לצורך התאמת המעונות לדרישות החוק נמצאת עדיין בבחינה בין משרד התמ"ת ומשרד האוצר", היא מדגישה, "אנו בוחנים את סדר העדיפויות למימון של כל פרמטר, מבחינת דרישות בטיחות פיזית, תקן כוח אדם, כשירות צוות חינוכי ועוד. אין תקציב לכל, אז אנחנו מדרגים מה חשוב יותר ומה פחות. מה שהמדינה לא תממן, ההורים יממנו.
"זה תחום מופרט שבו המדינה משתתפת בסבסוד שכר הלימוד של מעונות התמ"ת וארגוני הנשים בלבד. המדינה מודעת לכך שבמידה שלא יהיה סבסוד כלל יש חשש לסגירתם של גנים ולעליית מחירים, והיא לא מעוניינת בזה. אחד היעדים שמשרד התמ"ת אמון עליהם הוא הוצאת נשים לעבודה, על כן המדינה תעשה כל שביכולתה להמשיך ולהפעיל את המסגרות הקיימות בתנאים משופרים. מחירי המעונות מתעדכנים מעת לעת, וכאשר זה קורה, נטל ההתייקרות מתחלק בין המדינה לבין ההורים באופן יחסי. אין מצב שהמדינה תספוג הכל, ולהפך".
מי יפקח-
המטרה המרכזית של הצעת החוק היא הפעלת מערך פיקוח שמטרתו תהיה לנטר את המצב בפועל, ולבדוק שהגנים עומדים בסטנדרטים הנדרשים, הן מבחינה בטיחותית, הן מבחינה פדגוגית. גם נקודה זו היא סלע מחלוקת בין משרד התמ"ת שחותר להפרטת הפיקוח, לבין ארגוני הגנים שמסרבים להיבדק בידי פקחים של חברה חיצונית שאינם מוכשרים בתחום החינוך. "אנו חוששים לאיכות הפיקוח", מסבירה ביסמנובסקי, "לא תיתכן מבחינתנו סיטואציה שבה מפקח של משרד התמ"ת, שאינו איש חינוך הבקיא בפסיכולוגיה ובצרכים הפדגוגיים של הגיל הרך, יקבל החלטות בנוגע לרמה הפדגוגית של מעונות וגנים. לא יכול להיות שעבודה חינוכית תיבדק בידי אנשים שאינם אנשי חינוך, ולא יכול להיות שבודק חיצוני עם רשימת מכולת יפקח על גננת עם תואר ראשון בחינוך ויבקר את סדר היום שלה. שלוש השנים הראשונות לחייו של ילד הן קריטיות להתפתחות התבונה שלו, ואם לא נפקח פדגוגית כמו שצריך על הגיל הזה, שכרו של המעסיק יוצא בהפסדו. מבחינתנו, שיהיה כמה שיותר פיקוח, אבל שהמפקחים יהיו בעלי שיעור קומה וברמה אחת עם הגננות".
משרד התמ"ת המודע לבעייתיות הגדיר שני סוגי מפקחים: פקחים בעלי סמכויות טכניות בלבד, ומפקחים מטעם משרד התמ"ת או מטעמם של משרדי ממשלה אחרים, שיעברו הכשרה נאותה גם בתחומי חינוך. מירב ישראלי, היועצת המשפטית של הוועדה לזכויות הילד, מסבירה: "המפקחים יהיו עובדי ציבור או עובדי מדינה והבודקים יהיו עובדים של גופים פרטיים, שיזכו במכרז לאחר שעמדו בתנאים מסוימים, ויוכשרו לערוך בדיקות בשטח. הם בעצם יספקו עזרה למפקחים וידווחו להם. לפקחים החיצוניים יינתנו סמכויות טכניות בלבד, צ'ק ליסט שבו יסומן קיומו או היעדרו של תנאי כלשהו: מנעול בטיחותי, גובה דלתות, קיום לחצן מצוקה. הפקחים, עובדי המדינה, הם אלה שבעזרת הדיווח יוכלו להחליט אם הפעוטון מקיים את תנאי הרישיון או לא".
