בארזים נפלה שלהבת: משטרת המחוז הצפוני חטפה בסוף השבוע מכה קשה עם זיהוי גופותיהם של סנ"צ יצחק מלינה, ראש משרד התנועה במשטרת חיפה, ותנ"צ ליאור בוקר, קצין האג"מ (אגף המודיעין) של המחוז.
ביום חמישי הוגדרו השניים נעדרים, לאחר שנסעו עם מפקדת משטרת חיפה, נצ"מ אהובה תומר, לכיוון כלא דמון. מטרתם היתה להציל את הסוהרים שנלכדו באוטובוס הבוער. עם כניסת השבת זוהתה גופתו של תנ"צ בוקר, ואתמול בבוקר הושלמה מלאכת הזיהוי של סנ"צ מלינה.
מאחוריהם נסעו מפקד מחוז הצפון, ניצב שמעון קורן, ודוברו, סנ"צ יהודה ממן. השניים ניצלו בנס.
"דוגמה ומופת"
מלינה, בן 45 במותו, כיהן בעבר כראש אגף קהילה ומשטרה במשטרת מרחב חוף. הוא הותיר אחריו אישה, כרמית, שתי בנות ובן.
כרמית, מורה בבית הספר עירוני ה' בחיפה, סיפרה אתמול למקורביה: "בשעות הראשונות, כשאיציק הוגדר נעדר, היתה בנו עוד תקווה שהוא יימצא בחיים. את התחושה הזאת ניסינו לשדר בעיקר לילדים. יש לנו בן בגיל 17 ועוד שתי בנות בגילי 14 ו-10. אבל ככל שהשעות המשיכו ועדיין לא התקבל ממנו שום אות חיים, המציאות טפחה על פנינו והתקוות שהוא יימצא בחיים החלו להתפוגג".
עוד הוסיפה אלמנתו בדמעות: "השירות במשטרה היה בדמו של איציק, גם אבא שלו היה שוטר. הילדים ראו בו דוגמה ומופת ולא התפלאנו לרגע שהוא היה בין הראשונים שהלכו לסייע לפצועים ושילם על כך בחייו. כעת נותר לנו לאסוף את השברים ולהמשיך להיות חזקים בשביל איציק".
במקום חופשת פרישה
תנ"צ בוקר שימש בכמה תפקידים מובילים ופיקודיים בשירותו במשטרה. הוא כיהן בעבר כמפקד תחנת חדרה, היה סגן מפקד מרחב העמקים, ראש מחלק סמים ביחידה המרכזית חוף וראש משרד חקירות בתחנת משטרת זבולון.
לפני כשלושה חודשים היה אמור בוקר להשתחרר מהשירות בשל גילו. הוא אמור היה להיות בחופשת פרישה, אבל מפקד המחוז, ניצב שמעון קורן, ביקש ממנו להישאר. "רק עד מארס, עד סבב המינויים הבא", ביקש ממנו, והוא נשאר.
"ליאור היה איש מקסים, חם ואנושי. אדם מאוד מקצועי שמכיר טוב את העבודה", אמרו אתמול חבריו ההמומים. "הוא ניהל את כל המבצעים שהיו במחוז הצפוני, ותיק ומאוד מוערך במערכת. הוא יחסר לכולנו. הכאב הוא עצום".
הקצין המוערך הותיר אחריו אישה, נאווה, שלוש בנות מנישואיו הראשונים ואת שתי בנותיה של נאווה מנישואיה הראשונים, שאותן גידל כאב.
"בסביבות השעה שלוש בצהריים דיברתי איתו", סיפרה נאווה. "שמעתי רעשים בקשר. הוא אמר לי 'אני לא יכול לדבר', וזהו. יותר לא שמעתי ממנו כלום. ידעתי שהוא נמצא שם בשריפה המשתוללת. שאלתי אותו כבר בבוקר אם זה דחוף שהוא יהיה שם, הוא ענה שלא ושלמרות זאת הוא בדרך לשם".
"הוא איש מדהים, הגבר שלי", הוסיפה, כשהיא מתקשה לעכל. "הוא אהבת חיי, קשה לי לדבר עליו בלשון עבר. הוא עשה את הכל להציל חיי אדם, בלי לשאול שאלות, ועל כך שילם בחייו".
חברו וסגנו בעבר, עופר בן שמואל, תיאר איש משפחה למופת. "המשפחה היתה עבורו ערך עליון. תמיד מצא זמן להסיע את הילדות לחוגים או לאן שלא היו צריכות. נאווה היתה אהבתו הגדולה".
הועלו בדרגה
עם היוודע דבר מותם של שני הקצינים הבכירים, החליטו השר לביטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ, ומפכ"ל המשטרה, רב ניצב דודי כהן, להעלותם בדרגה.
