הקומיקאי

אם השם דדו מילמן נשמע לכם מוכר, זה אומר שבניינטיז כבר הייתם בוגרים מספיק כדי לעקוב אחרי סצנת הסטנד אפ המקומית.

אלו היו השנים שבהן חרך מילמן את במות הקומדי קלאב לצד אורנה בנאי, גיל קופטש ושמואל וילוז'ני והשתולל כמגיש בגלי צה"ל. בסוף שנות ה-90 הוא אפילו היה מעומד לאיש השנה בתחום הבידור והרדיו ונדמה היה שהוא על המסלול המהיר להצלחה - אלא שאז בדיוק הוא החליט לעצור.

עשר שנים ללא הופעות, הרחק מאור הזרקורים, היו עבור מילמן בית ספר מקצועי להפקה ולעריכה, לצד התגלות ממשית שבמהלכה הבין מהי השליחות האמיתית שלו. עכשיו הוא חוזר לשנות את העולם עם מופע סטנד אפ חדש. "התחלתי לעשות סטנד אפ ב-1993 כשהייתי בן 17 במועדון דומינו גרוס, ושנה אחר כך הופעתי בקאמל קומדי קלאב, ושם נשארתי שבע שנים", מספר מילמן (34) איך הכל התחיל. "הגעתי לגל"צ תוך כדי הצבא, ל'מוטל בספק', התוכנית של טל ברמן, שם היתה לי פינה קבועה. בסוף 2000 הפסקתי עם הסטנד אפ ובגל"צ הייתי עד 2004".

למה הפסקת לעשות סטנד אפ-

"למעשה הפסקתי בשיא הצלחתי. הרגשתי שאני רוצה לצבור עוד כלים שיאפשרו לי להגשים את החזון שלי. ראיתי בארז טל מודל לחיקוי, רציתי ללמוד להפיק תוכניות טלוויזיה. אז צברתי כלים: הייתי בהפקה של 'ביפ', עבדתי במחלקת הפרומו של 'קשת', הייתי רכז מערכת בערוץ 10, עבדתי כתסריטאי וניהלתי ערוץ אינטראקטיבי בכבלים. בסוף לקחתי את המשאבים האלה והקמתי את חברת 'אלטנוילנד הפקות', על שמו של הרצל, הגיבור שלי, אמן ששינה את העולם. בזמן הזה גיליתי את אלוהים ומאז הוא מאוד נוכח בחיים שלי. אני לא חובש כיפה ולא הולך לבית הכנסת, אבל אני אחרי מסע רוחני ארוך שבמהלכו הגעתי להבנה שאני רוצה להשתמש בכישרונות שלי כדי לשרת את החברה".

אלא שהניסיונות האחרונים שלו לשרת את החברה הסתיימו במפח נפש ובכישלון כלכלי. ביום העצמאות 2007 הוא גייס 15 מבצעים שמייצגים את כל הזרמים בחברה הישראלית (מתנחל, רוקר, שמאלני וערן צור) למופע ארצישראלי מיוחד שעלה לו, לדבריו, "40 אלף שקל להפיק והניב קופה של 600". אבל מילמן לא נשבר. ביום שהתפרסם דו"ח וינוגרד הוא שוב גייס אמנים לערב מוסיקלי בבארבי בדמי כניסה בסך שלושה שקלים בלבד אלא שגם אליו הקהל לא בא.

אז הוא הבין שהוא צריך לשים את עצמו שוב במרכז הבמה. "סטנד אפ הוא הפקה פשוטה, צריך רק במה ומיקרופון, אז חזרתי, לא כדי להשתלב במציאות הקיימת אלא כדי לחולל מהפכה".

מהפכה-

"במופע שלי אני מדבר על עונש מוות כן או לא, אפליה של הומואים בצה"ל, קיטוב בין ימין לשמאל ושאר נושאים שלא מופיעים בסטנד אפ שמשתקף בטלוויזיה, שם מעדיפים אותנו מטומטמים כדי למכור לנו מוצרים בפרסומות".

אתה לא מאוהדי "צחוק מעבודה".

"אני חושב שזו תוכנית שמייצגת חלק מההזניה שהמקצוע הזה עבר בשנים האחרונות".