אלמוג מדגישה כי העזרה החיצונית תאפשר למשרד להישאר עם האצבע על הדופק בהקשר של המסגרות הרבות הפזורות בכל הארץ. "רשימת הבדיקה תהיה רשימה סגורה, מוכרת וידועה מראש", היא מרגיעה. "לא יהיה פה שום מקום לשיקול דעת של הפקחים. אנו רוצים לבנות מנגנון ידידותי למשתמש, שירכז את כל התנאים הפיזיים בשטח והרישיונות להפעלת מעון. אותם גופים חיצוניים ירכזו את זה באופן פיזי ויעבירו למשרד לבדיקה. לגבי המפקחים, הם יהיו אנשי משרדי ממשלה שונים או עובדי רשות מקומית ושלטון מרכזי וכך נוכל לחלק את העבודה בינינו. משרד התמ"ת פיתח לאחרונה תשתית חינוכית לנושא מעונות היום בהתייעצות עם משרד החינוך, כך שלמפקחים יהיו כישורים של אנשים בעלי השכלה בחינוך".
ובכל זאת, הנושא עדיין מעורר חששות בקרב הארגונים השונים. ביסמנובסקי טוענת כי הגננות יהיו עסוקות בהגשת טפסים לקבלת הרישיון, מה שישחרר את משרד התמ"ת מלהגיע פיזית לגן, אבל יכבול את הגננות לטרטור בלתי פוסק של ביורוקרטיה, שלטענתה "גם ככה אין למשרד התמ"ת מספיק כוח אדם לבדוק".
קרן איוס, יו"ר ארגון חיב"ה, חוששת שהדגש יושם יותר על פיקוח יבש מאשר על חינוך, ומעלה נקודה חשובה בנושא יכולתו של משרד התמ"ת לקבל די תקנים להכשרת מפקחים: "יגיעו יותר פקחים לגנים לבלוש אחר הגננות, לבדוק את העניינים הרשמיים", היא מציינת, "ואני בספק אם למשרד התמ"ת יש כוח אדם מספיק לפקח גם ברמה הפדגוגית".
אלמוג מסכימה עימה בנקודה זו: "כיום מדובר במעט מפקחים. יש לנו כ-13 מפקחים ממשלתיים וכ-80 רכזות משפחתונים ברשויות המקומיות, העובדות עבור משרד התמ"ת". כל אלה מפקחים כיום על כ-1,600 מעונות בסקטור הציבורי, אולם כאשר ייכנס החוק לתוקף, יתווספו עוד כ-15 אלף מעונות המרכיבים את הסקטור הפרטי. "התקנים הממשלתיים אכן אינם מספיקים לכל היקף הפיקוח", היא מאשרת. "אולם הצעת החוק מדברת על יישום הדרגתי שיימשך עשר שנים: בשלוש השנים הראשונות נטפל במסגרות המכילות 20 פעוטות ויותר, אחרי ארבע שנים - עד 14 פעוטות, אחרי תשע שנים - עד עשרה פעוטות וכן הלאה, כך שלא אזדקק לכל הצוות בכל רגע נתון".
חינוך או תעשייה-
בעיה נוספת המטרידה את הגורמים השונים המעורבים בדיונים על סעיפי הצעת החוק היא השאלה איזה משרד ראוי יותר לפקח על יישום החוק בשטח. ח"כ אורלב וכן ארגוני הגנים סבורים כי כל נושא הפיקוח על מעונות היום צריך להיות מועבר לאחריות משרד החינוך, וכי טבעי יותר שמשרד זה יפקח על שאלת חינוכם וטובתם של הפעוטות. "מדובר בחוק חינוכי, מעל לכל", אומר אורלב, "אין זה קשור למשרד התמ"ת, שם עוסקים בסוחרים ובתעשיינים. זה עושה עוול לילדים שזה נשאר בתמ"ת. נקודת הכובד היום היא הילד, לא האם, כפי שהיה בעבר. כשהיה מאוד דחוף להוציא את האם לעבודה, לשחרר אותה מעול הילדים כדי שתוכל לעבוד ולא תהיה נטל על המדינה, אז הזדרזו למצוא פתרון לילדים בלי לחשוב יותר מדי".
כיום מנסה אורלב להפגיש בין שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון, לבין שר החינוך גדעון סער, במטרה לשכנע את הראשון לוותר על נושא מעונות היום ואת האחרון לקבלו. "ברור שגם במשרד התמ"ת יש אנשים מקצועיים, אבל אם זה יהיה בידי מערכת החינוך, זה יקבל עוד תנופה חינוכית", אומר אורלב. "הזמנתי את שני השרים להיפגש, אני מקווה שהם יבואו, אבל אני מבין שזו פוליטיקה ומדובר בהסכמים קואליציוניים ובאינטרסים, כך שזה בעייתי".
גם ארגוני הגנים מסכימים עם גישה זו. "אנו חושבים שהחוק צריך להיות בידי משרד החינוך", אומרת שולמית ביסמנובסקי, "הפעלנו לחץ דרך הוועדה לזכויות הילד, וזה לא כל כך עזר. אין למשרד התמ"ת שום אינטרס להוציא את זה מידיו. אלה הרבה תקציבים, אגף שלם של אנשים שמטפל בזה. אבל חינוך זה חינוך, זה לא תעשייה. הם רואים את זה מכיוון של שחרור אמהות לעבודה, אבל בפועל החוק שלהם ייצור מצב שבו גנים ייסגרו ואמהות לא יוכלו לעבוד, אלא יישבו בבית עם הילדים. בנוסף, אנחנו רוצים שהפן הפדגוגי לא יתפספס. חשוב שיחול פה עקרון הרציפות, שאם משרד החינוך אחראי לחינוכם של ילדים מגיל 3 ועד 18, הוא יהיה אחראי גם לגילי לידה עד 3. במה הם שונים? גם הם זכאים לתכנים חינוכיים הולמים".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "בהתאם לחוק הפיקוח על בתי הספר - משרד החינוך מפקח על גני הילדים המיועדים לגיל 3 ומעלה. בהתאם לחוק מעונות יום - משרד התמ"ת מפקח על גני הילדים לילדים עד גיל 3. מעבר של הפיקוח למסגרת משרד החינוך מותנה בתקינה מותאמת ובתקצוב המערכת".
מחלוקת נוספת המתגלעת בין הצדדים קשורה להגדרות מספר הילדים במעון הנכלל תחת חוק הפיקוח. בהצעת החוק המקורית של ח"כ אורלב הוגדר כי כל מסגרת המטפלת בשלושה ילדים ויותר תיכלל תחת הפיקוח, ובהצעת החוק של התמ"ת הועלה המספר המינימלי לשבעה ילדים. מצב זה מוציא אל מחוץ לגבולות החוק מטפלות פרטיות, משפחתונים ומעונות שבהם נמצאים שבעה ילדים ופחות. "טווח המשפחתונים שעליהם לא יחול החוק הולך וגדל, וזה קטסטרופלי", מזהירה ביסמנובסקי, "לא יכול להיות שהחוק יעבור, ועדיין יאפשר תרחיש המתקיים היום לצערי, שבו מטפלת לא מוסמכת מחזיקה שישה ילדים באיזו דירה מעופשת בקומה החמישית, ואין עליה שום פיקוח. היא יכולה להיות שם לבד, לא מחויבת להחזיק עוד עוזרת, היא אחראית לילדים קטנים, ומה קורה כשהיא הולכת לשירותים? או חס וחלילה, אם קורה לה משהו, מי נשאר עם הילדים? תרחיש אחר שעלול להתקיים הוא שהגנים הגדולים ייסגרו, כי הם לא יוכלו לעמוד בדרקוניות החוק, וגננות יעדיפו לפתוח גנים מצומצמים של עד שישה ילדים. שכר הלימוד יזנק, והגנים הפרטיים יהיו אליטיסטיים ויעלו 5,000 שקלים לחודש, ויהיו הכי טובים שיש כי הם יצליחו לעמוד בכל התנאים המשוגעים האלה, שלהם נדרש המון כסף. ומובן שלא יהיו שום חלופות ולא יהיה שום פיקוח".