סנ"צ יצחק מלינה יובא היום למנוחות בשעה 11:00 בבית העלמין בחיפה. תנ"צ ליאור בוקר יובא היום למנוחות בשעה 15:00 בבית העלמין בפרדס חנה.
* * *
מישר כפיר אוחנה (30), אופקים
בעוד חודש - בנו ייוולד יתום
"חרב עלי עולמי. אי אפשר אפילו לתאר את האסון הכבד שנפל על המשפחה שלנו". כך, כשהיא ממררת בבכי, אמרה אולגה, אשתו ההרה של כפיר אוחנה שנהרג באוטובוס הבוער.
אוחנה, בן 30 מאופקים, הותיר אחריו אישה בחודש התשיעי להריונה ובת, נוי, בת שנתיים. בני משפחתו שמעו על אסון האוטובוס וידעו כי הוא נמצא בו, אך עד הרגע שבו הידפקו על דלת ביתם נציגי שב"ס וקצין העיר, הם עוד קיוו כי כפיר ניצל. "לא מתאים לו לעזוב אותנו ככה וללכת", אמרה אולגה. "קיוויתי שהוא ישוב מהתופת, שישמור על עצמו".
כפיר, שהיה בקורס קציני שב"ס, סיים לאחרונה תואר ראשון בקרימינולוגיה במכללת ספיר. "הוא שאף להתקדם ולראות עצמו בעמדת פיקוד", העידה אשתו, הנושאת ברחמה בן זכר. "הוא ציפה לתינוק הזה הרבה זמן. עכשיו מה שנותר לי לעשות זה לקרוא לילד על שמו כדי להראות לכולם עד כמה אני רוצה לשמר את הזיכרון של הגיבור הפרטי שלנו", הוסיפה.
גם אביו של כפיר, חנן, התקשה לעכל את הבשורה המרה על מות בנו. "אני חש כאילו נגמר עולמי. אין לי מילים כדי לתאר את הבן שלי. להגיד עליו שהיה מלאך יהיה מעט מדי".
מאות ליוו את כפיר בדרכו האחרונה ביום שישי, בבית העלמין הצבאי באופקים.
גדי גולן
* * *
סגן גונדר פביולה "פאבי" בוהדנה (48), נס ציונה
התעקשה להישאר עם החניכים
סגן גונדר פביולה "פאבי" בוהדנה, בת 48, שירתה שנים רבות בשב"ס. בתפקידה האחרון היתה מפקדת במחלקה בקורס הצוערים, ושימשה למעשה סגנית מפקד הקורס. ביום חמישי מצאה את מותה עם חניכיה, לאחר שסירבה להישאר במוקד השירות כפי שנתבקשה לעשות. "אני מוכרחה להיות עם החבר'ה שלי", אמרה שעות ספורות לפני האסון.
בוהדנה עלתה מצרפת לישראל כשהיתה בת 8. עד לאחרונה התגוררה עם שני ילדיה, אביתר (11) ונעם (9), במושב ישרש שבשפלה, לאחר שהתגרשה לפני כמה שנים. לפני זמן קצר עברה לדירה משלה בנס ציונה, מעבר שהסב לה אושר רב. "הגעתי למנוחה ונחלה, בפינה האישית שלי", אמרה לחבריה.
בישרש ידעו לספר על אם מסורה ואוהבת. מרסל, תושבת היישוב, סיפרה אתמול: "קשה לתפוס את האסון הזה. היא היתה אישה מדהימה שנתנה חום ואהבה, אם מסורה שהעניקה לילדים שלה את הכל וגידלה אותם בחממה. היא היתה משכמה ומעלה".
חבריה לעבודה בשירות בתי הסוהר סיפרו כי היא התקדמה יפה בשירות והיתה אהודה על כל חבריה. "רק בשנתיים האחרונות היא מצאה קצת שלווה. היו לה כל מיני בעיות משפחתיות, אישיות, ולאחרונה היא יצאה מסיפור החיים הלא פשוט הזה", העיד ידידה הטוב, דוד. "שוחחתי איתה רק לפני כמה ימים, והיא נשמעה מאושרת. גם בבוקר האסון דיברנו.
"היא אמרה לי שהיא לא מוכנה להפקיר את החניכים שלה, שהיא היתה איתם לכל אורך הקורס וכיוון שזו משימה של הקורס היא מוכרחה להיות איתם. אחרי ששמענו מה קרה ניסינו לתפוס אותה, אבל בערב כבר הבנו שקרה הגרוע מכל. לצערנו, רק בשבת אישרו לנו סופית שהיא לא איתנו".
בוהדנה תובא היום למנוחות בשעה 12:00 בחלקה הצבאית בבית העלמין בנס ציונה.
אבי כהן ושלומי דיאז
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו