פרופ' אדזארד ארנסט וד"ר סיימון סינג הבריטים הם בבחינת פרסונה נון גרטה בכל הקשור לעולם הרוח. מאז פורסם לפני כשנה ספרם של השניים, "ריפוי או פיתוי", סירבו כל מוסדות לימוד או טיפול אלטרנטיבי ברחבי העולם לארח אותם. סירוב שאינו מפתיע בהתחשב בעובדה שספרם הצליח להרעיד את אמות הסיפים של העוסקים ברפואה אלטרנטיבית, תוך כדי שהוא בוחן בכלים מדעיים את יכולות הריפוי של השיטות השונות ומציג מסקנות שהסבו למרביתן נזק לא קטן. שנה אחרי פרסום הספר בישראל הגיעו בשבוע שעבר סינג וארנסט לראשונה לארץ, והפגישה הראשונה שנקבעה להם היא דווקא עם סגל התלמידים והמרצים בקמפוס ברושים באוניברסיטת תל אביב, שם מתעצב חלק מהדור הבא של המטפלים האלטרנטיביים. השניים הודו בהתרגשות כי זהו להם מפגש ראשון עם מוסד לימודים אלטרנטיבי מאז פרסום ספרם. "לא היתה לנו כל אג'נדה נסתרת מאחורי כתיבת הספר", אומר במפגש פרופ' ארנסט, פרופ' לרפואה אלטרנטיבית ומומחה לבדיקת שיטות אלטרנטיביות בכלים מדעיים, שבעברו היה רופא הומיאופת וטיפל בשיטות אלטרנטיביות נוספות, "חשוב לנו להדגיש שהספר אינו נגד רפואה אלטרנטיבית, הוא בעד רפואה טובה. גם לרפואה הקונבנציונלית יש לא מעט בעיות ונכתבו על כך ספרים, אבל מול מאות הספרים המעודדים רפואה אלטרנטיבית והפופולריות הרבה שהיא זוכה בה, חשבנו שיש מקום גם לספר שיבחן אותה בצורה מדעית ויציג את המסקנות לציבור". במקרה הטוב פלצבו ספרם של ארנסט ושל סינג, ד"ר לפיזיקה, עיתונאי וסופר מוערך לענייני מדע, מעלה על נס את הקונפליקט המוכר שבין עולם המדע לעולם הרוח והאלטרנטיבה, קונפליקט שהיה נדמה כי דעך עם השנים. סקרים מראים שבמדינות מסוימות יותר ממחצית האוכלוסייה פונה לשיטות ריפוי אלטרנטיביות. אצלנו, על פי סקר הבריאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2009, נרשמו 2.7 מיליון ביקורים אצל מטפלים ברפואה משלימה, כרבע מהם אצל מטפלים בדיקור סיני (אקופונקטורה). שירותי הרפואה המשלימה שולבו בכל קופות החולים, סיפורי החלמה באמצעות רפואה משלימה מתפרסמים באופן שוטף באמצעי התקשורת, והמונח רפואה משולבת כבר מזמן אינו בגדר מילה גסה. מול אלה עומדות מסקנותיהם של סינג וארנסט, כפי שפורסמו בספר: האקופונקטורה יעילה לעיתים לכאבי גב אך פועלת בעיקר כטיפול פלצבו; אין שום ראיות שההומיאופתיה משפיעה (ואם כן, אז שוב, כפלצבו); לצד יעילותו של הטיפול הכירופרקטי, עלולות להיות בו סכנות חמורות; וצמחי מרפא מסוימים עלולים להיות מסוכנים. נוסף על ארבע שיטות הריפוי הללו שנבחנו בצורה מקיפה, נבחנו בספר עוד 31 שיטות ריפוי אלטרנטיביות. המסקנות עבור מרביתן נעות סביב: "אין שום ראיות שהטיפול מועיל" / "לא מתקבל על הדעת" / "תפיסות מיסטיות חסרות היגיון" וכדומה. השיטות הבודדות שזוכות בעדנה מסויגת בספר הן בין השאר טכניקות הרפיה ("מועילות למגוון מצבים"), מדיטציה ("יכולה לעזור לאנשים רבים בהיעדר בעיות נפשיות") ועיסוי קלאסי ("משפר את ההרגשה הטובה אצל רוב המטופלים"). אנקדוטות ריפוי רבים מהסטודנטים שאלו את סינג וארנסט בעצם את אותה השאלה: ומה אתם אומרים על כל סיפורי ההחלמה והריפוי שאנו שומעים ומכירים סביבנו, בחלקם הרב במקום שבו הרפואה הקונבנציונלית נכשלה? "כל אלו הן אנקדוטות, ועל אנקדוטות לא מתבסס מחקר מדעי", היתה תשובתם החד-משמעית, "אנו מודעים לכך שאנשים ימשיכו ללכת לרפואה אלטרנטיבית בשל סיפורים כאלה, אבל אנו מתבססים על מחקרים מקיפים שנעשו במשך שנים באירופה, בארה"ב ובאוסטרליה, על פי קריטריונים מדעיים". "אז מה בעצם השורה התחתונה", אני מעזה לשאול, למרות שקראתי את ספרם, "האם אתם נגד רפואה אלטרנטיבית בסופו של דבר-". הם נעים באי נוחות, ועונים שאין להם שורה תחתונה חותכת, זולת הרצון לגרום לאנשים להפסיק לנהות בצורה עיוורת אחר הרפואה האלטרנטיבית. "אנו מוטרדים מהפופוליזם שיש לרפואה האלטרנטיבית ומכך שיותר ויותר אנשים מאמצים אותה כשהם מוותרים כליל על פנייה לרפואה הקונבנציונלית, שכבר נבדקה והוכחה. חשוב שאנשים יבינו שיש מקרים שהימנעות מטיפול קונבנציונלי עלולה להיות הרסנית".