גם אורלב לא ממש מאושר מהשינוי במספר הילדים המינימלי: "זה לא מה שרציתי", הוא מודה. "הייתי מוכן להתפשר על חמישה. אבל נראה שזה לא מעשי. אולי נצליח להוריד את זה לשישה ילדים".
ואכן משרד התמ"ת מודה כי זה לא יהיה ריאלי לפקח על עוד כ-600 מסגרות מצומצמות, אף על פי שמרבית בעיות חוסר הטיפול ההולם בפעוטות מתקיימות דווקא בהן. "מדובר בהצעת חוק ממשלתית", מזכירה אלמוג, "שעברה אישור של ועדת השרים לחקיקה, עם הסעיף הזה של שבעה ילדים. כשרוצים להגיע ממצב קיצוני של חוסר הסדרה בתחום מסוים למצב של הסדרה ופיקוח מלאים, צריך להכיר במציאות שבה אי אפשר לטפל בכל בבת אחת. מציאות של פיקוח על מטפלת שמטפלת בשני ילדים היא מהפכנית מדי, וכרגע זה לא ריאלי להגיע לכל מעון ומשפחתון. אנחנו מתרכזים בפיקוח על מסגרות שמטפלות בשבעה ילדים ויותר, כאשר בטווח הארוך המטרה היא להגיע גם לאותה מטפלת שנמצאת בבית עם ילד אחד".
"ברגע שהחוק יעבור", מזהיר הגנן דרור כהן, "גננות יתחילו לארגן כל מיני קומבינות כדי להימנע מלהיכלל בתוכו, ולו רק בגלל הסטנדרטים הבלתי אפשריים שלו. ייפתחו מסגרות מצומצמות ומאוד יקרות שרק מעטים יוכלו להרשות לעצמם, וילדים רבים יישבו בבית".
* * *
החוק המוצע:
גננת שתבקש לקבל רישיון להפעלת גן, תצטרך לעמוד בתקנים מוגדרים שעיקרם:
• הגדרת מינימום שטח לילד (במ"ר)
• התקנת מתזים ומטפים נגד שריפות
• בניית ממ"ד בגודל 8 מ"ר מינימום והתקנת לחצני מצוקה
• הגדרה מדויקת של גובה הגדר החיצונית, השערים והתקרה ומאפייני שביל הגישה
• הגדרת מספר האסלות ומשטחי ההחתלה, מערכות הסניטציה, התברואה והחשמל
• הכשרה בפיקוח של צוות הגננים והגננות
• פיקוח על יישום החוק בידי משרד התמ"ת
• מספר הילדים המינימלי למסגרת בפיקוח - 7 ילדים
טיעוני המתנגדים:
"משרד התמ"ת מנסח חוק דרקוני, לא מידתי, שאינו עולה בקנה אחד עם המציאות בשטח"
• החוק יביא לעליית שכר הלימוד הגבוה כבר עתה בגנים
• בגלל עלויות היישום הגבוהות של החוק, כ-200 אלף שקל לגן, והכללים הנוקשים לקבלת רישיון, ייסגרו גנים רבים ומאות אלפי ילדים ייוותרו ללא מסגרת חינוכית
• החוק עלול למנוע מאלפי הורים לצאת לעבודה
• אלפי עובדים המועסקים בתחום החינוך לגיל הרך יישארו ללא עבודה
• לא ייתכן שמפקחים חסרי הכשרה פדגוגית מטעם משרד התמ"ת יפקחו על העבודה החינוכית
• הגננות יעשו כל מאמץ כדי לא להיכלל בהגדרות החוק